ילקוט שמעוני על התורה קל״טYalkut Shimoni on Torah 139

א׳מַאי "גְּבוּל רִאשֹׁנִים", אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַב יוֹנָתָן דִּכְתִיב אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, אָטוּ כּוּלֵי עָלְמָא יוֹשְׁבֵי רָקִיעַ נִינְהוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים חֹרִי שֶׁמְּרִיחִין אֶת הָאָרֶץ כְּחִוְיָא לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם חִוִּי שֶׁטּוֹעֲמִין אֶת הָאָרֶץ לְאֵיזֶה דָּבָר רְאוּיָה, כְּנָחָשׁ שֶׁמַּאֲכָלוֹ עָפָר. חֹרִי, רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִנִּכְסֵיהֶן כְּדִכְתִיב "וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם" וְלֹא הִצְרִיכוּ לַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָן.
1