ילקוט שמעוני על התורה קמ״טYalkut Shimoni on Torah 149
א׳רַבִּי יוֹחָנָן אַשְׁכְּחֵיהּ לְיָנוּקָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֵיהּ אֵימָא לִי פְּסוּקָךְ. אָמַר לֵיהּ, (דברים יד, כב) "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר". אָמַר לֵיהּ, לִפְרִישׁ לִי מַר אָמַר לֵיהּ, עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. וְהָכְתִיב "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה'". אָמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר לִי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, חוּץ מִזּוֹ דִּכְתִיב (מלאכי ג, י) "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי", עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם [מִ]לּוֹמַר דַּי. יוֹמָא אַחֲרִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ, אָמַר לֵיהּ, אֵימָא לִי פְּסוּקָךְ. אָמַר לֵיהּ (משלי יט, ג) "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" הֲוָה קָא מְתַמַּה, מִי אִכָּא מִלְתָא בַּכְּתוּבִים דְּלָא רְמָזָהּ משֶׁה בְּאוֹרַיְתָא. אָמַר לֵיהּ, אָטוּ הָא מִי לֹא רְמָזָהּ משֶׁה, וְהָכְתִיב וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ. דַּלְיָא עֵינֵיהּ וְחַזְיֵהּ אָמְרָה לֵיהּ אִמֵּיהּ, תָּא, דְּלָא לֵעֵבִיד בָּךְ כִּדְעָבִיד לְאָבוּךְ.
1
ב׳(בראשית מב כט) וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקֹב וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים עֲלֵיהֶם קָשִׁין כְּקוֹרוֹת. (בראשית מב לה) וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדָן אֲבִיהֶם. (בראשית מב לו) וַיֹּאמֶר אַלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם כְּבָר, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה, עָלַי לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. (בראשית מב לז) אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אָמַר לוֹ, בְּכוֹר שׁוֹטֶה, בָּנֶיךָ לֹא בָּנַי הֵם. (בראשית מב לח) וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם אוֹמֵר דָּבָר מְתֻקָּן לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן הֲוָה אוֹמֵר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם אוֹמֵר דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה הָיָה אוֹמֵר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם. (לעיל פסוק ל) דִּבֵּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת. לְמֵימַר דְּכָל דִּבּוּר לָשׁוֹן קָשֶׁה, וְהַתַּנְיָא "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'", אֵין נִדְבְּרוּ אֶלָּא לְשׁוֹן נַחַת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים מז, ד) "יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ", דִּבֵּר לְחוּד יַדְבֵּר לְחוּד.
2
ג׳וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ. הָא בַּבַּיִת לֹא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, מִכָּאן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. תָּנִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בַּית תִּינוֹק וְאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נָחָשׁ יֵשׁ סִימָן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהוּא דְאִתְחַזֵּק תְּלָתָא זִמְנֵי, דִּכְתִיב יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ. (בראשית מג ה) וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד. אָמַר לוֹ, מַה הוּא אוֹמֵר לָנוּ, דְּבָרִים שֶׁל אֱמֶת, וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ דְּבָרִים שֶׁל בַּטָּלָה. (בראשית מג ו) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי. מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אָבִינוּ יַעֲקֹב דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי עָסוּק לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנוֹ בְּמִצְרַיִם וְהוּא אוֹמֵר לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי, הוּא דְּהוּא אָמַר "נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהָי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר". (בראשית מג ז) וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ אֲפִלּוּ עֲצֵי עַרִיסֹתֵנוּ גִּלָּה לָנוּ. (בראשית מג ח) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו אָמַר לֵיהּ, מוּטָב שֶׁתְּהֵא נֶפֶשׁ אַחַת בְּסָפֵק וְלֹא כֻּלָּם בְּוַדַּאי. (בראשית מג ט) אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ כָּל הַיָּמִים, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ יוֹם. אָמַר רַב נַחְמָן, מִנַּיִן לְעָרֵב דְּמִשְׁתַּעְבֵּד שֶׁנֶּאֱמַר אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ. מַתְקִיף לָהּ רַב חִסְדָּא, הָא קַבְּלָן הֲוָה דִּכְתִיב (בראשית מב, לז) "תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי" אֶלָּא אָמַר רַב יִצְחָק מֵהָכָא, (משלי כ, טז) "לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר" וּכְתִיב "בְּנִי אִם עַרָבְתָּ לְרֵעֶךָ הִתְרַפֵּס וּרְהַב" אִם יֵשׁ לְךָ מָמוֹן הַתֵּר לוֹ פִּסַּת הַיָּד וְאִם לָאו הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים. (בראשית מג יא) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא. תֹּאמַר אוֹתָהּ חֲרָדָה שֶׁהֶחֱרַדְתִּי לְאַבָּא "וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא" שֶׁנִּזְדַּעְזַע עָלַי כָּאן. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, נִדּוּי אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי צָרִיךְ הֲפָרָה. מִנָּלָן, מִיהוּדָה, דִּכְתִיב אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים וּכְתִיב (דברים לג, ו ז) "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וְזֹאת לִיהוּדָה" כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין בָּאָרוֹן עַד שֶׁעָמַד משֶׁה וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁהוֹדָה יְהוּדָה "וְזֹאת לִיהוּדָה", מִיָּד "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" עָאל אֵבָרֵיהּ לְשָׁפָא וְלֹא הָווּ קָא עַיְלֵי לֵיהּ לִמְתִיבְתָא דִּרְקִיעָא (דברים שם) "וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ". לָא הֲוָה יָדַע לְמִשְׁקָל וּלְמִטְרַח בִּשְׁמַעתָּא בַּהֲדֵי רַבָּנָן "יָדָיו רָב לוֹ" לָא הֲוָה סָלְקָא לֵיהּ שְׁמַעְתָּא אֲלִיבָּא דְּהִלְכְתָא "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה".
3
ד׳קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ. דְּבָרִים שֶׁהֵן מְזַמְּרִין בָּעוֹלָם חִלָּזוֹן חֹמֶר קְטָף, חֲמַר וּמֹרִי אַגְרִי מְעַט צֳרִי. בַּלְסָם קְטָף וּמְעַט דְּבַשׁ. דְּבַשׁ בָּרִיא כְּאֶבֶן [נְכֹאת, שַׁעֲוָה. וָלֹט, מַצְטוּכָא] בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. מְשַׁח דְבָטְנִים וּמְשַׁח דִּשְׁקֵדִים וּמְשַׁח דְּלוּזִים. (בראשית מג יב-יד) וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם. שֶׁמָּא הוּקַר הַשַּׁעַר. וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב. אָמַר לָהֶם, הֲרֵי הַדּוֹרוֹן וַהֲרֵי הַכֶּסֶף וַהֲרֵי אֲחִיכֶם. צְרִיכִיתוּן מִלָּא אָחֳרֵי אָמְרִין לֵיהּ, צְלוֹתָךְ אָנוּ בַּעְיָן אָמַר לוֹן, וְאִי צְלוֹתִי אַתּוּן בַּעְיָן וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, טְבוֹחַ טֶבַח, פְּרַע לָהֶן בֵּית הַשְּׁחִיטָה וְהָכֵן, טֹל גִּיד הַנָּשֶׁה בִּפְנֵיהֶם, כְּמַאן דְּאָמַר גִּיד הַנָּשֶׁה נֶאֱסַר לִבְנֵי נֹחַ.
4
ה׳וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים. (תהלים צד, יב) "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ", אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ ה' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "יָהּ", כָּזֶה שֶׁהוּא נִדּוֹן לִפְנֵי הַדַּיָּן וְהוּא אוֹמֵר יָהּ כָּךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב אוֹמֵר מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר לַיִּסּוּרִין דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתַי דַּי, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים. עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא. לְעֵת מִצּוּי חֶשְׁבּוֹן מִשֶּׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנִתְמַצֶה בַּחֶשְׁבּוֹן הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּתַח קַרְיָא בַּגָּלוּת וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, (שם קו, מו) "וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים" לִפְנֵי הָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' אִישׁ מִלְחָמָה". וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אַחֵר שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבַּן רִאשׁוֹן, שָׁכָלְתִּי בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד. דָּבָר אַחֵר, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, זֶה הַשִּׁלְטוֹן. וְשִׁלַח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, זֶה יוֹסֵף אַחֵר, זֶה (בִּנְיָמִין. שִׁמְעוֹן) [שִׁמְעוֹן, וְאֶת בִּנְיָמִין] כְּמַשְׁמָעוֹ. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, מִיּוֹסֵף, שָׁכָלְתִּי מִשִּׁמְעוֹן, וְלֹא אֶשְׁכַּל עוֹד. (בראשית מג טו-טז) וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה וְגוֹ'. אֵין וְהָכֵן אֶלָּא שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ה) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ" הֲדָא אָמְרִין שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹּא תִּנָּתֵן. (בראשית מג יז-יט) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָיִת, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דּוֹחֲפָן לִפְנֵיהֶם וְהֵן דּוֹחִין אוֹתוֹ לַחוּץ. (בראשית מג כ) וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ. יְרִידָה הִיא לָנוּ, בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ מְפַרְנְסִים אֲחֵרִים וְעַכְשָׁו אָנוּ צְרִיכִים לְפַרְנָסָתְךָ. (בראשית מג כג) וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ, בֵּין בִּזְכוּתְכֶם בֵּין בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם מִכָּל מָקוֹם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי. וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן. הֲוָה עָבִיד כַּהֲדֵין צַרְצוּרָא.
5