ילקוט שמעוני על התורה קנ״וYalkut Shimoni on Torah 156
א׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ח, ח) "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ" חֲצוֹצְרוֹת שֶעָשָה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כֵּיוָן שֶׁנָּטָה לָמוּת גְּנָזָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא תְּהֵא תּוֹקֵעַ בָּהֵן שׁוּם אָדָם וְהֵן בָּאִים אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, כח) "הַקְהִילוּ אֵלַי" וְכוּ' לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת שם) "וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת" וְכֵיוָן שֶעָשָה זִמְרִי אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה "וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', וְהֵיכָן הָיָה מֹשֶׁה וּפִנְחָס מְדַבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה אֶלָּא לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת" וְנִתְּנָה הַיְּשׁוּעָה לְפִנְחָס וְהִשְׁפִּיל אֶת מֹשֶׁה. וְאַף דָּוִד כְּתִיב "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן", וְכֵיוָן שֶׁנָּטָה לָמוּת כְּתִיב (שם ב, א) "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד" וְגוֹ'. הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "דָוִד". וְאַף יַעֲקֹב כֵּיוָן שֶׁנָּטָה לָמוּת הָיָה מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ אֵצֶל יוֹסֵף וְאָמַר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. אֵימָתַי כְּשֶׁקָּרַב לַמִּיתָה, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ נִטְמָן אַתָּה וְאֵין אַתָּה מֵת, מַהוּ וַיִּקְרְבוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַיּוֹם קוֹבֵל עָלֶיךָ כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ פְּלוֹנִי קָבַל עַל חֲבֵירוֹ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קְרִיבָה (לָמוּת) לֹא מַגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו. דָּוִד כְּתִיב בּוֹ "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת", לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו בֹּעַז, עוֹבֵד יִשַׁי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, יֶתֶר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה חָיוּ וְדָּוִד לֹא חָיָה אֶלָּא שִׁבְעִים שָׁנָה. עַמְרָם חָיָה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה, וּמֹשֶׁה לֹא חָיָה אֶלָּא מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. לְפִיכָךְ כְּתִיב בּוֹ קְרִיבָה, (דברים לא, יד) "הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת". יַעֲקֹב כְּתִיב בּוֹ קְרִיבָה לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו. אַבְרָהָם חָיָה מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יִצְחָק חָיָה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְיַעֲקֹב חָיָה מֵאָה אַרְבָּעִים וָשֶׁבַע, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ קְרִיבָה, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף. וְלָמָּה לֹא קָרָא לִרְאוּבֵן וְלִיהוּדָה שֶׁרְאוּבֵן הָיָה בְּכוֹר וִיהוּדָה הָיָה מֶלֶךְ, וְקָרָא לְיוֹסֵף, לְפִי שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, לְפִיכָךְ וַיִּקְרָא לִבְנוֹ וְגוֹ'. וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת. וְכִי יֵשׁ חֶסֶד שֶׁהוּא שֶׁל שֶׁקֶר. אֶלָּא מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר מֵת בְּרֵיהּ דְּרַחֲמָךְ טְעוֹן מֵת רַחֲמָךְ פְּרוֹק אָמַר לוֹ, אִם תַּעֲשֶׂה לִי חֶסֶד אַחֲרֵי מוֹתִי הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת. אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. לָמָּה, שֶׁסּוֹפָהּ שֶׁל אֶרֶץ מִצְרַיִם לִלְקוֹת בְּכִנִּים וְיִהְיוּ מְרַחֲשׁוֹת תַּחַת גּוּפִי. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּנִי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מֵעוֹבְדֵי אֱלִילִים כָּךְ נִפְרָעִין מִמֶּנָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יב) "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָנִיֵּאל בְּשָׁעָה שֶׁפָּתַר הַחֲלוֹם לִנְבוּכַדְנֶצַּר, מָה כְּתִיב "בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי וּלְדָנִיּאֵל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ" אֲבָל דָּנִיֵּאל לֹא קִבֵּל שֶׁאָמַר כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כָּךְ נִפְרָעִין מֵעַצְמָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה מָה כְּתִיב בּוֹ, (יחזקאל כח, ב) "יַעַן (כִּי) גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (שם ג) "הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיאֵל" שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר בִּקֵּשׁ לְהַקְרִיב לוֹ וְהוּא לֹא רָצָה, וְאַתְּ עוֹשֶׂה עַצְמְךָ אֱלוֹהַּ, וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ, (שם יז) "עַל אֶרֶץ הִשְלַכְתִּיךָ". דָּבָר אַחֵר, אָמַר יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יִפָּדוּ בִּי הַמִּצְרִיִּים כְּתִיב בָּהֶם "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם", וַאֲנִי נִמְשַלְתִּי כְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, יז) "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל", וּכְתִיב "וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה" וְלָמָּה הָאָבוֹת תּוֹבְעִין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְחַבְּבִין אוֹתָהּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִכָּא דְּבָרִים בְּגוֹ מַהוּ דְּבָרִים בְּגוֹ, (תהלים קטז, ט) "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים". אָמַר קַרְנָא יוֹדֵעַ הָיָה יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר הוּא, וְאִם מֵתִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ חַיִּים לָמָּה הִטְרִיחַ אֶת בָּנָיו. שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו צַעַר מְחִילוֹת כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (בראשית נ, כה) "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף וְגוֹ' אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, דְּבָרִים בְּגוֹ יוֹדֵעַ הָיָה יוֹסֵף בְּעַצְמוֹ שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר הוּא, וְאִם מֵתִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ חַיִּים לָמָּה הִטְרִיחַ אֶת אֶחָיו, שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו צַעַר מְחִילוֹת. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַמּוֹצֵא מֵת נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפֻסָּתוֹ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר קְרָא, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם מִקַּרְקַע מִצְרַיִם טֹל עִמִּי. וְכַמָּה שִׁעוּר תְּפִיסָה, נוֹטֵל עָפָר תִּחוֹחַ וְחוֹפֵר בִּבְתוּלָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. כְּתִיב "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו", הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי תַּעֲלָא בְּעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ מַאי בְּצִירוּתֵיהּ מֵאַחֲוָה אֶלָּא מֵהָכָא וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז תתל"ג). (בראשית מח א) וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה. (בראשית מח בד-ו) הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְגוֹ' כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחֻזָּה אִיקְרִי קָהָל, וְלֵוִי שֶׁאֵין לוֹ אֲחֻזָּה לֹא אִיקְרִי קָהָל אִם כֵּן חָסְרוּ לְהוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָמַר אַבַּיֵּי, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי אָמַר רָבָא, וְהָכְתִיב עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ וְגוֹ', לְנַחֲלָה הוּקְשׁוּ וְלֹא לְדָבָר אַחֵר וְכוּ', וְהָא חֲלוּקִין בַּנְּשִׂיאִים, הַהוּא לַחֲלֹק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים דְּתַנְיָא, שְׁלֹמֹה עָשָׂה שִׁבְעָה יָמִים חֲנֻכָּה מָה רָאָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת שְׁנֵים עָשָׂר יְמֵי חֲנֻכָּה, לַחֲלֹק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים. וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ. אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵּי, לְמֵימְרָא דְּנוֹלָדִים דְּעֲתִידֵי דְּמִתְיַלְּדֵי מַשְׁמָע אֶלָּא מֵעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ הָכָא נַמִי הָעֲתִידִים דְּמִתְיַלְּדֵי אֶלָּא מַאי דִּילִדֵי מַשְׁמָע, אֶלָּא מֵעַתָּה (מלכים א יג, ב) "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָהוּ שְׁמוֹ", הָכָא נַמִי דַּהֲוָה, וַעֲדַיִן מְנַשֶּׁה לֹא בָּא אֶלָּא מַשְׁמָע הָכִי וּמַשְׁמָע הָכִי וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. (בראשית מח ז) וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל. תָּנִי, אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (רות א, ג) "וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי", אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר מֵתָה עָלַי רָחֵל. רַבָּנָן אָמְרֵי, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹהֶה אֶת נִדְרוֹ, סוֹף שֶׁהוּא קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל וָאֶקְבְּרֶהָ שָׁם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר (וְאוֹמֵר) (מיכה ה, א) "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה". שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף בָּנָה תַּלְמוּד לוֹמַר "הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר", בְּמִי שֶׁנִּמְשַׁל בְּחַיְתוֹ יַעַר (בראשית מט, כז) "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף". (בראשית מח יד) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר (כָּתוּב בְּרֶמֶז ט). (בראשית מח טו ) וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֶלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ (כָּתוּב בְּרֶמֶז כ). הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי (כָּתוּב בְּרֶמֶז לז).
1