ילקוט שמעוני על התורה קנ״זYalkut Shimoni on Torah 157
א׳(בראשית מח טז ) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הִקִּישׁ גְאֻלָּה לְפַרְנָסָה וּפַרְנָסָה לִגְאֻלָּה, מָה גְּאֻלָּה פְּלָאִים אַף פַּרְנָסָה פְּלָאִים מָה פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם אַף גְּאֻלָּה בְּכָל יוֹם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, גְּדוֹלָה מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ, דִּכְתִיב הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי, וּפַרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, גְּדוֹלָה מִקְּרִיעַת יַם סוּף, דִּכְתִיב (שם קלו, יג) "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים", וְסָמִיךְ לֵיהּ (שם כה) "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר". וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי (כָּתוּב בְּרֶמֶז קכ). וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. כְּתִיב "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", אֲמַר רַב אַבָּהוּ, אַל תִּקְרֵי עֲלֵי עַיִן אֶלָּא עוֹלֵי עַיִן זַרְעָא דְּיוֹסֵף לָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא רַב יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲמַר, מֵהָכָא וְיִדְגּוּ לָרֹב מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּים בָּהֵן וְאֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בְּהוּ אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה אָזִיל וְיָתִיב אֲשַׁעֲרֵי טְבִילָה. אָמַר, כִּי סָלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִנַּהֲרָא מִסְתַּכְּלָן בִּי, וְלֶהֱוֵי לְהוּ זַרְעָא שַׁפִּירֵי כְּוָתִי אָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנַן, וְלָא מִסְתָּפֵי מַר מֵעֵינָא בִּישָׁא אָמַר לְהוּ, מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף קָא אֲתִינָא דְּלָא שָׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב (בראשית מט, כב) "בֵּן פֹּרָת וְגוֹ' וְאִכָּא דְּאָמְרִי, מֵהָכָא, עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לִזּוֹן מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ לֹא תִּשְׁלֹט בָּהּ עַיִן הָרַע. (כְּדִלְעֵיל). (בראשית מח יט) וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל. (כָּתוּב בְּרֶמֶז יא). (בראשית מח כא) הִנֵּה אָנֹכִי מֵת. רַב נַחְמָן וְרַב יִצְחָק הֲווּ יָתְבֵי בִּסְעוּדָתָא. בָּתַר דְּסָעוּד אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב יִצְחָק, לֵימָא לָן מַר מִידִי, אָמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת אָמַר לֵיהּ, וְכִי בִּכְדִי סָפְדוּ סַפְדָּנַיָּא וְחָנְטוּ חָנְטַיָּא אָמַר לוֹ, מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ, (ירמיה מו, כז) "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ' וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם", מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים. (בראשית מח כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וְגוֹ', וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לָקַח, וְהָא כְּבָר נֶאֱמַר (תהלים מד, ז) "כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי", אֶלָּא בְּחַרְבִּי זוֹ תְּפִלָּה וּבְקַשְׁתִּי זוֹ בַּקָּשָׁה. (כָּתוּב בְּרֶמֶז רל"ג). אָמַר יַעֲקֹב, מָה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת בָּנַי לִפֹּל בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֲנִי נִלְחָם כְּנֶגְדָּם, הוּא דְאָמַר לוֹ לְיוֹסֵף אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַד הָאֱמֹרִי וְגוֹ', וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר בִּשְׁכֶם. (הִנֵה אָבִיךָ חֹלֶה).
1
ב׳(בראשית מט א) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיִּקְרָא עֵשָׂו אֶל בָּנָיו לָמָּה, שֶׁהָיָה גָּדוֹל אֶלָּא אָמַר הַכָּתוּב "כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ" וּמִי מוֹדֶה שֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לְחַי שֶׁכֵּן כְּתִיב (שם לח, יט) "חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמֹנִי". אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֵין עֶבֶד עוֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי וּמִי עוֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי, בֶּן חוֹרִין. כֵּן עֵשָׂו הָרָשָׁע אֵינוֹ עוֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי, לֹא מֵת עֵשָׂו עַל מִטָּתוֹ וּמִי עֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי, יַעֲקֹב, לְכָךְ כְּתִיב וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ הָיוּ כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע כֵּיצַד אוֹמְרִים, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַפְסִיקִין הָיוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְגוֹ', וְאָנוּ מַאי טַעְמָא אַמְרִינָן כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין וְנִסְתַּלְקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר, שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּמִטָּתִי כְּאַבְרָהָם אָבִי אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וּכְיִצְחָק אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אָמְרוּ לוֹ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּלְבָבְךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר, "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" וְגוֹ'. אָמְרֵי רַבָּנָן, הֵיכִי נַעֲבִיד, נֶאֶמְרֵיהּ לָא אֲמָרֵיהּ מֹשֶׁה, לָא נֶאֶמְרֵי[הּ], אָמְרֵיה יַעֲקֹב, הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה תֹּאמַר יֵשׁ לָּהּ גְּנַאי, לֹא תֹּאמַר יֵשׁ לָּהּ צַעַר הִתְחִילוּ עֲבָדֶיהָ הֵבִיאוּ לָּהּ בַּחֲשַׁאי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים", זֶה יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁשְּׁנֵיהֶם בִּקְּשׁוּ לְגַלּוֹת הַקֵּץ, קָרָא לְעֵשָׂו וּבִקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ, וּגְנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, א) "וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל", וְאַף יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֵת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהֶאֱמִינוֹ הַמֶּלֶךְ עַל כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָטָה אוֹתוֹ עֶבֶד לָמוּת וְקָרָא לְבָנָיו וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן בְּנֵי חוֹרִין וְלוֹמַר לָהֶם הֵיכָן הוּא דַּיְתִּיקִי שֶלָּהֶן וְהָאוֹנִי שֶׁלָּהֶן יָדַע הַמֶּלֶךְ עָלָה הַמֶּלֶךְ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. נָשָׂא הָעֶבֶד עֵינָיו וְרָאָה הַמֶּלֶךְ וְהִפְלִיג הַדָּבָר שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהֶם. הִתְחִיל לוֹמַר לָהֶם, בָּנַי, עֲבָדָיו שֶׁל מֶלֶךְ אַתֶּם, הֱיוּ מְכַבְּדִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁכִּבַּדְתִּי אוֹתוֹ כָּל יְמֵי חַיַי. כָּךְ יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לְבָנָיו הַקֵּץ, מִיָּד נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ לְבָנֶיךָ אַתָּה קוֹרֵא וְלִי אִי אַתָּה קוֹרֵא שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה מג, כב) "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב". כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב הִתְחִיל אוֹמֵר, בָּנַי בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם כַּבְּדוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶכִּבַּדְתִּיו אֲנִי וַאֲבוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ" וְגוֹ'. אָמְרוּ, יוֹדְעִים אָנוּ מָה בִּלְבָבְךָ (דברים ו, ד) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה'" וְגוֹ', כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּלְבָבְךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יַעֲקֹב מִיָּד הִשְׁתַּחֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, לא) "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', הִתְחִיל אוֹמֵר בִּלְחִישָה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד" וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כה, ב) "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר" אֵין הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד". (תהלים נז, ג) "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן" וְגוֹ', מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּנָיו לִבְרָכָה הִתְחִיל מְחַלֵּק לָהֶם פְּרוּקְפָּאוֹת וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, אַתְּ מוֹצֵא כָּל מַה שֶׁבֵּרֵךְ יַעֲקֹב אֶת הַשְּׁבָטִים כָּךְ בֵּרְכָן מֹשֶׁה אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם הֱוֵי וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. מַהוּ הֵאָסְפוּ, הִטָּהֲרוּ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר "תִּסָּגֵר מִרְיָם... וְאַחַר תֵּאָסֵף" (פסוק ג ד)
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, הֵעָשוּ אֲסֵפוֹת כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ אֶצְלוֹ אָמַר, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. (בראשית מט ג-ד) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. בְּכוֹר אַתָּה לְנַחֲלָה בְּכוֹר אַתָּה לְיוֹחֲסִין בְּכוֹר לִתְשׁוּבָה, (בראשית לז, כט) "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר" בְּכוֹר לְנַחֲלָה "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן" בְּכוֹר לְגָלוּת (דברי הימים א' ה, כו) "וַיַּגְלֵם לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי", בְּכוֹר לְעָרֵי מִקְלָט, (דברים ד, מג) "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּכוֹר לְיוֹחֲסִין (דברי הימים א' ה, א) "כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו מָמוֹן נָטְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא לְהִתְיַחֵס וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז תת"א). דָּבָר אַחֵר, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. וְכָל הַמַּתָּנוֹת הֵן רְאוּיִין לְךָ, דִּכְתִיב "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל", וְחַלָּה מִנַּיִן, "רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם" וְגוֹ'. לָכֵן נֶאֱמַר רֵאשִׁית אוֹנִי. יֶתֶר שְׂאֵת, זוֹ לְוִיָּה, דִּכְתִיב (דברי הימים א' טו כב) "וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא יָסֹר בַּמַּשָּׂא" וְאוֹמֵר "בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ", וּכְתִיב (ויקרא ט, כב) "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו". וְיֶתֶר עָז, זֶה הַמַּלְכוּת, פַּחַז כַּמַּיִם, נִדְמֵיתָ לִפְחוּזִים הַמַּקְפִּיצִים. רַבִּי נָתָן דּוֹרֵשׁ לְשֶׁבַח, בְּכֹרִי אַתָּה, לְךָ נָאָה הַבְּכוֹרָה, שְׁאַר בְּכוֹרוֹת גַּזְלָנִין וְחַמְסָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, ה) ("וַיֵּצֵא) [וַיֵּלֶךְ] עֵשָׂו הַשָּׂדֶה וְגוֹ' אֲבָל אַתָּה לֹא חָטָאתָ אֶלָּא מִן הַהֶפְקֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְצָא דוּדָאִים" שְׁאָר בְּכוֹרוֹת שׂוֹנְאִין זֶה אֶת זֶה, קַיִן לְהֶבֶל, יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק, עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, אֲבָל אַתָּה (שם לז, כב) "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם". כֹּחִי. שֶׁהֶעֱמִיד גִּבּוֹרִים בַּעֲלֵי כֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ד, יג) ["כְּ]אַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי [הַ]צָּבָא" שְׂאֵת. בְּנַחֲלָה, (דברים ג, ד) "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב" וְיֶתֶר עָז. שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, דִּכְתִיב ["וּ]פְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם". פַּחַז כַּמַּיִם. רְמָזוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב עַד שֶיְּקָרְבוֹ מֹשֶׁה הָעוֹלֶה מִן הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, י) "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ". מַהוּ אוֹמֵר "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת". דָּבָר אַחֵר, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי. שֶׁלֹּא רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב קֶרִי שְׁמֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים עַד שֶׁנּוֹלַד רְאוּבֵן יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. אָמַר לוֹ, רָאוּי אַתָּה לִטּוֹל שְׁלֹשָה חֲלָקִים יוֹתֵר עַל אַחֶיךָ, הַבְּכוֹרָה וְהַכְּהֻנָּה, וְהַמַּלְכוּת וּכְשֶׁחָטָאתָ נִתְּנָה הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף וְהַכְּהֻנָּה לְלֵוִי וְהַמַּלְכוּת לִיהוּדָה. פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר (כִּדְכָתוּב בְּרֶמֶז קל"ז). אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. אָמַר לוֹ, בְּנִי, אֵין לְךָ רְפוּאָה עַד שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות יט, ג) "וּמֹשֶׁה עָלָה". וְכֵיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְעָמַד בְּהַר עֵיבָל וּמִנָּה שִׁבְטוֹ שֶׁל רְאוּבֵן עַל הַבְּרָכוֹת וְאָמַר (דברים כז, כ) "אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו" יָדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה רְאוּבֵן זַכַּאי וְנִתְרַפֵּא וּמָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (בראשית מט ה-ז) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב עִמָּם שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ מְרַגְּלִים בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, אֵלּוּ עֲדַת קֹרַח כְּשֶׁחָטְאוּ הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה בִּקְהָלָם לֹא יִזָּכֵר שְׁמִי שָׁם, כְּתִיב "זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי", וְכֵן (שם טז, א) "קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי".
3