ילקוט שמעוני על התורה קס״דYalkut Shimoni on Torah 164

א׳דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא, בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הוֹלְכוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לָהֶן דָּגִים קְטַנִּים בְּתוֹךְ כַּדֵיהֶן, וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה דָּגִים וּמֶחֱצָה מַיִם, וּבָאוֹת וְשוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת, אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים, וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן אֵצֶל בַּעֲלֵיהֶן בַּשָּׂדוֹת, מְרַחֲצוֹת אוֹתָם, וְסָכוֹת אוֹתָם, וּמַאֲכִילוֹת וּמַשְׁקוֹת אוֹתָם וְנִזְקָקוֹת לָהֶם בֵּין שְׂפָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יד) "אִם תִּשְׁכְּבוּן" וְגוֹ'. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת בָּאוֹת לְבָתֵיהֶן, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן לֵדָתָן הוֹלְכוֹת [וְיוֹלְדוֹת] בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָה חִבְּלָתְךָ אִמֶּךָ", הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מִשְּׁמֵי מָרוֹם מִי שֶׁמְּנַקֶּה אוֹתָם וּמְשַׁפֵּר אוֹתָם, כְּחַיָּה שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ד) "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כָרַת שָׁרֵךְ". וּמְלַקֵּט לָהֶן שְׁנֵי עִגּוּלִים אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ, דִּכְתִיב (דברים לב, יג) "וַיֵּנִקֵהוּ דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר". וְכֵיוָן שֶׁמַּכִּירִין בָּהֶן הַמִּצְרִיִּים בָּאִין לְהָרְגָן, וְנַעֲשֶׂה לָהֶן נֵס וְנִבְלָעִין בַּקַּרְקַע, וּמְבִיאִין שְׁוָרִים וְחוֹרְשִׁים עַל גַּבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכט, ג) "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם", לְאַחַר שֶׁהוֹלְכִין מְבַצְבְּצִין וְיוֹצְאִין כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ", וְכֵיוָן שֶׁמִתְגַּדְּלִין, בָּאִין עֲדָרִים עֲדָרִים לְבָתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבוֹאִי בֲּעָדִי עֲדָיִים" אַל תִּקְרִי בַּעֲדִי עֲדָיִים אֶלָּא בְּעֵדֶר עֲדָרִים, וּכְשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ".
1
ב׳(שמות א טו) בִּשְׁנַת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים לָרֶדֶת יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וּפַרְעֹה חוֹלֵם וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא זָקֵן אֶחָד עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ וּבְיָדוֹ מֹאזְנַיִם מִמֹּאזְנֵי הַסּוֹחֲרִים, וַיִּקַּח הָאִישׁ הַזָּקֵן אֶת הַמֹּאזְנַיִם וַיִּתְלֵם לִפְנֵי פַּרְעֹה וַיִּקַּח כָּל זִקְנֵי מִצְרַיִם שָׁרֶיהָ וּגְדוֹלֶיהָ וַיֶּאֱסְרֵם וַיִּתְּנֵם יַחַד בְּכַף מֹאזְנַיִם הָאֶחָת, וַאֲחַר כֵּן לָקַח טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיִתְּנֵהוּ בְכַף מֹאזְנַיִם הַשֵּׁנִית וַיַכְרִיעַ הַטְלֶה אֶת כֻּלָּן. וַיִתְמַהּ פַּרְעֹה עַל הֶחָזוֹן הַנּוֹרָא הַהוּא, מַדּוּעַ יַכְרִיעַ הַטָּלֶה אֶת כֻּלָּם, וַיִּיקַּץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם, וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא לְכָל עֲבָדָיו וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַחֲלוֹם וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְּדוֹלָה. וַיַּעַן סָרִיס אֶחָד מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֵין זֶה כִי אִם רָעָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּצְמַח לְמִצְרַיִם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי יֶלֶד יִוָּלֵד בְּיִשְׂרָאֵל וְיַחֲרִיב כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְּבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי מִצְרַיִם אֲשֶׁר כָּל זָכָר הַיִּלוֹד בָּעִבְרִים יֵהָרֵג, לְמַעַן תֶחְדַּל הָרָעָה הַזּאֹת מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כֵּן.
2
ג׳וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיּוֹת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה, רַב וּשְׁמוּאֵל, חָד אָמַר, אִשָּׁה וּבִתָּהּ, יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם. וְחָד אָמַר, כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶבַע. תַּנְיָא כְּמָאן דְאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ. שִׁפְרָה, זוֹ יוֹכֶבֶד, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁפְרָה שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד,
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ. פּוּעָה זוֹ מִרְיָם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ פּוּעָה שֶׁפּוֹעָה לַוָּלָד,
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֶרֶת עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, שֶּׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ד) "וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק".
6
ז׳(שמות א טז) וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן, דִּכְתִיב (ירמיה יח, ג) "וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר וְהִנֵה הוּא עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם", אָמַר לָהֶן מָה יוֹצֵר זֶה יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְסַדָּן בָּאֶמְצַע, אַף אִשָּׁה יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְהַוָּלָד בָּאֶמְצַע. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת כָּאֲבָנִים. אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, סִמָּן גָּדוֹל מָסַר לָהֶם, בֵּן פָּנָיו לְמַטָּה, בַּת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה. (שמות א יז) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן, 'לָהֶן' מִבָּעֵי' לֵיהּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָן לִדְבַר עֲבֵרָה, וְאֵינָן נִתְבָּעוֹת.
7
ח׳וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים, לֹא דַיָּם שֶׁלֹּא הֵמִיתוֹ. אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁהֵם מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן. (שמות א יט) וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשְׁים הַמִּצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת כִּי חָיוֹת הֵנָּה, מַאי 'חָיוֹת' אִילֵימָא חַיּוֹת מַמָּשׁ, אַטּוּ חַיָּה מִי לֹא צְרִיכָה חַיָּה אַחֲרִיתֵי לֶאַולוּדָה, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ לֵיהּ אֻמָּה זוֹ כְּחַיָּה נִמְשְׁלָה, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה", (זכריה לב, כב) "דָּן גּוּר אַרְיֵה", (בראשית מט, כא) "נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה", (בראשית שם, יד) "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", "יוֹסֵף בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ", (בראשית מט, כז) "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף", דִּכְתִיב בֵּיהּ כְּתִיב בֵּיהּ, וּדְלֹא כְּתִיב בֵּיהּ כְּתִיב, "מָה אִמְּךָ לֶבִיָא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה". (שמות א כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים, רַב וְלֵוִי, חָד אָמַר בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה, אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, וְחָד אָמַר, בָּתֵּי מַלְכוּת. דָּוִד נַמֵּי מִמִּרְיָם קָאָתֵי.
8
ט׳וַיַּעַשׁ לָהֶם בָּתִּים, בָּתִּים אֵלּוּ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הֵן, כְּשֶּׁהוּא אוֹמֵר (מלכים א ט, י) "מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה (אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים) אֶת בֵּית ה'", זוּ כְהֻנָּה. "וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ", זוֹ מַּלְכוּת. זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה, וּמִרְיָם לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"א ד, ח) "וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבָה וּמִשְׁפְּחֹת אֲחַרְחֵל", זוֹ מִרְיָם. שֶׁנֶּאֱמַר "וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ". (דבה"י שם) "בֶּן (הרים) [הָרֻם"] זוּ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח, יד) "כָּל חֶרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה". וְהָיְתָה נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"א ב, יט) "וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָּלֵב אֶת אֶפְרַת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר", וְאוֹמֵר "וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי", הָא כָּל הַמְּקָרֵב אֶת עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ.
9
י׳דָּבָר אַחֵר יוֹכֶבֶד נָטְלָה שְׂכָרָה כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מַה נָטְלָה מִרְיָם שְׂכָרָהּ, חָכְמָה. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, כח) "הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה". הֶעֱמִיד מִמֶּנָּהּ בְּצַלְאֵל שֶׁהָיָה חָכָם. שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה". (שמות א כב) וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ, אַף עַל עַמּוֹ גָּזַר. שֶׁהָיוּ אִיסְטְרוֹלוֹגִין אוֹמְרִים, בַּיּוֹם הַזֶּה הַגּוֹאֵל שֶׁל יִשְׂרָאֵל נוֹלָד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם מִצְרִי הוּא וְאִם לָאו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס לְכָל הַמִּצְרִיִּים וְאָמַר לָהֶם הַשְׁאִילוּ לִי בְּנֵיכֶם יוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, לְיִשְׂרָאֵל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כָּל הַבֵּן, בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִצְרִי. מִי זֶה אָמַר וַתְּהִי ה' לֹא צִוָּה, (שמות ו, א) "כִּי בְּיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם" וְכֵן הֲוַת לֵיהּ. (תהלים קלו, טו) "וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף". וְדִכְוָתֵיהּ, "כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן". הָמָן צִוָּה (שם, יג) "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד", (איכה שם) "מִי זֶה אָמַר וַתְּהִי ה' לֹא צִוָּה", וּמָה צִוָּה (אסתר ט, כה) "יָשׁוּב מַחֲשָׁבְתּוֹ הָרָעָה", וְכֵן הֲוַת לֵיהּ "וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ". וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ, אַף עַל עַמּוֹ גָּזַר. בִּתְחִלָּה גָּזַר אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וַאֲחַר כָּךְ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, וּלְבַסּוֹף אַף עַל עַמּוֹ גָּזַר.
10