ילקוט שמעוני על התורה קס״זYalkut Shimoni on Torah 167

א׳וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, רָאָה אֶחָד מִנּוֹגְשֵׂי פַּרְעֹה מַכֶּה לְאֶחָד מִבְּנֵי הַקְהָתִי הַלְּוִיִּם שֶׁהֵן אֶחָיו, וְהִתְחִיל לְקַלֵּל אוֹתוֹ בְּחֶרֶב שֶׁבְּפִיו וַהֲרָגוֹ וּטְמָנוֹ בְּתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. וּכְתִּיב "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם". יָצָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אָמַר לוֹ דָתָן, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, לַהֲרֹג אוֹתִי בְּחֶרֶב שֶׁבְּפִיךָ כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אֶתְמוֹל אֶת הַמִּצְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר "הָלְהָרְגֵנִי אַתָּה עֹשֵׂה" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אַתָּה אֹמֵר. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב) "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי", וַהֲלֹא תּוֹרַת אֱלֹהִים הִיא, דִּכְתִיב (תהלים יט, ח) "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כח) "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה", וְאוֹמֵר "וָאֵשֵׁב בָהָר אַרְבָּעִים יוֹם", הָא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ז) "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמֶּךָ", הֲלֹא עַם ה' הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ", וְאוֹמֵר (יחזקאל לו, כ) "עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ", אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, יח) "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֵּן לָךְ", וַהֲלֹא הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא, אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְאוֹמֵר מִי שָׂמְךָ לְאִיש שַׂר וְשֹׁפֵט, וְאוֹמֵר "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן", מִדִּינִין בָּרַח וְלְדִינִין חָזַר (דברים לג, כא) "צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל". הָא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.

ב׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מִצְרִי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ סוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כה) "מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ". אָמַר רַב שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע "לָמָּה הִכִּיתָ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לָמָּה תַכֶּה. זְעִירָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, טז) "וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְּחָזְקָה", וּכְתִיב "וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים". רַב הוּנָא אָמַר, תִּקָצֵץ יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו) "וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר". רַב הוּנָא, קָץ יָדָא. רַב אֶלְעָזָר אָמַר, אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ". וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, שֶׁהָיוּ עִקְבוֹתֵיהֶן מוֹצִיאִין נִיצוּצִין. וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, אוֹמֵר הָיָה מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה זֹאת הָאֻמָּה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, הַחַטָּאָה הַזֹּאת שֶׁלֹּא עַל חִנָּם מִשְׁתַּעְבְּדִים.

ג׳מָה רָאָה מֹשֶׁה לִיתֵּן נַפְשׁוֹ עַל עָרֵי מִקְלָט שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים ד, מא), "אָז יַבְדִיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים", אָמַר רַבִּי לֵוִי, מִי שֶּׁאָכַל אֶת הַתַּבְשִׁיל הוּא יוֹדֵעַ טַעֲמוֹ. כֵּיצַד כְּשֶׁהָרַג מֹשֶׁה אֶת הַמִּצְרִי וּבָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּמָצָא לְדָתָן וַאֲבִירָם מְרִיבִין זֶה עִם זֶה, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע, זֶה דָתָן, הִתְחִיל מְבַזֶּה אוֹתוֹ אָמַר לוֹ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה כֵּן אָמַר כַּמָּה דְּבָרִים שָׁמַעְתִּי וְשָׁתַקְתִּי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עַד שְׁפִיכוּת דָּמִים תָּפְסוּ אוֹתוֹ, וְהֵיאַךְ בָּרַח שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, אָמַר רַבִּי יַנַּאי, בָּא קֹסְטִינָר לִיתֵּן הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ וְקָהִית הַחֶרֶב מִצַּוָּארוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה שֶׁל שַׁיִשׁ, וּשְׁלֹמֹה מְקַלֵּס אוֹתוֹ, (שה"ש ז, ה) "צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן". אָמַר רַבִּי אֶבְיָתָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנֶּהֶפְכָה הַחֶרֶב עַל קֹסְטִינָר שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּצִּילֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה". אָמַר מֹשֶׁה, לִי הִצִּיל אֲבָל לְקֹסְטִינָר לֹא. אָמַר בַּר קַפָּרָא, מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת מֹשֶׁה וְהִבְרִיחוֹ, וְהָיוּ סְבוּרִין בַּמַּלְאָךְ שֶׁהוּא מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רְאֵה נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל אוּכְלוּסֵי פַּרְעֹה, מֵהֶן נַעֲשׂוּ אִלְּמִים, מֵהֶן נַעֲשׂוּ חֵרְשִׁים, מֵהֶן נַעֲשׂוּ סוּמִים, וּבָרַח מֹשֶׁה וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ. תֵּדַע, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלוֹחַ אוֹתוֹ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין אַתְּ זָכוּר מַה עָשִׂיתִי לְאוּכְלוּסֵי פַּרְעֹה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יא) "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם", וְאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַדְתִּי לְךָ, עַכְשָׁיו אֵינִי עוֹמֵד לְךָ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בֹּא וּרְאֵה, אֵין מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַעֲשֵׂה בָּשָׂר וָדָם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶה לוֹ פַּטְרוֹן שֶׁהוּא מִתְקַיֵּם עָלָיו, וְהוּא נִתְפַּס בְּאַנְקְלִימוֹן, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לוֹ לְפַּטְרוֹנוֹ נִתְפַּס בֶּן בֵּיתוֹ, אָמַר לָהֶם אַנִי מִתְקַיֵים עָלָיו, יָצָא לִיהָרֵג, הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִתְפַּס מֹשֶׁה בֶּן בֵּיתְךָ אָמַר לָהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, אָמְרוּ לֵיהּ הֲרֵי הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי פַּרְעֹה, הֲרֵי אֲפוֹמְנִימָא שֶׁלּוֹ נִקְרִין, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לֵהָרֵג, אָמַר לָהֶם הֲרֵי אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, מִנַּיִן (שמות ח, ד) "וַיַּצִּילֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה". וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁהֲרָגוֹ לֹא הָיָה שָׁם מִצְרִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וְאֵין חוֹל אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, מַה הַחוֹל הַזֶּה מְטַלְטְלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאֵין קוֹלוֹ הוֹלֵךְ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין רָאוּי לָהֶן לִהְיוֹת בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע. אִלּוּלֵי אֵלּוּ רְשָׁעִים לֹא יָצָא הַדָּבָר לְעוֹלָם. וּמִי הָיוּ, דָתָן וַאֲבִירָם. וְלָמָּה כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לִתְלוֹת בִּרְשָׁעִים תְּלֵה. הֵם שֶׁאָמְרוּ הַדָּבָר הַזֶּה, וְהֵן שֶׁהוֹתִירוּ אֶת הַמָּן. וְהֵן שֶׁאָמְרוּ (במדבר יד, ד) "נִתְּנָה רֹאשׁ" וְהֵן שֶׁנֶּחְלְקוּ עִם קֹרַח. מִי שָׂמְךָ לְאִיש שַׂר וְשֹׁפֵט, שֶׁבְּאוֹתָה שָׁעָה לֹא הָיָה כִּי אִם בֶּן עֶשְׂרִים, שֶׁמָּסֹרֶת בְּיָדֵינוּ, עֶשְׂרִים שָׁנָה גָּדַל בִּפְלָטִין שֶׁל פַּרְעֹה, וְשִׁשִּׁים שָׁנָה הָיָה בְּמִדְיָן. כְּשֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה הָיָה. וְאָמְרוּ מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, שֶׁאֵין אָדָם נִקְרָא אִישׁ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, כְּלוֹמַר עַדַיִין לֹא הִגַעַתָּ לְאִישׁ, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ לֹא בְּנָהּ שֶׁל יוֹכֶבֶד אַתָּה דַּיֶּךָ שֶׁקּוֹרִין לְךָ בֶּן בַּתְיָה. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, רָאָה שֶׁאֵין גֵּר וְצַדִּיק עוֹמֵד מִמֶּנּוּ.

ד׳דָּבָר אַחֵר, לַמַּלְאָכִים הַמַּקִּיפִין אוֹתוֹ שָׁאַל אִם רָאוּי לְהָרְגוֹ, דִּכְתִיב "זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה".

ה׳דָּבָר אַחֵר, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם כָּךְ הוֹרְגִין בָּנָיו אַיֵּה (בראשית טו, ה) הַ"כֹּה" שֶׁאָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם.

ו׳דָּבָר אַחֵר, לְמִי תֹּאמַר כֹּה בְּסִינַי "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב". שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, שֶׁרָאוּ נִצּוֹצוֹת יוֹצְאוֹת מֵעִקְבוֹתֵיהֶם, וְנוֹתְנִין עֲלִילוֹת לִפְנֵי מֹשֶׁה כְּדֵי שֶׁיִגַלֶה עַל יָדָן. מִי שָׂמְךָ לְאִיש, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשִׂימָה גִּנּוּ אוֹתְךָ, בְּשִׂימָה אֲנִי עוֹשֶה אוֹתְךָ שׁוֹפֵט, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, א) "אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אוֹמֵר, נִתְנַבְּאוּ עַל עַצְמָן שֶׁבַּאֲמִירָה הוּא מַבְלִיעָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ל) "וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה'". אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁעְבֵּד יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת. עַד שֶׁבָּאוּ דָתָן וַאֲבִירָם שֶׁעָשׂוּ בּוֹ דֵּלָטוֹרְיָא. הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְפַרְעֹה, מְבַזֶּה הוּא עַל פּוֹרְפִירָא שֶׁלְּךָ, וְעַל עֲטָרָה שֶׁלְּךָ אָמַר לָהֶם יֶעֱרַב לוֹ. הוּא מְסַיֵּעַ לַשּׂוֹנְאִים, מִיָּד בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. רַב נַחְמָן אָמַר, עַל הַכֹּל עָרַב לוֹ, עַד שֶׁאָמְרוּ לֵיהּ אֵינוֹ בֶּן בִתְּךָ. וְרַבָּנָן אַמְרִי, עַל הַכֹּל לֹא הִקְפִּיד עַד שְׁאָמְרוּ לוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים הוּא וְהָרַג אֶת הַמִּצְרִי. וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי, הַמִּצְרִיִּים הָיוּ נוֹגְשִׂים, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ שׁוֹטְרִים, וּמִצְרִי מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה שׁוֹטְרִים, וְהַשּׁוֹטֵר מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, נִמְצָא הַנּוֹגֵשׂ מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וְעֶשֶׂר בְּנֵי אָדָם. חָד זְמַן קָרָן נוֹגֵשׂ גַּבֵּי שּׁוֹטֵר, אָמַר לוֹ זִיל כְּבוֹשׁ עִישוּרִיָּתְךָ, אָזַל לְמִּיכְנַשׁ עִישוּרְיָתָא שָׂחַקָה לוֹ אִשָּׁה, אָמְרָה דְהַדֵיין גַּבְרָא דִּידִי יָצָא, וְהַבַּעַל הִטְמִין עַצְמוֹ אַחֲרֵי הַסֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁסָּבַר שֶׁיָּצָא בַּעֲלָהּ נִכְנַס וְקִלְקֵל עִמָּהּ, הָפַךְ לַאֲחוֹרָיו וַחֲמִתֵּיהּ, כֵּיוָן דְּיָדַע דְאַרְגִישׁ בֵּיהּ נָפַק מִן בֵּיתָא וַהֲוָה מָחִי לֵיהּ כָּל הַהוּא יוֹמָא וְאָמַר לוֹ לָעֵי טָבוּת לָעֵי טָבוּת צָפָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַאי הֲוָה לֵיהּ גַּבֵּהּ, אָמַר, לֹא מִסְתַּיֵּהּ דְקִּלְקֵּל עִם אִתְּתֵּיהּ עוֹד בָּעֵי מִיקְטֵלִינֵיה. מִיָּד וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה רָאָה מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ בַּבַּיִת, וּמַה שֶּׁהָיָה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּשָּׂדֶה. וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רָאָה שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד וִיקַנֵּא לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָרְגוֹ, וְעָמַד וְקִנֵּא וַהֲרָגוֹ. רַבִּי נֶחֶמְיָה אוֹמֵר, רָאָה שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד וְיַזְכִּיר עָלָיו אֶת הַשֵּׁם וְיַהַרְגֶנוּ וְהִזְכִּיר עָלָיו וַהֲרָגוֹ. וְרַבָּנָן אֲמְרֵי, רָאָה שֶׁאֵין תּוֹחֶלֶת עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָּנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְעָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ. בַּמֶּה הֲרָגוֹ, רַבִּי יִצְחָק אָמַר בְּאֶגְרוֹף הֲרָגוֹ. כְּמוֹ דְּאַתְּ אָמַר "וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע". רַבִּי לֵוִי אָמַר, בְּמַסְטִירִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם".