ילקוט שמעוני על התורה קע״אYalkut Shimoni on Torah 171
א׳(שמות ג ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל עַמְרָם אָבִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיָרֵא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח מֹשֶׁה וְאָמַר, עַמְרָם אָבִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי אָבִיךָ וְאֵינִי אֶלָּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה (אֶת) פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד, חַיֶּיךָ אֲנִי חוֹלֵק לְךָ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ל) "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה" וְגוֹ'. אַתָּה יָרֵאתָ כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט, לְפִיכָךְ "וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט, (במדבר יב, ח) "וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט". כְּתִיב (שמות ג, כ) "וַיֹּאמֶר לֹא תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנָי", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כְּשֶׁרָצִיתִי לֹא רָצִיתָ, וְעַכְשָׁיו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֵינִי רוֹצֶה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, דְּאָמַר, בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכָה לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים. בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא וְגוֹ' וְכוּ'.
1
ב׳(שמות ג ח-ט) וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּמִצְרִים הֵיאַךְ הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגוֹ', כִּבְיָכוֹל אֲנִי עִמָּהֶם. יְרִידָה חֲמִישִׁית יָרְדָה לַסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, הֵנִיחַ כָּל הָהָר וְשָׁכַן בְּתוֹךְ הַסְּנֶה, וְהַסְּנֶה כֻּלּוֹ צָרָה וְצוּקָה, וְכֻלּוֹ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, וְלָמָּה שָׁכַן עָלָיו, שֶׁרָאָה לְיִשְׂרָאֵל בְּצָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". רָאָה מֹשֶׁה אֶת הָאֵשׁ בְּתוֹךְ הַסְּנֶה, וְהָאֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶת הַסְּנֶה, וְהַסְּנֶה אֵינָהּ מְכַבָּה אֶת שַׁלְהָבִיּוֹתָיו שֶׁל אֵשׁ, וְאֵין הַסְּנֶה נִצְמָח בָּאָרֶץ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מַיִם תַּחְתָּיו, וְרָאָה מֹשֶׁה וְהָיָה תָּמֵהַּ וְהָלַךְ לִרְאוֹת אֶת הַמּוֹפֵת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲמֹד, שֶׁשָּׂם אֲנִי עָתִיד לִיתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין בִּי כֹּחַ שֶׁאֲנִי פָּגוּם בִּלְשׁוֹנִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתָּה שׁוֹלְחֵנִי בְּיַד אוֹיְבַי מְבַקְּשֵׁי נַפְשִׁי, אָמַר, (שמות ד, יט) "אַל תִּירָא כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים", וְכִי מֵתִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד כָּל הַיּוֹרֵד מִנְּכָסָיו כְּאִלּוּ מֵת. אָמַר לוֹ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים שְׁלַח נָא בְּיַד אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִשְׁלֹחַ לֶעָתִיד לָבֹא, אָמַר לוֹ, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ וְאֶשְׁלָחֲךָ "אֶל יִשְׂרָאֵל", אֶלָּא אֶל פַּרְעֹה, וּלְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לֶעָתִיד אֶל יִשְׂרָאֵל, (מלאכי ג, כג) "הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא". אָמַר לְפָנָיו תֵּן לִי אוֹת. אָמַר לוֹ הַשְׁלֵךְ מַטְּךָ אַרְצָה. וְלָמָּה הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּנָחָשׁ. אֶלָּא מַה נָּחָשׁ מֵמִית וְנוֹשֵׁךְ לִבְנֵי אָדָם, כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה וְעַמּוֹ נוֹשְׁכִים וּמְמִיתִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה כְּעֵץ יָבֵשׁ, כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה וְעַמּוֹ כְּעֵץ יָבֵשׁ. וְלָמָּה הֶרְאָה לוֹ בְּדָבָר טָמֵא, אֶלָּא מָה הַמְּצֹרָע הַזֶּה טָמֵא וּמְטַמֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְחוֹזֵר וְנִטְהָר, כָּךְ יִטָהֲרוּ יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם. וְלָמָּה הֶרְאָה לוֹ הָאֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אֶלָּא הָאֵשׁ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ כָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח) "וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ". "הַסְּנֶה" אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּקּוֹצִים, וְלֹא עַכּוּ"ם מְכַבִּים שַׁלְהֶבֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְלֹא אֵשָּׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת אֶת הָעַכּוּ"ם. לֶעָתִיד לָבֹא אֵשָּׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת אֶת כָּל הָעַכּוּ"ם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים". אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הוֹדִיעֵנִי אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁאֶקְרָא בְּשִׁמְךָ וְתַעֲנֵנִי, וְהוֹדִיעוֹ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וְרָאוּ הָעֶלְיוֹנִים שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְאָמְרוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת. אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה, אֲנִי אֶהֱיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ אָמַר לוֹ, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. וַעֲדַיִן הָיָה מֹשֶׁה מְסָרֵב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאוּי אַתְּ לִרְדּוֹת בְּמַקֵּל, (שמות ד, ב) "וַיֹּאמֶר מֲזֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתְּךָ לֵילֵךְ, הָיָה לְךָ לוֹמַר בִּתְחִלָּה אֵינִי הוֹלֵךְ, אֶלָּא הִמְתַּנְתָּ עַד שֶׁמָּסַרְתִּי לְךָ מִסְטוֹרִין שֶׁלִּי וְשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ. "וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְקֹל", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהָיָה הַמַּטֶּה מְדַבֵּר לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, עִם מֹשֶׁה הָיִיתִי בְּמִדְיָן וְנֶהֱפַּכְתִּי לְנָחָשׁ, וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֵׂיתִי מַטֶּה, וְאַף הִיא מְרִימָה קוֹלָהּ, טְהוֹרָה הָיִיתִי וְנִטְמֵאתִי וְחָזַרְתִּי וְנִטְהַרְתִּי, וְכֵן בְּמִצְרַיִם, לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
2
ג׳(שם, יז) "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁלִיחוּתִי, מַקֵּל זֶה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי, אֶלָּא אֲנִי רוֹצֶה לְזַכּוֹתְךָ, וְנִסִּים הַרְבֵּה אֲנִי נוֹתֵן עַל יָדְךָ, הַמָּן, וּבְאֵר, וְשַׁבָּת, וְעַנְנֵי כָּבוֹד, וְהַתּוֹרָה. רַבִּי אַבִינָא רָמֵי, כְּתִיב זֶה שְׁמִי לְעֹלָם וּכְתִיב וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא נִכְתָּב בְּיוֹ"ד הֵ"א, וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת. [רָבָא סָבַר לְמִדְרְשֵׁיה בְפִּירְקָא, אֲמַר לוֹ הַהוּא סַבָּא, לְעֹלָם כְּתִיב. (זכריה יד, ט) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", אַטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא, אָמַר רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא, לֹא כְּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא, הָעוֹלָם הַזֶּה] עַל שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
3
ד׳אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַב יוֹחָנָן, שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְתַלְמִידֵיהֶן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, וְאַמְרִי לָּהּ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, דִּכְתִיב זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם 'לְעֹלָם' כְּתִיב. וְעַתָּה לֵךְ וְאֶשְׁלָחֲךָ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְךָ הָיוּ מְצַפִּים יִשְׂרָאֵל, לְךָ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים, גְּדֻלָּה יֵשׁ לְךָ בַּדָּבָר הַזֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְךָ מָסוּר הַדָּבָר הַזֶּה. ותש"כ ותשנ"ו. (שמות ד, י) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי", בִּיֶיְא אַתְּ מַעֲבִיר עָלַי. אִם אַהֲרֹן אָחִי גָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְאַתָּה תִּשְׁלְחֵנִי. (שם) "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם". (שם, יב) "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ (וְעִם פִּיהוּ) וְהוֹרֵיתִיךָ", אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה כְּאִשָּׁה זוֹ שֶׁהִיא הָרָה וְיוֹלֶדֶת.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, אֲנִי יוֹרֶה דְּבָרַי לְתוֹךְ פִּיךָ כְּחֵץ, וְאֵין "וְהוֹרֵיתִיךָ" אֶלָּא לְשׁוֹן יָרֹה יִיָּרֶה. וְכֵיוָן שֶׁבִּשְּׂרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עִמּוֹ, קִבֵּל עָלָיו לֵילֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ".
5