ילקוט שמעוני על התורה קע״דYalkut Shimoni on Torah 174
א׳(שמות ד כ) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר לְאַהֲרֹן (להלן פסוק כו) "לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה", יָצָא לִקְרָאתוֹ וְהָיָה מְגַפְּפוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ, אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, אָמַר לֵיהּ, בְּמִדְיָן. מַה טַף וְנָשִׁים אֵלּוּ עִמָּךְ, אָמַר לֵיהּ, אִשְׁתִּי וּבָנַי, אָמַר לֵיהּ, לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן, אָמַר לֵיהּ, לְמִצְרַיִם, אָמַר לֵיהּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, וְעַכְשָׁיו הֵבֵאתָ אֶת הָאַחֲרוֹנִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהּ, לְכִי לְבֵית אָבִיךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ". [וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר (כָּתוּב בְּרֶמֶז צח). (שמות ד כד-כה) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וְגוֹ' וַיְּבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ (כָּתוּב בְּרֶמֶז פא). וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר (בְּרֶמֶז פא)]. (שמות ד כז) אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים [לַמּוּלֹת], כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה אֶלָּא "בְּאָז", כֵּיצַד, הַצָּלַת נַפְשׁוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא בְּ'אָז', שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה. קִנְתוּרוֹ לָא הָיָה אֶלָּא בְּ'אָז', שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה". שִׁירָתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". הַפְרָשַׁת עָרִים לֹא הָיְתָה אֶלָּא בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מא) "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים".
1
ב׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "יַרְעֵם אֵל בְּקֹלוֹ נִפְלָאוֹת", אֵימָתַי עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹחַ מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה בְּמִדְיָן, אָמַר לֵיהּ (לעיל פסוק יט) "שׁוּב מִצְרַיִם", נֶחֱלַק הַדִּבּוּר לִשְׁנֵי קוֹלוֹת וְנַעֲשָׂה דּוּ פַּרְצוּפִין וְשָׁמַע מֹשֶׁה, "בְּמִדְיָן לֵךְ שׁוּב מִצְרַיִם", וְאַהֲרֹן שָׁמַע, בְּמִצְרַיִם לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה. וּמַה שֶׁבָּאֶמְצַע לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין. הֲוֵי "יַרְעֵם אֵל בְּקֹלוֹ נִפְלָאוֹת". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שה"ש ח, א) "מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי", אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי יִתֶּנְךָ כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, א) "מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד", שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין זֶה לָזֶּה וּמְחַבְּבִין זֶה לָזֶּה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה אֶת הַמַּלְכוּת וְאַהֲרֹן אֶת הַכְּהֻנָּה, לֹא קִנְּאוּ זֶה לָזֶּה אֶלָּא הָיוּ שְׂמֵחִין זֶה בִּגְדֻלַּת זֶה. "אֶמְצָאֲךָ בַּחוּץ אֶשָּׁקְךָ", וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים סה, יא) "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ". "צֶדֶק", זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "צִדְקַת ה' עָשָׂה". "שָׁלוֹם", זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ו) "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי". "חֶסֶד", זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח) "וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִיש חֲסִידֶךָ". "וֶאֱמֶת", זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". כָּל נְשִׁיקָה שֶׁל תִּפְלּוּת (בְּרֶמֶז קכד).
2
ג׳(שמות ה א-ב) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ לָהֶן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, טז) "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם", סִימָן זֶה הָיָה לְיִשְׂרָאֵל, כָּל גּוֹאֵל שֶׁבָּא בְּלָשׁוֹן הַזֶּה, שֶׁהוּא גּוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת. שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם יוֹסֵף (שמות יג, יט) "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם". כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" מִיָּד וַיַּאֲמֵן הָעָם. אָמְרוּ לָהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, בּוֹאוּ עִמָּנוּ וְנֵלֵךְ אֵצֶל פַּרְעֹה, מִיָּד קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָלְכוּ עִמָּהֶם. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין הָיוּ מְגַנְבִין עַצְמָן אֶחָד אֶחָד וּשְׁנַיִם שְׁנַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִפְלָטִין שֶׁל פַּרְעֹה לֹא נִמְצְאוּ עִמָּהֶן אֶחָד מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (פ"ה פסוק א ב) וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְהֵיכָן הֵם הַזְּקֵנִים, אֶלָּא שֶׁהָלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֵינִי פּוֹרֵעַ לָכֶם, חַיֵּיכֶם כְּשֶׁיַּעֲלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אַתֶּם עוֹלִים עִמָּהֶם, וַאֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶּה".
3