ילקוט שמעוני על התורה קע״גYalkut Shimoni on Torah 173

א׳וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם, חוּץ מִזֶּה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, אַף זֶה נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם, שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי, וַהֲלֹא כֹּהֵן הוּא, הָכִי קָאָמַר אֲנִי אָמַרְתִּי אַתָּה כֹּהֵן וְהוּא לֵוִי, עַכְשָׁיו הוּא כֹּהֵן וְאַתָּה לֵוִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה אֶלָּא בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלֻּאִים בִּלְבַד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, לֹא פָּסְקָה אֶלָּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ו) "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ". מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵּימָא הַהוּא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב, וְאוֹמֵר, "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו". וְכָל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם, וְהָכְתִיב "וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אַף", וְלֹא אָמַר לֵיהּ וְלֹא מִידִי, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, סְטָרוֹ וַיֵּצֵא. וְהָכְּתִיב (שמות ז, טו) "וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר", וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מֶלֶךְ הוּא וְהַסְבֵּר לוֹ פָּנִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, רָשָׁע הוּא וְהָעֵז לוֹ פָּנִים, אֵיפּוּךְ.
1
ב׳(שמות ד טו) אִם נֶאֱמַר אֶהְיֶה עִם פִּיךָ לָמָּה נֶאֱמַר הוֹרֵיתִיךָ, וְאִם נֶאֱמַר הוֹרֵיתִיךָ לָמָּה נֶאֱמַר אֶהְיֶה עִם פִּיךָ, אֶלָּא אֶהְיֶה עִם פִּיךָ זֶה פְּתִיחַת פֶּה וּמַעֲנֵה לָשׁוֹן. הוֹרֵיתִיךָ, זֶה גִּנְזֵי חָכְמָה שֶׁגִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עַל כָּל גִּנְזֵי תּוֹרָה חָכְמָה וּמַדָּע וְגִנְזֵי חַיִּים, וְהֶרְאָהוּ מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת לְעוֹלָם הַבָּא. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה בַּפַּרְגּוֹד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל סַנְהֶדְרִין שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְדוֹרְשִׁים הַתּוֹרָה בְּמ"ט פָּנִים, וְהֶרְאָהוּ רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת, אָמַר אֵין לִי עֵסֶק בִּשְׁלִיחוּת שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שִׁגְּרוֹ לְשַׂר שֶׁל חָכְמָה וּתְפָשׂוֹ לְמֹשֶׁה וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אֶחָד וְהֶרְאָה לוֹ בַּפַּרְגּוֹד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹא רְבָבוֹת שֶׁל סַנְהֶדְרִין שֶׁיּוֹשְׁבִים וְדוֹרְשִׁים וְאוֹמְרִים הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, מִיָּד נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
2
ג׳וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ, הַמַּטֶּה שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמְסַר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן, וְאָדָם מְסָרוֹ לַחֲנוֹךְ, וַחֲנוֹךְ מְסָרוֹ לְשֵׁם, וְשֵׁם מְסָרוֹ לְאַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם מְסָרוֹ לְיִצְחָק, וְיִצְחָק מְסָרוֹ לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב הוֹלִיכוֹ לְמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם לְיוֹסֵף, וּכְשֶׁמֵּת יוֹסֵף נִטַּלְטֵּל כָּל בֵּיתוֹ וְנִתַּן בִּפְלָטִין שֶׁל פַּרְעֹה, וְהָיָה יִתְרוֹ אֶחָד מְחַרְטוּמֵי מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַמַּטֶּה וְחָמַד אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ, וּלְקָחוֹ וְהֵבִיאוֹ וּנְטָעוֹ בְּתוֹךְ גַּן שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִקְרַב אֵלָיו, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה לְאֶרֶץ מִדְיָן וְנִכְנַס לְתוֹךְ גַּן בֵּיתוֹ וְרָאָה אֶת הַמַּטֶּה וְקָרָא אֶת הָאוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר עָלָיו וְשָׁלַח יָדוֹ וּלְקָחוֹ, וְרָאָה יִתְרוֹ וְאָמַר, זֶה הוּא הָאִישׁ שֶׁהוּא עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְפִיכָךְ נָתַן לוֹ צִפֹּרָה בִּתּוֹ לְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כא) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה" וְגוֹ'. וְהָיָה מֹשֶׁה רוֹעֶה וּמַנְהִיג בְּאוֹתוֹ מַטֶּה אֶת צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא שִׁכְּלָה אוֹתָם חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְהֵם פָּרִים וְרָבִּים הַרְבֵּה מְאֹד, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (יחזקאל לו, לח) "כְּצֹאן קָדָשִׁים". וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן עַד שֶׁבָּא לְהַר חוֹרֵב, וְשָׁם נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר אַמִי, הַמַּטֶּה, מִשְׁקַל אַרְבָּעִים סְאָה הָיָה, וְשֶׁל סְנַפִּירִינוֹן הָיָה, וְעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת חֲקוּקוֹת עָלָיו, וּבְנוֹטָרִיקוֹן דְּצַ"ךְ עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמַּטֶּה הַזֶּה יָבִיא עָלָיו אֶת הַמַּכּוֹת.
3
ד׳(שמות ד יח-יט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, תָּנֵי, הַמּוֹדָר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְפָנָיו. מִנָּא הַנֵּי מִלֵּי, אָמַר רַב נַחְמָן, דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן אָמַר לֵיהּ בְּמִדְיָן נָדַרְתָּ לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרְךָ, דִּכְתִיב "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת", וְאֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבֻעָה, דִּכְתִיב (יחזקאל יז, יג) "וַיָּבֵא אוֹתוֹ בְּאָלָה", וּכְתִיב וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד, שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאִיש פְּלוֹנִי וְנַּעֲשָׂה סוֹפֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סוֹפֵר אוֹ שֶׁיִהְיֶה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּקָרוֹב לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר. מַאי טַעְמָא, אָמַר רַב חִסְדָּא, דְּאָמַר קְרָא כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים, וְהָא מִיתָה דְּנוֹלָד הוּא, מִכָּאן שֶׁפּוֹתְחִין בְּנוֹלָד. וְרַבָּנָן, מַאי טַעְמָא, קָסַבְרֵי, הַנְהוּ מִי מֵתוּ, וְהָאָמַר מַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר נִצִּים נִצָּבִים אֵינוֹ אֶלָּא דָתָן וַאֲבִירָם, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיָּשָׁב אֶל מִצְרַיִם, וְלָמָּה שָׁב אֶל יִתְרוֹ, לְהַתִּיר נִדְרוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קָשַׁר עָנָן שָׁם, כִּבְיָכוֹל הִתִּיר נִדְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָלַךְ לִטּוֹל רְשׁוּת מִמֶּנּוּ. וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָלוֹם, כָּל מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "לְשָׁלוֹם", הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר, וְכָל מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "בְּשָׁלוֹם", הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר. בְּאַבְנֵר כְּתִיב (שמואל ב ג, כא) "וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם", הָלַךְ וְלֹא חָזַר. אֲבָל יִתְרוֹ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָלוֹם, הָלַךְ וְחָזַר.
5