ילקוט שמעוני על התורה קפ״גYalkut Shimoni on Torah 183

א׳(שמות ח, טו) וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִכָּאן שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְרֹאת בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּעֲדָשָׁה. אָמַר רַב פָּפָּא, הָאֱלֹהִים, אֲפִלּוּ כְּגָמָל נַמִי לָא מָצֵי בָּרִי, אֶלָּא הַאי מִכְנִיף לֵיהּ וְהַאי לָא מִכְנִיף לֵיהּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד יְמִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלָּם לְסוֹד גְּאֻלָּה, אֶצְבַּע קְטַנָּה, בָּהּ הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה לַעֲשׂוֹת בַּתֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ", אֶצְבַּע, שְׁנִיָּה לַקְּטַנָּה, בָּהּ הִכָּה אֶת הַמִּצְרִים, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, כַּמָּה לָקוּ בָּאֶצְבַּע וְגוֹ'. שְׁלִישִׁית, שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית לַקְּטַנָּה, כָּתַב בָּהּ הַלּוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח) "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים". רְבִיעִית, שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לַבֹּהֶן, בָּהּ הֶרְאָה לְמֹשֶׁה מַה יִתְּנוּ לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר "זֶה יִתְּנוּ". בֹּהֶן וְכָל הַיָּד, בָּהּ עָתִיד לְהַשְׁמִיד אֶת צָרָיו וּלְהַכְרִית אֶת שֶׁהֵן אוֹיְבָיו שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ח) "תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ".
1
ב׳(שמות ח ב-יא) וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, עֲקִיבָא, מַה לְּךָ אֵצֶל אַגָּדָה, כַּלָּךְ מִדַּבְּרֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֳהָלוֹת, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, שָׁרְקָה לָהֶם וְהֵם בָּאוּ. בָּתֵּי הַשַּׁיִשׁ וּבָתֵּי הַפְּסֵפָסִים שֶׁלָּהֶם, מֶה הָיוּ עוֹשִׂים הַצְּפַרְדְּעִים, הָיוּ בּוֹקְעוֹת וְעוֹלוֹת לְתוֹכָן, שֶׁנֶּאֱמַר וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ, וְהֵן אוֹמְרִים, אָנוּ שְׁלוּחִין שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְהָיָה הַשַּׁיִשׁ וְהַפְּסֵפָסִים מִתְבַּקֵּעַ מִלִּפְנֵיהֶם. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁלִיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַךְ בְּקָשֶׁה. וְעַכְבָּרִים שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, יוֹשֵב עַל סַפְסָל שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּמְבַקֵּעַ הַסַּפְסָל וְהוּא עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו. וְכֵן הַצְּרָעוֹת, הָיוּ נִטְמָנִים בַּמְּעָרוֹת וְנוֹתְנִין אֲבָנִים בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, וְהָאֶבֶן מִתְבַּקְּעָה מִן הַצִּרְעָה. וְהָאֶבֶן שֶׁמֵּת בָּהּ גָּלְיָת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ". וְחֵץ נַעֲמָן שֶׁהִכָּה אֶת אַחְאָב וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַשִּׁרְיוֹן, וְשָׁרְשֵׁי תְּאֵנָה שֶׁהֵן רַכִּין וּבוֹקְעִין בַּצּוּר. וְהַשָּׁמִיר שֶׁהוּא בּוֹקֵעַ הָאֶבֶן. קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם (כָּתוּב בְּרֶמֶז ח).
2
ג׳(שמות ט ט) וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָבָק שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ, הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים (פַּרְסָה) [יוֹם], קַל וָחֹמֶר לְקוֹל שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, (שמות יב, לז) "וַיִּסְעוּ מֵרַעַמְסֵס סֻכֹּתָה", מַהֲלַךְ שִׁשִּׁים [נוסחה אחרת מֵאָה וְעֶשְׂרִים] מִיל, מַהֲלַךְ (אַרְבָּעִים) [שְׁלוֹשִׁים] פַּרְסָה, וְהָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים (פַּרְסָה) [יוֹם] לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים, לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
3