ילקוט שמעוני על התורה קפ״דYalkut Shimoni on Torah 184
א׳שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ. אֵלּוּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן לֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּמְּדִינָה, בַּעַל גָּרָב וַחֲזָזִית. וְגָרָב לֹא, וְהָכְתִיב גָּרָב בְּאוֹרַיְיתָא, וַחֲזָזִית לֹא, וְהָכְתִיב חֲזָזִית בְּאוֹרַיְיתָא, דְּתַנְיָא, גָּרָב, זֶה הַחֶרֶס, יַלֶּפֶת, זוֹ חֲזָזִית הַמִּצְרִית, דַּאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יַלֶּפֶת, שֶׁמְּלַפֶּפֶת וְהוֹלֶכֶת עַד יוֹם הַמִּיתָה. בִּשְׁלָמָא חֲזָזִית אֲחֲזָזִית לָא קַשְׁיָא, כָּאן בַּחֲזָזִית מִצְרִית כָּאן בַּחֲזָזִית דְעָלְמָא, אֶלָּא גָּרָב אֲגָרָב קַשְׁיָא. גָּרָב אֲגָרָב לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַח הָא בְּיָבֵשׁ, לַח מִתְּסֵי, יָבֵשׁ לָא מִתְּסֵי. וְהָכְתִיב, (דברים כח, כז) "יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וְגוֹ' וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס", מִדִּכְתִּיב וּבֶחָרֶס, הֲוֵי גָּרָב לַח, וְקָאָמַר (שם) "אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא". אֶלָּא תְּלָתָא גַוְונֵי הֲווּ, דִּקְרָא, יָבֵשׁ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, [מַתְנִיתִין לַח מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים], דְּמִצְרַיִם לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ'.
1
ב׳(שמות ט יא) וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין. כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין, הִנִּיחוּ יְדֵיהֶם לְחֵיקָם וְהוֹצִיאוּם מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג, וְלֹא נִתְרַפְּאוּ עַד יוֹם מוֹתָן. וְכֵן כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין (עַד יוֹם מוֹתָן, וְכֵן כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין מַכָּה), עַד שְׁחִין, דִּכְתִיב וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים.
2