ילקוט שמעוני על התורה קפ״חYalkut Shimoni on Torah 188

א׳הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעאֵל, מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם, כָּזֶה תִּהְיוּ רוֹאִים וְקוֹבְעִים כֵּן לְדוֹרוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בָּהֶן וְהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה כֻּלָּן בְּאֶצְבַּע. כַּיוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר ח, ד) "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה" כַּיוֹצֵא בּוֹ (ויקרא יא, כט) "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא" וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף בִּשְׁחִיטָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, לח) "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, וַהֲלֹא כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּדְבַּר עִם מֹשֶׁה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהַחֹדֶשׁ הֶרְאָהוּ לוֹ בַּלַּיְלָה הָא כֵּיצַד נִדְבַּר עִמּוֹ בַּיּוֹם וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִדְבַּר עִמּוֹ בַּיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ עִם חֲשֵׁכָה. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, [זֶה] נִיסָן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ["וְ]חַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה", (שמות לד, כב) "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", אָמַרְתָּ אֵי זֶה חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַג הָאָסִיף וּתְקוּפַת הַשָּׁנָה יוֹצְאָה בּוֹ וְקָרוּי שְׁבִיעִי, אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּתִשְׁרֵי. לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתָּ שֶׁחֹדֶשׁ שְׁבִיעִי תִּשְׁרֵי, נִיסָן זֶה רֹאשׁוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן". רֹאשׁ חֳדָשִׁים, מַגִּיד שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לָחֳדָשִׁים מִנַּיִן אַף לַמְּלָכִים תַּלְמוּד לוֹמַר (מלכים א ו, א) "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה וּמִנַּיִן אַף לָרְגָלִים תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, טז) "בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת". רַבִּי יִצְחָק וְר' נָתַן אָמְרֵי, אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים אֲבָל לֹא לְשָׁנִים וְלֹא לִשְׁמִיטִּין וְלֹא לְיוֹבְלוֹת וְלֹא לִנְטִיעָה וְלֹא לִירָקוֹת. לָכֶם, וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם הֲרֵי לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם אָמוּר, הָא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לָכֶם, לָכֶם וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁהַגּוֹיִם מוֹנִין לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל לַלְּבָנָה. וְלֹא דַּיָּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן מוֹנִין לַלְּבָנָה, אֶלָּא אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם מַגְבִּיהִין אֶת עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמִים. וּכְשֶחַמָּה לוֹקָה סִמָּן רַע הוּא לַגּוֹיִם, שֶׁהֵם מוֹנִין לַחַמָּה. וּכְשֶׁהַלְּבָנָה לוֹקָה סִמָּן רַע לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה בַּמִּזְרָח סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח, בַּמַּעֲרָב סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב. רַבִּי יֹאשִׁיּה אוֹמֵר, כְּשֶׁהַמַּזָּלוֹת לוֹקִין בַּמִּזְרָח סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח וְכוּ'. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִתְּנוּ לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמְדוּ". רֹאשׁ חֳדָשִׁים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.