ילקוט שמעוני על התורה קפ״טYalkut Shimoni on Torah 189

א׳רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לָמָּה נֶאֱמַר לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים טז, א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב", שָׁמוֹר אֶת הַפֶּסַח לָאָבִיב וְאֶת הָאָבִיב לַפֶּסַח שֶּׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ הָא כֵּיצַד עַבֵּר אֶת אֲדָר שֶּׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ. הֲרֵי שֶׁעִבְּרוּ אֶת אֲדָר וְלֹא בָּא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְעַבְּרוּ אֶת נִיסָן. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן נִמְצֵאתָ עוֹשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי, וְאָמְרָה תּוֹרָה רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב", חֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב אַתָּה מְעַבֵּר זֶה חֹדֶשׁ אֲדָר. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה מְעַבֵּר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ", חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר וְהַדִּין נוֹתֵן הוֹאִיל וְהַחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר וְשָׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, מָה חֹדֶשׁ אֶחָד מִמְנוּיָו אַף שָׁנָה אֶחָד מִמִנוּיָה אִי מָה חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים אַף שָׁנָה אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ, חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְאִי אַתָּה מְעַבֵּר שָׁנָה אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים. אִי מָה הַשָּׁנָה אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ אַף חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כג, ו) "וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה" יוֹם לְחֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר וְאִי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן נִמְצֵאת כְּבָר לְבָנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמַה חֹדֶשׁ אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרוֹ אֶלָּא בַּסּוֹף אַף שָׁנָה אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרָה אֶלָּא בַּסּוֹף רַבִּי יִרְמִיָּה אוֹמֵר, הוֹאִיל וְטֻמְאָה מִתְעַבֶּרֶת וְאָבִיב מִתְעַבֵּר, מָה טֻמְאָה אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אַף אָבִיב אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. [אוֹ אֲפִלּוּ בִּיהַל אָבִיב וּבָא תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יג, י). "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת"] מוֹסִיף אַתָּה וְאֵין אַתָּה גּוֹרֵעַ. רִאשׁוֹן הוּא, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי. רַבִּי יֹאשִׁיּה אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַמְּבָרֵךְ עַל הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ כְּאִלּו מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה כְּתִיב הָכָא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, וּכְתִיב הָתָם "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ דַּיָּם, אָמַר אַבַּיֵּי הִלְכָּךְ [נֵימְרִינְהוּ] מְעֻמָּד. מְרֵימַר וּמַר זוּטְרָא מְכַתְּפֵי (לְהוּ) וּמְבָרְכֵי. מַאי מְבָרְכֵי, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וְכוּ'. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ". אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חֶשְׁבּוֹנוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, שֶׁכָּל אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים ושְׁמוֹנָה שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת וּמְקַדֵּשׁ אֶת הַשָּׁנִים וּמְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, וְכֵיוַן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מְסָרָן לָהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר, אָמַר מִכָּאן וָאֵילַךְ הֲרֵי הֵן מְסוּרִין לָכֶם הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וְגוֹ'. (משלי יג, יב) "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחְלָה לֵב" רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ, וְכֵיוַן שֶׁבָּא מֹשֶׁה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, טז) "פָּקֹד פָּקַדְתִּי" אָמְרוּ לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עֲדַיִן פְּקִידָה, "מַה כֹּחִי כִי אֲיַחֵל וּמַה קִּצִּי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי, אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ". וְכֵיוַן שֶׁאָמַר לָהֶם הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִים, אָמְרִין, הָא סִמָן טָב, (משלי שם) "וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה".