ילקוט שמעוני על התורה קצ״גYalkut Shimoni on Torah 193
א׳תַּנְיָא, אִשָּׁה בָּרִאשׁוֹן שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּבַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְפֵלָה לַאֲחֵרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בַּשֵּׁנִי שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בָּרִאשׁוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בָּרִאשׁוֹן עוֹשִׂין אוֹתָהּ טְפֵלָה לַאֲחֵרִים וּבַשֵּׁנִי אֵין שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ כָּל עִקָר, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב בָּרִאשׁוֹן בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת דְּאֲפִלּוּ אִשָּׁה, וּכְתִיב בַּשֵּׁנִי (במדבר ט, יג) "חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא", אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, וְכִי מְמַעֵט לָהּ מֵחוֹבָה, מִטָפְלָה לֹא מְמַעֵט לָהּ, דְּכִי כָּתַב "חֻקַּת הַפֶּסַח" לְטָפְלָהּ אַהֲנִי וְר' יוֹסֵי מַאי טַעְמָא, כְּתִיב בָּרִאשׁוֹן בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת דְּאֲפִלּוּ אִשָּׁה, וְכָתַב בַּשֵּׁנִי (שם יג) "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא", דְּאֲפִלּוּ אִשָּׁה, וְ"חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא" מִבָּעְיָא לֵיהּ אִישׁ וְלֹא קָטָן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא, כָּתַב בָּרִאשׁוֹן אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, וּמִכְסַת נְפָשֹׁת מְהַנִי לְטָפְלָהּ, וְכָתַב בַּשֵּׁנִי "חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ וְלֹא אִשָּׁה. מִמַּאי קָא מְמַעֵט לָהּ, אִילֵימָא מֵחוֹבָה, הַשְׁתָּא בָּרִאשׁוֹן אַמְרֵת לֹא, בַּשֵּׁנִי מִיבָּעְיָא. אֶלָּא לָאו לְטָפְלהּ, וּמַאי אִישׁ דְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִלֵימָא וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ הַאי מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק אִישׁ זוֹכֶה וְלֹא קָטָן זוֹכֶה אֶלָּא אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, וְאֵימָא כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּשׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד אִם כֵּן נִכְתֹּב לְפִי אָכְלוֹ, מַאי אִישׁ שְׁמַע מִינָהּ תַּרְתֵּי.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמִכְסַת נְפָשׁוֹת, רִבָּה מַשְׁמַע מֵבִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַחוֹלֶה וְאֶת הַקָּטָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לֶאֱכֹל כְּזַיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי אָכְלוֹ, יָצְאוּ הַחוֹלֶה וְהַקָּטָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לֶאֱכֹל כְּזַיִת, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁנִּמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִמֶּנוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, בְּמִי הָעִנְיָן מְדַבֵּר, בְּחַי.
2