ילקוט שמעוני על התורה קצ״וYalkut Shimoni on Torah 196

א׳וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, וְכִי כֻּלָּם שׁוֹחֲטִין, אֶלָּא לַעֲשׂת שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (שמות לא, יד) "מְחַלֶּלֶיהָ מוֹת יוּמָת", בִּשְׁאַר כָּל מְלָאכוֹת חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ בִּשְׁאַר כָּל הַיָּמִים חוּץ מִן הַשַּׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמֹעֲדוֹ", אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, מִמַּשְׁמַע זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ. נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שם כח, ב) "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי" וְגוֹ' אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד שֶׁתִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שם ט) "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׁים בְּנֵי שָׁנָה", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמֹעֲדוֹ. אֶלָּא לְהַקִּישׁ לְדִין גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כַּאן "בְּמֹעֲדוֹ" וְנֶאֱמַר בְּפֶסַח "בְּמֹעֲדוֹ", מַה (פֶּסַח) [לְהַלָּן] דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אַף כַּאן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אֵין לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא פֶּסַח יְחִידִי שֶׁכֻּלָּן יוֹצְאִין בּוֹ יְדֵי חוֹבָתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ. כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. מִכַּאן אָמְרוּ הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֵין הַפֶּסַח נִשְׁחָט אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל שְׁלֹשִׁים שְׁלֹשִׁים בְּנֵי אָדָם. מְסַפְּקָא לֵיהּ הַאי קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל אִי בְּבַת אַחַת אִי בַּזֶּה אַחַר זֶה. הִלְכַּךְ בְּחַמְשִׁין סַגִי, דְּעַיְּילֵי תְּלָתִין בְּרֵישָׁא וְשׁוֹחֲטִין פִּסְחֵיהֶן וְנָפְקֵי עֲשָׂרָה מִנַּיְיהוּ וְעַיְילֵי עֲשָׂרָה חֲדָשִׁים [דְּאִי אִית] לֵיהּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָמַר הָא אִיכָּא וְאִי בַּזֶּה אַחַר זֶה קָאָמַר הָא אִיכָּא עֲשָׂרָה חֲדָשִׁים דְּהַיְינוּ עֵדָה. נִכְנְסָה כַּת רִאשׁוֹנָה נִתְמַלְּאָ[ה] הָעֲזָרָה. נָעֲלוּ דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְהַכֹּהֲנִים עוֹמְדִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וּבִידֵיהֶן בָּזִיכֵי כֶּסֶף וּבָזִיכֵי זָהָב, שׁוּרָה שֶׁל כֶּסֶף כֻּלָּהּ כֶּסֶף, שׁוּרָה שֶׁל זָהָב כֻּלָּהּ זָהָב. וּמְעֹרָבִין לֹא הָיוּ. וְלֹא הָיוּ לַבָּזִיכִין שׁוּלַיִם, שֶׁמָּא יַנִּיחוּם וְיִקָּרֵשׁ הַדָּם, שָׁחַט יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל כֹּהֵן וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ מְקַבֵּל אֶת הַמָּלֵא וּמַחֲזִיר אֶת הָרֵיקָן, הַכֹּהֵן הַקָּרוֹב אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ זוֹרֵק זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד. מַאן תָּנָא פֶּסַח בִּזְרִיקָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר דָּמוֹ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "דָּמָם", חֶלְבּוֹ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "חֶלְבָּם", לִמֵּד עַל בְּכוֹר מַעֲשֵׂר וּפֶסַח שֶׁטְּעוּנִין מַתַּן דָּמִים וְאִימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד מִנָּלָן, אַתְיָא זְרִיקָה זְרִיקָה מֵעוֹלָה, וְעוֹלָה גּוּפָהּ מִנָּלָן אָמַר קְרָא "אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה", לִמֵּד עַל הָעוֹלָה שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד.