ילקוט שמעוני על התורה קצ״זYalkut Shimoni on Torah 197

א׳בֵּין הָעַרְבָּיִם. שׁוֹמֵעַ אֲנִי עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, ו) "בָּעֶרֶב", אִי "בָּעֶרֶב" יָכוֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ" אִי "כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ" מִשֶּׁחָשְכָה. (בְּרֶמֶז תתק"ג). רַבִּי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים שם) "שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעֶרֶב", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם", אֵימָתַי יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה (להלן פסוק מא) "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִנַּיִן לְבֵין עַרְבַּיִם שֶׁהוּא מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, "כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי (נָטוּ) [יִנָּטוּ] צִלְלֵי עָרֶב", רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, בָּא הַכָּתוּב לְהַשְׁווֹת רִאשׁוֹן לָאַחֲרוֹן וְאַחֲרוֹן לָרִאשׁוֹן "מוֹעֵד צֵאתְךָ", לִשְׁחִיטָתוֹ. "כְּבֹא הַשָּׁמֶשׁ", לִצְלִיָּתָן. "בָּעֶרֶב", לַאֲכִילָתוֹ. בֵּין הָעַרְבָּיִם. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בֵּין הָעַרְבָּיִם שָׁחְטֵהוּ וְתֵן עֶרֶב לִשְׁחִיטָה וְתֵן עֶרֶב לַאֲכִילָה. וְלָקְחוּ מִן הַדָּם. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק כב) "אֲשֶׁר בַּסָּף" מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁעוּקָה חוֹקֵק בְּצַד הָאַסְקֻפָּה וְשׁוֹחֵט בְּתוֹכָה, וְאֵין סַף אֶלָּא אַסְקֻפָּה, דִּכְתִיב (יחזקאל מג, ח) "בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי", וּכְתִיב "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים", דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין סַף אֶלָּא כְּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ז, נ) ["ו]הַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת". וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת. מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק יג) "וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם", הַנִּרְאֶה לִי וְלֹא לַאֲחֵרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק יג) "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת", לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, לְעוֹלָם מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַמִּצְרִיִּים רוֹאִין וּמְעֵיהֶן מִתְחַתְּכִין. וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף. שׁוֹמֵעַ אֲנִי הִקְדִּים זֶה לַזֶּה לֹא יָצָא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת", הָא אִם הִקְדִּים זֶה לָזֶה יָצָא. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, הַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַרְבָּעָה הָיוּ, הַסַּף וְהַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת.

ב׳עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם. אֵין לִי אֶלָּא בָּתִּים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ בָּהֶן, בָּתִּים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בָּהֶן מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק יג) עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, מִכָּל מָקוֹם. תַּנְיָא, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם, מְלַמֵּד שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת, יָכוֹל שֶׁהָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְנֵי מְקוֹמוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל", מִכָּאן אָמְרוּ, הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת בְּצַד הַתַּנּוּר אִם פִּקֵּחַ מְמַלֵּא כְּרֵסוֹ הֵימֶנּוּ רָצוּ בְּנֵי חֲבוּרָה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה בָּאִין וְיוֹשְׁבִין בְּצִדּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת יָכוֹל יְהֵא נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל", מַר סָבַר יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא וּמַר סָבַר יֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת.

ג׳(שמות יב ח) וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר, וְלֹא גִּידִים וַעֲצָמוֹת וְלֹא קַרְנַיִם וְלֹא טְלָפַיִם. בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל הַלַּיְלָה תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק י) "וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנוּ עַד בֹּקֶר", אֲנִי אֶקְרָא "הַנֹּתָר מִמֶּנוּ בָּאֵשׁ (תִּשְׂרֹף) [תִּשְׂרֹפוּ"], "עַד בֹּקֶר" לָמָּה נֶאֱמַר, לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁל בֹּקֶר, וְאֵי זֶה, זֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. מִכָּאן אָמְרוּ אֲכִילַת פְּסָחִים וַאֲכִילַת זְבָחִים מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְלָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.

ד׳רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, נֶאֱמַר כַּאן בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (להלן פסוק יב) "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה", מָה לְהַלָּן עַד חֲצוֹת אַף כָּאן עַד חֲצוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וַהֲלֹא נֶאֱמַר "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן", עַד שְׁעַת חִפָּזוֹן, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, לַמְּעוּטֵי לַיְלָה אַחֵר, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּפֶסַח קָדָשִׁים קַלִּים וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים מָה שְׁלָמִים נֶאֱכָלִין לִשְנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד אַף פֶּסַח נַמִּי אוּקִי שְׁנֵי לֵילוֹת בִּמְקוֹם שְׁנֵי יָמִים וִיהֵא נֶאֱכָל לִשְנֵי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד, קָא מַשְׁמָע לָן. (א"כ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּלַּיְלָה בַלָּיְלָה הוּא נֶאֱכָל וְאֵינוֹ נֶאֱכָל בַּיּוֹם).

ה׳צְלִי אֵשׁ וְלֹא צְלִי שִׁפּוּד וְלֹא צְלִי אַסְּכָּלָא וְלֹא תַּנּוּר שֶׁל חֶרֶס אֶלָּא צְלִי אֵשׁ הַצָּלוּי מִן הַחַי, אַתָּה אוֹמֵר מִן הַחַי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַצָּלוּי כַּמְּבֻשָּׁל, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק ט) כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר צְלִי אֵשׁ, הַצָּלוּי מִן הַחַי. צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת. הוֹסִיף לוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְוֹת חוּץ מִן הַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בְּגוּפוֹ וְאֵי זֶה, זֶה (להלן פסוק מו) "עֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ".

ו׳צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמִּצְוַת הַפֶּסַח מַצָּה, צְלִי וּמָרוֹר, וּמִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ מַצָּה וּמָרוֹר הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, תַּלְמוּד לוֹמַר יֹאכְלֻהוּ, וּמִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לָהֶן פֶּסַח יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר. הֲרֵי אַתָּה דָּן הוֹאִיל וְהַפֶּסַח מִצְוַת עֲשֵׂה וּמַצָּה וּמָרוֹר מִצְוַת עֲשֵׂה, אִם לָמַדְתָּ שֶׁאִם אֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, כָּךְ אִם אֵין לָהֶם פֶּסַח יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר, דָּבָר אַחֵר, יֹאכְלֻהוּ, מִכָּאן אָמְרוּ הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֲכִילַת שׂבַע. תַּנְיָא, אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל שֶׁהָיָה כּוֹרְכָן בְּבַת אַחַת וְאוֹכְלָן, לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלֻהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, חֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו עַל הִלֵּל, דְּתַנְיָא יָכוֹל לֹא יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן כּוֹרְכָן בְּבַת אַחַת וְאוֹכְלָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִלֵּל אוֹכְלָן תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ אֲפִלּוּ זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַשְׁתָּא דְּלָא אִתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמַר וְלָא כְּמַר מְבָרֵךְ אֲמַצָּה לְחוּדָהּ וְאָכִיל, וְהֲדַר מְבָרֵךְ אֲמָרוֹר לְחוּדֵיהּ וְאָכִיל, וְהֲדַר אָכִיל מַצָּה וּמָרוֹר בְּלֹא בְּרָכָה זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ כְּהִלֵּל.

ז׳(שמות יב ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, אֵין נָא אֶלָּא חַי. וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְּבֻשָּׁל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְּבֻשָּׁל בְּיוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְהָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְּבֻשָּׁל. בַּמָּיִם. אֵין לִי אֶלָּא בְּמַיִם, שְׁאַר כָּל הַמַּשְׁקִין מִנַּיִן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, קַל וָחֹמֶר הוּא, וּמָה אִם מַיִם שֶׁאֵין מְפִיגִין טַעְמָן הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל, שְׁאַר כָּל הַמַּשְׁקִין שֶׁמְּפִיגִין טַעְמָן אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, שְׁאַר כָּל מַשְׁקִין מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, לְהָבִיא שְׁאַר מַשְׁקִין. רַבִּי אוֹמֵר, אֲנִי אֶקְרָא אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל. שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בֶּאֱכֹל צְלִי שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאכַל נָא וּמְבֻשָּׁל מִבְּעוֹד יוֹם מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשֵׁל, לְחַיֵּב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם. מְבֻשָּׁל, לְהָבִיא שְׁאַר מַשְׁקִין. וּבָשֵׁל, אֵין בָּשֵׁל אֶלָּא צָלִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ", וְאוֹמֵר (דבהי"ב לה, יג) "וַיְבַשְּׁלוּ (אֶת הַדָּם) [הַפֶּסַח בָּאֵשׁ"]. מִכַּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַמְּבֻשָּׁל אָסוּר בְּצָלִי. כִּי אִם צְלִי אֵשׁ. לָמָּה נֶאֱמַר, הָיִיתִי אוֹמֵר הָרָאוּי לִבָּשֵׁל יִבָּשֵׁל, הָרָאוּי לִצָּלוֹת יִצָּלֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, רֹאֹשׁוֹ עַל כְּרָעָיו, תּוֹךְ וּבָר דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מְקוּלָּס.

ח׳תָּנוּ רַבָּנָן, בַּמָּיִם, אֵין לִי אֶלָּא בְּמַיִם, שְׁאַר מַשְׁקִין מִנַּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר וְכוּ'. רַבִּי אוֹמֵר, אֵין לִי אֶלָּא בְּמַיִם, שְׁאַר מַשְׁקִין מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל מִכָּל מָקוֹם. מַאי בֵּנַיְיהוּ אִכָּא בֵּנַיְיהוּ צְלִי קֵדָר, וְתַנָּא קַמָּא, הַאי בָּשֵׁל מְבֻשָּׁל מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִבָּעְיָא לֵיהּ לִכְדְּתַנְיָא, בִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ צְלָאוֹ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ חַיָּב, בִּשְׁלֵמָא בִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ דְּהָא בַשְּׁלֵיהּ, אֶלָּא צְלָאוֹ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ צְלִי אֵשׁ הוּא אָמַר קְרָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל צְלָאוֹ כָּל צָרְכּוֹ יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל וְגוֹ', נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא שֶׁצְּלָאוֹ כָּל צָרְכּוֹ. הֵיכִי דַּמִי, (דשויא) [דְּשַׁוְויֵהּ] חֲרוֹכָא. יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, מַאי נָא, כִּדְאָמְרֵי אִינְשֵׁי אֲבַרְנִים. הַמְּבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא פָּטוּר, דְּלַאו תּוֹלָדַת הָאֵשׁ הוּא. פֶּסַח שֶׁבִּשְׁלוֹ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא חַיָּב, מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ צְלִי אֵשׁ. אָמַר רָבָא, אָכַל נָא לוֹקֶה שְׁתַּיִם אָכַל מְבֻשָּׁל לוֹקֶה שְׁתַּיִם, נָא מְבֻשָּׁל לוֹקֶה שָׁלֹשׁ, אַבַּיֵּי אָמַר, אֵין לוֹקִין עַל לַאו שֶׁבִּכְלָלוֹת, אִיכָּא דְּאָמְרֵי, תַּרְתֵּי הוּא דְלָא לָקֵי חֲדָא מִיהָא לָקֵי, וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי, חַד נַמִי לֹא לִילְקִי, דְלָא מְיַחֵד לַאוֵיהּ כְּלַאו דְּחֲסִימָה. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי אִם צְלִי אֵשׁ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, לוֹמַר לְךָ בְּשָׁעָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּקוּם אֱכֹל צָלִי יֶשְׁנוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְּקוּם אֱכֹל צָלִי אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא, רַבִּי אוֹמֵר, אֶקְרָא אֲנִי בָּשֵׁל, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מְבֻשָּׁל, שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבִּשְּׁלוֹ מִשֶּׁחָשְׁכָה בִּשְּׁלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר מְבֻשָּׁל מִכָּל מָקוֹם. וְהָא הַאי וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל הָא אַפִּיקְתֵּיהּ לִצְלִי קֵדָר אִם כֵּן לֵימָא קְרָא אוֹ בָּשֵׁל בָּשֵׁל אוֹ מְבֻשָּׁל מְבֻשָּׁל, מַאי בָּשֵׁל מְבֻשָּׁל שְׁמַע מִינָה תַּרְתֵּי. תָּנוּ רַבָּנָן, אָכַל כְּזַיִת צָלִי מִבְּעוֹד יוֹם, כְּזַיִת נָא מִשֶּׁחָשְׁכָה, חַיָּב כָּרֵת. קְתַנִי צָלִי דּוּמְיָא דְּנָא, מַה נָּא בְּלַאו אַף צָלִי בְּלַאו. בִּשְׁלֵמָא נָא, דִּכְתִיב אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, אֶלָּא צָלִי מִנָּלָן דִּכְתִיב וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, בַּלַּיְלָה אִין בַּיּוֹם לָא. הַאי לַאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. אָמַר רַב חִסְדָּא, רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא (ויקרא כב, כג) "וְשׁוֹר וְשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ", אֹתוֹ אַתָּה מַתְפִּיס לְבֶדֶק הַבַּיִת וְאִי אַתָּה מַתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבָּיִת. מִכָּאן אָמְרוּ, כָּל הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בְּעֲשֵׂה. אֵין לִי אֶלָּא בְּעֲשֵׂה, בְּלָא תַּעֲשֶׂה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר", לִמֵּד עַל כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ שֶׁהִיא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְכוּ'.