ילקוט שמעוני על התורה קצ״חYalkut Shimoni on Torah 198
א׳אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִנַּיִן לְעָרֵל שֶׁאָסוּר בְּמַעֲשֵׂר, נֶאֱמַר מִמֶּנּוּ בְּפֶסַח, וְנֶאֱמַר "מִמֶּנּוּ" בְּמַעֲשֵׂר, מַה מִּמֶּנּוּ הָאָמוּר בְּפֶסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ אַף מִמֶּנּוּ הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂר עָרֵל אָסוּר בּוֹ. מֻפְנֶה, דְּאִי לֹא מֻפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מַה לְפֶסַח שֶׁכֵּן חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, לַאיֵי אַפְנוּיֵי מֻפְנֶה מַאי מֻפְנֶה, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, תְּלָתָא מִמֶּנּוּ כְּתִיבֵי בְּפֶסַח, וּתְלָתָא מִמֶּנּוּ כְּתִיבֵי בְּמַעֲשֵׂר. בְּפֶסַח חַד לְגוּפֵיהּ וְחַד לִגְזֵרָה שָׁוָה, וְאִידָךְ לְמַאן דְאָמַר בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹּא תַּעֲשֶׂה אַיְידֵּי דְּכָתַב נוֹתָר כָּתַב נַמִי מִמֶּנּוּ. וּלְמַאן דְאָמַר לִתֵּן לוֹ בֹּקֶר שֵׁנִי לִשְׂרֵפָתוֹ אַיְידֵּי דְּכָתַב עַד בֹּקֶר כָּתַב נַמִי מִמֶּנּוּ. תְּלָתָא מִמֶּנּוּ כְּתִיבֵי בְּמַעֲשֵׂר, חַד לְגוּפֵיהּ וְחַד לְכִדְרַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְחַד לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי סִימַאי דְּאָמַר, מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא שֶׁמֻּתָּר לְסוּכוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, יד) "וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת", לְמֵת הוּא דְּלֹא נָתַתִּי הָא לְחַי דּוּמְיָא דְּמֵת נָתַתִּי, אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּמֵתִים כְּחַיִּים הֱוֵי אוֹמֵר זֶה סִיכָה. מַתְקִיף לֵיהּ מַר זוּטְרָא, וְאֵימָא לִקַּח לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ "מִמֶּנּוּ" מִגּוּפוֹ רַב אַשִׁי אָמַר, בְּעִינָן לֹא נָתַתִּי דּוּמְיָא דְּלֹא אָכַלְתִּי, מַה לְּהַלָּן מִגּוּפוֹ אַף כָּאן מִגּוּפוֹ. וְאַכַּתִי מֻפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא, הֲנִיחָא לְמַאן דְאָמַר לְמֵדִין וְאֵין מְשִׁיבִין, אֶלָּא לְמַאן דְאָמַר לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין מַאי אִיכָּא לְמֵימָר. הָא דְּרַבִּי אַבָּהוּ מִדְּרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ נַפְקָא, דִּכְתִיב (במדבר יח, ח) "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי", בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַחַת תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאַחַת תְּרוּמָה טְמֵאָה וְאָמַר רַחֲמָנָא לְךָ, שֶׁלְּךָ תְּהֵא לְהַסִּיקָהּ תַּחַת תַּבְשִׁילְךָ.
1
ב׳כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח, שִׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן תּוֹחֲבוֹ לְתוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ. וְנֵיתֵי שֶׁל מַתָּכוֹת, אַיְּידֵי דְּחַם מִקְצָתוֹ חַם כֻּלּוֹ וְקָא מִיכְוִי מֵחֲמַת הַשִּׁפּוּד וְרַחֲמָנָא אָמַר צְלִי אֵשׁ וְלֹא צְלִי
2
ג׳דָּבָר אַחֵר. אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ וּגְרָפוֹ וְצָלָה בּוֹ אֶת הַפֶּסַח אֵין זֶה צְלִי אֵשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר צְלִי אֵשׁ צְלִי אֵשׁ שְׁנֵי פְּעָמִים. תָּנוּ רַבָּנָן, חֲתָכוֹ וּנְתָנוֹ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי זֶה צְלִי אֵשׁ. וּמִי אָמַר רַבִּי גַּחֶלֶת אִיקְרִי אֵשׁ, וְרַמִּינְהוּ (ויקרא יג, כד) "מִכְוַת אֵשׁ" אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּכְוָה בְּאֵשׁ, בְּגַחֶלֶת, בְּרֶמֶץ בְּסִיד רוֹתֵחַ, בְּגַפְסִיס רוֹתֵחַ וּבְכָל דָּבָר הַבָּא מֵחֲמַת הָאוּר לְרַבּוֹת חַמֵּי הָאוּר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר מִכְוָה מִכְוָה רִבָּה. טַעְמָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא מִכְוָה מִכְוָה הָא לַאו הָכִי הֲוָה אֲמִינָא גַּחֶלֶת לֹא אִיקְרֵי אֵשׁ. אָמַר רַבִינָא כְּרִיךְ וְתַנִי מִכְוַת אֵשׁ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּכְוָה בְּאֵשׁ וְגַחֶלֶת, נִכְוָה בְּרֶמֶץ בְּסִיד רוֹתֵחַ וְכוּ'.
3
ד׳(שמות יב י) וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, הָא אִם הוֹתִיר עָבַר עַל מִצְוָה, אֲבָל שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא כָּשֵׁר תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, אֲנִי אֶקְרָא וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, עַד בֹּקֶר לָמָּה לִי, אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁל בֹּקֶר.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר עַד בֹּקֶר, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף אֶלָּא לְאוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", שְׂרֵפָה מֵעֵין מְלָאכָה הִיא. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר עַד (הַ)בֹּקֶר, אֶלָּא שֶׁאִם חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַגִּיד שֶּׁאֵינוֹ נִשְׂרָף אֶלָּא לְאוֹר שִׁבְעָה עָשָׂר. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁכָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב אֵין שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה יוֹם טוֹב מָקוֹם שֶׁאֵין מִקְצַת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר עַד בֹּקֶר בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁל בֹּקֶר, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, וּמָה אִם חָמֵץ שֶׁהוּא בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא אֵין שְׂרֵפָתוֹ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב וְכוּ' הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר עַד בֹּקֶר, לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
5
