ילקוט שמעוני על התורה קצ״טYalkut Shimoni on Torah 199
א׳אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, מִנָּא הַנֵי מִילֵי, אָמַר חִזְקִיָּה וְכֵן תַּנָּא דְּבֵי חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר עַד בֹּקֶר וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר עַד בֹּקֶר, בָּא הַכָּתוּב לִּתֵּן (עוֹד) בֹּקֶר שֵׁנִי לִשְׂרֵפָתוֹ, אַבַּיֵי אָמַר אָמַר קְרָא "עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבָּתוֹ", וְלֹא עוֹלַת חֹל בְּיוֹם טוֹב. רָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא (להלן פסוק טז) "הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", "הוּא" וְלֹא מַכְשִׁירָיו, לְבַדּוֹ וְלֹא מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, רַב אַשִׁי אָמַר, אָמַר קְרָא (ויקרא כג, ג) ["שַׁבַּת] שַׁבָּתוֹן", [עֲשֵׂה], וַהֲוֵה לֵיהּ יוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים יִשָּׂרְפוּ לְשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְנֵיתֵי עֲשֵׂה וְנִדְחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, אָמַר חִזְקִיָּה, וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְכוּ', אַבַּיֵּי אָמַר, אָמַר קְרָא, עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבָּתּוֹ וְכוּ', רָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא, שַׁבָּתוֹן וְכוּ'.
1
ב׳וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, בָּא הַכָּתוּב לִּתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַּעֲשֶׂה לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהֲוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לוֹקִין עָלָיו. מִנָּא לֵיהּ. אָמַר עוּלָא, גָּמַר מֵעֵדִים זוֹמְמִין, מָה עֵדִים זוֹמְמִין לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְלוֹקִין אַף כָּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקֶה. מַה לְּעֵדִים זוֹמְמִין שֶׁכֵּן אֵין צְרִיכִין הַתְרָאָה, מוֹצִיא שֵׁם רַע יוֹכִיחַ, מַה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁכֵּן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, עֵדִים זוֹמְמִין יוֹכִיחוּ. וְחָזַר הַדִּין לֹא רָאִי זֶה כְּרָאִי זֶה וְלֹא רָאִי זֶה כְּרָאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְלוֹקֶה, אַף כָּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקֶה. וְר' יַעֲקֹב, הַאי וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ מַאי עָבִיד לֵיהּ, מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְכְדְּתְּנַן הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַנּוֹתָר יִשָּׂרְפוּ לְשִׁשָּׁה עָשָׂר חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת יִשָּׂרְפוּ לְשִׁבְעָה עָשָׂר לְפִי שֶׁאֵין דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.
2
ג׳(שמות יב יא) וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ, כְּיוֹצְאִין דְּרָכִים, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַתּוֹרָה עַל יוֹצְאֵי דְּרָכִים שֶׁיְּהוּ מְזוֹרָזִין, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, זֶה חִפָּזוֹן מִצְרַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חִפָּזוֹן יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות יא, ז) "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', הֲרֵי חִפָּזוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּחִפָּזוֹן, זֶה חִפָּזוֹן מִצְרַיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, זֶה חִפָּזוֹן יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חִפָּזוֹן מִצְרַיִם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (להלן פסוק לט) "כִּי גֹּרְשוּ מִמִּצְרַיִם", הֲרֵי חִפָּזוֹן מִצְרַיִם אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, זֶה חִפָּזוֹן יִשְׂרָאֵל. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה חִפָּזוֹן שְׁכִינָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ב, ח) "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת". וְאוֹמֵר "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" יָכוֹל לְעָתִיד לָבֹא יְהֵא בְּחִפָּזוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה נב, יב) "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵצֵאוּ" וְגוֹ'. פֶּסַח לַה', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן וְאֵין אַחֵר בְּחִפָּזוֹן.
3
ד׳(שמות יב יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, נוֹתֵן אֲנִי עֶבְרָתִי וְיִרְאָתִי בְּמִצְרַיִם, וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא זַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה". וְאוֹמֵר (צפניה א, טו) "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא". וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר. שׁוֹמֵעַ אֲנִי עַל יְדֵי מַלְאָךְ אוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק כט) "וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַאֲפִלּו מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים, בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם שֶׁהֵן בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם". בְּכוֹרֵי חָם, כּוּשׁ, פּוּט וְלוּד מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם עח, נא) "וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם". מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת, כַּיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית יט, יא) "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת" (כָּתוּב בְּרֶמֶז פ"ד) וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת מְעוּטָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת מִמִּי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב שֶׁהִיא מְרֻבָּה. וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, שֶׁל אֶבֶן הָיְתָה נְמֶסֶת, שֶׁל עֵץ הָיְתָה נִרְקֶבֶת, שֶׁל מַתֶּכֶת נַעֲשֶׂה חֲלוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֶת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁל אֶבֶן נִרְקֶבֶת וְשֶׁל עֵץ נְמֶסֶת, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר שְׁפָטִים וּשְׁפָטֵי שְׁפָטִים נִרְקָבִים נִבְקָעִים נִגְדָּעִים נִשְׂרָפִים. נִמְצִינוּ לְמֵדִים שֶׁהָאֱלִילִים לוֹקִים בְּאַרְבַּע דְּבָרִים וְעוֹבְדֵיהֶם בִּשְׁלֹשָׁה, בְּמַכָּה, בְּהַשְׁחָתָה בְּמַגֵּפָה אֲנִי ה'. מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לוֹמַר כֵּן, אֲנִי ה', בִּשְׁבוּעָה אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת וְעָשָׂה, לְמִדַּת טוֹבָה שֶׁמְּרֻבָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף וְכוּ'. אֵין לְךָ כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁלּוֹקָה שֶׁאֵין אֱלֹהֶיהָ לוֹקֶה עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים.
5