ילקוט שמעוני על התורה ר״טYalkut Shimoni on Torah 209

א׳סֻכֹּתָה. סֻכּוֹת מַמָּשׁ הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יז) "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה", דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין סֻכּוֹת אֶלָּא מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כ) "וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם", מָה אֵתָם מָקוֹם אַף סֻכּוֹת מָקוֹם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין סֻכּוֹת אֶלָּא עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה וְאֵין לִי אֶלָּא לְשֶׁעָבַר, לְעָתִיד לָבֹא מִנַּיִן (שם ו) "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם", (שם לה, י) "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן" וְגוֹ', רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר סֻכֹּתָה, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתוֹ נִתַּן לוֹ הֵ"א בְּסוֹפוֹ. כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי. כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ג, ז) "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה" "הִנֵּה מִטָּתוֹ" שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שִׁשִּׁים רִבּוֹא גִּבֹּרִים מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל "כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב", (במדבר כא, יד) "עַל כֵּן יֵאָמֵר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'", וּכְתִיב "יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם לֶאֱסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים" לְבַד מִטָּף לְבַד מִנָּשִׁים (טַף) וּקְטַנִּים, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, מֵאָה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, לְבַד מִטָּף (וְנָשִׁים) לְבַד מִנָּשִׁים טַף וּזְקֵנִים. וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים רִבּוֹא, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד, עֲלֵיהֶם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", עִם יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם אֲנִי מְמַלְּאָם כֶּסֶף וְזָהָב.

ב׳(שמות יב לט) וַיֹאפוּ אֶת הַבָּצֵק. מַגִּיד שֶׁלָּשׁוּ אֶת הָעִסָּה וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְחַמְּצָהּ עַד שֶׁנִּגְאֲלוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבֹא מַהוּ אוֹמֵר (הושע ז, ד) "יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ". עֻגֹת מַצּוֹת, אֵין עֻגֹת אֶלָּא חֲרָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ד, יב) "וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכְלֶנָּה" וְאוֹמֵר (מלכים א יז, יג) "עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה". נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה לָהֶם בַּחֲרָרָה שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיָּרַד לָהֶם הַמָּן. כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם. שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֲלֵיהֶם תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁנִּגְאֲלוּ. וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם. לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה הֵיאַךְ אָנוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּר וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ, אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה. עֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם" וְגוֹ'. מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ, (שם ג) "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'" וְגוֹ'.