ילקוט שמעוני על התורה רי״בYalkut Shimoni on Torah 212

א׳תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִנַּיִן לְעָרֵל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בְּפֶסַח וְנֶאֱמַר (ויקרא כב, י) "תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר" בִּתְרוּמָה, מַה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפֶסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ, אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שם ד) "אִישׁ אִישׁ" לְרַבּוֹת הֶעָרֵל אָמַר מַר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. מֻפְנֶה, דְּאִי לֹא מֻפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מַה לַּפֶּסַח שֶׁכֵּן חַיֵּיב עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא מַאי אַפְנוּיֵי מֻפְנֶה אִי מֻפְנֶה דִּתְרוּמָה מִצְרִיךְ צְרִיכֵי דְּתַנְיָא, תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם שָׂכִיר, זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים וְיאֹמַר תּוֹשָׁב וְאַל יֹאמַר שָׂכִיר, וַאֲנִי אוֹמֵר קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים אֲבָל קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אוֹכֵל. בָּא שָׂכִיר וְלִמֵּד עַל תּוֹשָׁב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל. אֶלָּא דְּפֶסַח מֻפְנֶה. הָאי תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּפֶסַח מַאי נִיהוּ. אִלֵימָא תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַמָּשׁ מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר אִיפְטַר לֵיהּ מִפֶּסַח. וְהָא קַיְמָא לָן גַּבֵּי תְּרוּמָה דְּלָא אָכִיל, אַלְמָא לֹא קָנֵי לֵיהּ רַבֵּיהּ וְכוּ'. אֶלָּא לָאו מֻפְנֶה וְאַכַּתִי מֻפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא וְשַׁמְעִינָן לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלְמֵדִין וּמְשִׁיבִין, כֵּיוָן דִּלְגוּפֵיהּ לֹא צָרִיךְ שָׁדְי חָד אֲלָמֵד וְחָד אֲמְלַמֵּד וַהֲוָה לֵיהּ גְזֵרָה שָׁוָה מֻפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין. אִי מַה פֶּסַח אוֹנֵן אָסוּר אַף תְּרוּמָה אוֹנֵן אָסוּר, אָמַר קְרָא (ויקרא כב, י) "וְכָל זָר" זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא אֲנִינוּת. אֵימָא וְלֹא עָרֵלוּת, הָא כְּתִיב תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. וּמָה רָאִיתָ, [מִסְתַּבְּרָא] עָרֵלוּת הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי שֶׁכֵּן מְחֻסָּר מַעֲשֶׂה, וּמַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, וְעָנוּשׁ כָּרֵת וְיֶשְׁנוֹ לִפְנֵי הַדִּבּוּר, וּמִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ. אַדְרַבָּא, אֲנִינוּת הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּכָל שָׁעָה וְנוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים וְאֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן עַצְמוֹ. הֲנָךְ נָפִישָׁן רָבָא אָמַר, בְּלָא הֲנָךְ נְפִישָׁן נַמִי לֹא מָצִיתָ אַמְרֵת שַׁבְקִינָן עָרֵלוּת דְּכָתַב בְּגוּפֵיהּ וְיַלְפִינָן אֲנִינוּת מִפֶּסַח, דְּפֶסַח גּוּפֵיהּ מִמַּעֲשֵׂר גָּמַר. אִי מַה פֶּסַח מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת אַף תְּרוּמָה מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת, אָמַר קְרָא (לעיל פסוק מד) וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ, מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת [מִלֶּאֱכֹל פֶּסַח] וְאֵין מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת אֹתוֹ בִּתְרוּמָה. אִי הָכִי אֵימָא "עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ", "בּוֹ" אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, הָא כְּתִיב תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. וּמָה רָאִיתָ, מִסְתַּבְּרָא עָרֵלוּת הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי שֶׁכֵּן מַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ וְעָנוּשׁ כָּרֵת. אַדְּרַבָּא, מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּכָל שָׁעָה. הֲנָךְ נַפְשִׁין רָבָא אָמַר, בְּלֹא הֲנָךְ נְפִישָׁן לֹא מָצִיתָ אַמְרֵת מִי אִכָּא מִידִי דְּעָרֵלוּת דְּגוּפֵיהּ לֹא מְעַכְּבָא וְעָרֵלוּת דְּאַחֲרִינֵי מְעַכְּבָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא הָאי תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַאי עָבִיד לֵיהּ לְאַתּוּיֵי גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל וְקָטָן שֶנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְקַסָּבַר צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנוּ דַּם בְּרִית וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאי "אִישׁ אִישׁ" מַאי עָבִיד לֵיהּ, דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. הַשְׁתָּא דְּאַמְרֵת בּוֹ לִדְרָשָׁא (להלן פסוק מח) ["וְ]כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (לעיל פסוק מג) "וְכָל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" לָמָּה לִי "בּוֹ" מְשֻׁמָּדוּת פּוֹסֶלֶת, וְאֵין מְשֻׁמָּדוּת פּוֹסֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר. ["וְ]כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" "בּוֹ" אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּמָרוֹר. אֵין לִי אֶלָּא מִילַת זְכָרָיו בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה וַעֲבָדָיו בִּשְׁעַת אֲכִילָה מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בְּזֶה וְשֶׁל זֶה בְּזֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אָז אָז" לִגְזֵרָה שָׁוָה.

ב׳בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. בַּחֲבוּרָה אַחַת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ בְּבַיִת אֶחָד כְּמַשְׁמָעוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם", הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא נֶאֱכָל בְּבָתִּים הַרְבֵּה. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבַית אֶחָד יֵאָכֵל, בַּחֲבוּרָה אַחַת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִכַּאן אָמְרוּ, הַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת וְאֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת כֵּיצַד. הָיוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּבָקְעָה עֲלֵיהֶם הַקּוֹרָה יוֹצְאִין לֶחָצֵר. הָיוּ בֶּחָצֵר וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְנִכְנָסִין בַּבַּיִת, נִמְצָא אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה, חוּץ לַחֲבוּרָה הָא אִם הוֹצִיא עָבַר עַל הַמִּצְוָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר, וְהַדִּין נוֹתֵן הוֹאִיל וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים וּפֶסַח קָדָשִׁים קַלִּים, אִם לָמַדְתָּ עַל שְׁלָמִים שֶׁאִם הוֹצִיאָן לַחוּץ פְּסָלָן אַף הַפֶּסַח אִם הוֹצִיאוֹ לַחוּץ פְּסָלוֹ. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תוֹצִיא, חוּץ לַחֲבוּרָה. לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת. בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַתָּה אוֹמֵר בַּבָּשָׂר, אוֹ אֵינוֹ אֶחָד בָּשָׂר וְאֶחָד עֶצֶם פָּסַל, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר, בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. (כָּתוּב בְּרֶמֶז תרמ"א וּבְרֶמֶז תמ"ג). וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. לָמָּה נֶאֱמַר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (לעיל פסוק ח) "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר", הַבָּשָׂר שֶׁחוּץ לָעֶצֶם אוֹ אֵינוֹ [אֶלָּא] בָּשָׂר שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ בָּשָׂר, (אוֹ עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּשָׂר) תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּשָׂר בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ בָּשָׂר. בּוֹ, וְלֹא בִּשְׁאַר כָּל הַקָּדָשִׁים שֶׁהָיָה בַּדִּין, וּמָה אִם פֶּסַח הַקַּל הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תִּשְׁבּוֹר, קָדָשִׁים חֲמוּרִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בּוֹ, "בּוֹ" וְלֹא בִּשְׁאַר קָדָשִׁים. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בְּפֶסַח טָהוֹר סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, אֲבָל הַמּוֹתִיר בְּטָהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בְּטָמֵא אֵינוֹ עוֹבֵר. מִנָּלָן, אָמַר קְרָא וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, בוֹ בְּכָשֵׁר וְלֹא בְּפָסוּל. מוֹתִיר בְּטָהוֹר מִנָּלָן, דְּתַנְיָא "וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן, וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֹחַ וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מֹחַ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (לעיל פסוק ח) "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר" בְּבָשָׂר שֶׁעַל גַּבֵּי הָעֶצֶם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבָשָׂר שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ בַּעֲצָמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מֹחַ אֲבָל בַּעֲצָמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ שׁוֹבֵר וְאוֹכֵל, וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁהֲרֵי יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה רָבָא אָמַר, אֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעֶצֶם לֹא (ת)[יִ]שְׁבְּרוּ בּוֹ" בְּפֶסַח שֵׁנִי, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (שם) "כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ" הֱוֵי אוֹמֵר אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֹחַ וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מֹחַ. לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת. אֵין לִי אֶלָּא מִבַּיִת לְבַיִת, מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הַבָּשָׂר חוּצָה חוּצָה לַאֲכִילָתוֹ. אָמַר רַב אַמִי, הַמּוֹצִיא בְּשַׂר פֶּסַח מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּנִּיחַ הוֹצָאָה כְּתִיב בֵּיהּ כְּשַׁבָּת. תַּנְיָא "עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶ(ן)[ם"], מְלַמֵּד שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת. יָכוֹל שֶׁהָאוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, מִכָּאן אָמְרוּ, הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת (בָּשָׂר הַנּוֹתָר) [בְּצַד הַתַּנּוּר] רָצוּ בְּנֵי חֲבוּרָה לַעֲשׂת עִמּוֹ טוֹבָה בָּאִין וְיוֹשְׁבִין בְּצִדּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, "בָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶ(ן)[ם"] מְלַמֵּד שֶׁהָאוֹכְלוֹ אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. יָכוֹל יְהֵא נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. מַר סָבַר יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא וּמַר סָבַר יֵשׁ אֵם לַמַּסֹּרֶת. (יָכוֹל יְהֵא עִקָּרוֹ שֶׁל פֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל). (שמות יב מז) כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק כא) "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן", כְּשֵׁם שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם אֵינוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא לְמִשְׁפָּחוֹת כָּךְ פֶּסַח דּוֹרוֹת לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָּא לְמִשְׁפָּחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, מַגִּיד שֶׁפֶּסַח נֶאֱכָל בְּעִרְבּוּבְיָא. (שמות יב מח) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח. שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ, מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אַף הַגֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ, מָה אֶזְרַח הָאָרֶץ שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי וְכוּ'. הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ, מַגִּיד שֶׁמִּילַת זְכָרָיו מְעַכַּבְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּפֶּסַח, אֵין לִי אֶלָּא מִילַת זְכָרָיו, מִילַת עֲבָדָיו מִנַּיִן הֲרֵי אַתָּה דָּן, נֶאֱמַר כָּאן אָז וְנֶאֱמַר לְהַלָּן, (לעיל פסוק מד) "אָז" מַה לְהַלָּן מִילַת עֲבָדָיו אַף כָּאן מִילַת עֲבָדָיו וּמַה (כָּאן) [לְהַלָּן] מִילַת זְכָרָיו אַף כָּאן מִילַת זְכָרָיו דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מִילַת זְכָרָיו מְעַכַּבְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּפֶּסַח. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ. אֶלָּא שֶׁאִם הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי מִצְוֹת, מִצְוַת פֶּסַח וּמִצְוַת מִילָה, אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה יַקְדִּים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר, הִקְדִּים מִצְוַת מִילָה לְמִצְוַת הַפֶּסַח. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הָעֶבֶד שֶׁטָּבַל לִפְנֵי רַבּוֹ שֶׁיָּצָא בֶּן חוֹרִין, מַעֲשֶׂה בִּבְלוֹרְיָא שֶׁטָּבְלוּ מִקְצַת שִׁפְחוֹתֶיהָ לְפָנֶיה וּמִקְצַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ אֶת שֶׁטָּבְלוּ לְפָנֶיהָ בְּנוֹת חוֹרִין וּלְאַחֲרֶיהָ מְשֻׁעְבָּדוֹת. אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת אוֹתָהּ עַד יוֹם מוֹתָהּ. תַּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְצָאַנִי זָקֵן אֶחָד, אָמַר לִי, יֵשׁ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי כָּל גּוֹי וְכָל מַמְלָכָה שֶׁעִנּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלָחֲצוּ אוֹתָם רוֹאִין בְּטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְחוֹזְרִין וְשָׁבִין לַעֲפָרָן וְשׁוּב אֵינָן חַיִּים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס" וְגוֹ', וְכָל גּוֹי וְכָל מַמְלָכָה שֶׁלֹּא עִנּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא לָחֲצוּ אוֹתָם בָּאִין לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ה ו) "וְעָמְדוּ זָרִים" וְגוֹ', "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ", וְאוֹמֵר "וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר", אֵלּוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּאֻמּוֹת. אָמַר לִי, רַבִּי תֹּאמַר הוֹאִיל וְהֵן בָּאִין לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כוּ'. וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, יָכוֹל יִפְסֹל בְּנֵי חֲבוּרָה הַבָּאִים עִמּוֹ. וְדִין הוּא, הוֹאִיל וְטֻמְאָה פּוֹסֶלֶת וְעָרְלָה פּוֹסֶלֶת, מַה טֻּמְאָה לֹא עָשָׂה בָּה מִקְצַת טֻמְאָה כְּכָל טֻמְאָה אַף עָרְלָה לֹא עָשָׂה בּוֹ מִקְצַת עָרְלָה כְּכָל עָרְלָה, אוֹ כְּלַךְ לְדֶרֶךְ זוּ, הוֹאִיל וְעָרְלָה פּוֹסֶלֶת וּזְמַן פּוֹסֵל, מַה זְּמַן עָשָׂה בּוֹ מִקְצַת זְמַן כְּכָל זְמַן אַף עָרְלָה עָשָׂה בּוֹ מִקְצַת עָרְלָה כְּכָל עָרְלָה. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּכָל הַזְּבָחִים וְכוּ'. אוֹ כְּלַךְ לְדֶרֶךְ זוּ. אוֹ דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ מִדָּבָר שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ וְאַל יוֹכִיחַ טֻמְאָה שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל עָרֵל, אִכָּא כּוּלָּהּ עָרְלָה פְּסוּלָה, מִקְצָתָהּ לֹא פְּסוּלָה. וְכִי תֵימָא לִזְרִיקָה, דְּכוּלָהּ עָרְלָה פָּסְלָה אֲבָל בִּזְרִיקָה לֹא, דְּקָא סָבַר רַבָּה שְׁחָטוֹ לְמוֹלִין שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ בּוֹ עֲרֵלִים כָּשֵׁר, דְּאֵין מַחֲשֶׁבֶת עֲרֵלִים בִּזְרִיקָה. וְכִי תֵימָא, מַאי קִילָא בִּזְרִיקָה, דְּאֵין מַחֲשֶׁבֶת אוֹכְלִין בִּזְרִיקָתָהּ וְרַב חִסְדָּא אַדְּרַבָּא לְאִידָךְ גִּיסָא תַּלְמוּד לוֹמַר [וְ]כָל עָרֵל, דְּאִי אִיכָּא כֻּלָּהּ עָרֵלוּת פָּסְלָה, מִקְצָתָהּ לֹא פָּסְלָה. וְכִי תֵימָא, הוּא הַדִּין לִזְרִיקָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת" בִּשְׁחִיטָה, אֲבָל בִּזְרִיקָה אֲפִלּוּ מִקְצָתָהּ נַמִי פָּסְלָה. וְכִי תֵימָא מַאי חֻמְרָא דְּלָא מִיקְבַּע בְּפִגּוּל אֶלָּא בִּזְרִיקָה.

ג׳תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח. לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח שֶׁהִשְׁוָה בּוֹ אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח, שְׁאַר כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרָה אַחַת, בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח לְכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.