ילקוט שמעוני על התורה רי״טYalkut Shimoni on Torah 219

א׳מִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, טו) "וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". וּמִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַמָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", זוּ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, "עַל הָאָרֶץ", זוּ בְּרָכָה שְׁנִיָּה, "הַטֹּבָה", זֶה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן", "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוּב, א"ר חִיָּיא בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (וּבֵרַכְתָּ הַטֹּבָה) מַה זֶּה מְחֻסַּר "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", בֵּין מִדָּה טוֹבָה בֵּין מִדַּת פֻּרְעָנוּת. אֵין לִי אֶלָּא מָזוֹן שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, קַל וָחֹמֶר הוּא, אִם בְּשֶׁאָכַל וְשָׂבָע הֲרֵי טָעוּן בְּרָכָה קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁהוּא תָּאֵב לֶאֱכֹל. רַבִּי אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", זוּ בִּרְכַּת הַזָּן, "עַל הָאָרֶץ", זוּ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, "הַטֹּבָה" זֶה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם ג, כה) "הָהָר הַטּוֹב", "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" זֶה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. אֵין לִי אֶלָּא לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", מִשָּׁעָה שֶׁנִּתַּן לָךְ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ", אֵימָתַי הוּא לַחְמְךָ, עַד שֶׁלֹּא אָכַלְתּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא מָזוֹן שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, תּוֹרָה מִנַּיִן, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמַה מָזוֹן שֶׁהוּא צֹרֶךְ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, תּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֹן בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", מַהוּ "הַטֹּבָה", זוּ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ב) "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" וְגוֹ'. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים לב, ג) "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא", זֶה הַמְּבָרֵךְ, "הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ", אֵלּוּ הָעוֹנִים אַחֲרָיו, וּמַה הֵם עוֹנִין אַחַר הַמְּבָרֵךְ, בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ וְגוֹ', וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא בִּשְׁמוֹ עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי". רַבִּי אוֹמֵר, (משלי י, ז) "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, יז) "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו" תֵּן לוֹ בְּרָכָה. [וְ]לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ, לַעֲשׂת אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאָסְרוֹ בַּהֲנָאָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים טז, ג) "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ" הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ, לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, אִם שְׁרָצִים קַלִּים עָשָׂה בָּהֶם אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל, חָמֵץ חָמוּר אֵינוֹ דִין שֶׁיַעֲשֶׂה בּוֹ כֵּן, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ, לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאָסְרוֹ בַּהֲנָאָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ הַיּוֹם, מַגִּיד שֶׁלֹּא אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל מַצָּה בְּמִצְרַיִם אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד.