ילקוט שמעוני על התורה ר״כYalkut Shimoni on Torah 220

א׳אָמַר חִזְקִיָּה, מִנַּיִן לְחָמֵץ בְּפֶסַח שֶׁאָסוּר בְּהֲנָאָה כָּל שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר [וְ]לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ לֹא יְהֵא בּוֹ הֶיתֵּר אֲכִילָה. טַעְמָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא לֹא יֵאָכֵל, הָא לֹא כָּתַב רַחֲמָנָא לֹא יֵאָכֵל אִסּוּר אֲכִילָה מַשְׁמָע אִסּוּר הֲנָאָה לֹא מַשְׁמָע. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֹאכַל, לֹא תֹאכַל, לֹא תֹאכֵלוּ אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסוּר הֲנָאָה בְּמַשְׁמַע עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵט לְּךָ בִּנְבֵלָה, לַגֵּר בִּנְתִינָה וְלַנָּכְרִי בִּמְכִירָה. וַהֲרֵי חָמֵץ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ, וְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, תְּמַהּ עַל עַצְמְךָ, הֵיאַךְ חָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה כָּל שִׁבְעָה. שַׁאנִי הָתָם, דִּכְתִיב "לֹא יֵרָאֶה לְךָ", שֶׁלְּךָ יְהֵא. וְרַבָּנָן, שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. וְאִידָךְ, תַּרְתֵּי לְךָ כְּתִיבֵי. וְאִידָךְ, חַד בְּגוֹי שֶׁכְּבַשְׁתּוֹ וְחַד בְּגוֹי שֶׁלֹּא כְּבַשְׁתּוֹ, וְאִידָךְ, שְׁלֹשָׁה לְךָ כְּתִיבֵי, וְאִידָךְ, חָד בִּשְׂאוֹר וְחָד בְּחָמֵץ, וּצְרִיכֵי.

ב׳תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִנַּיִן לְפֶסַח מִצְרַיִם שֶׁאֵין חִמּוּצוֹ נוֹהֵג אֶלָּא יוֹם אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים. רַבִּי בְּנָיָיה אוֹמֵר, אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְיוֹם אֶחָד הָיוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ, מִיָּד. הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָכֶם, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא גְּשָׁמִים. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר (תהלים סח, ז) "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת", אֵלּוּ בּוֹכִים וְאֵלּוּ מְשׁוֹרְרִים, מִצְרַיִם בּוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה" וְגוֹ'. יִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח, טו) "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלִי צַדִּיקִים", שֶׁהַמָּקוֹם מִתְרוֹמֵם עַל הַמִּצְרִיִּים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, "בַּכּוֹשָׁרוֹת", בְּמַעֲשֵׂה הַכְּשֵׁרוֹת שֶׁלָּהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לח, ח) "בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי אֶלִעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, בִּזְכוּת אַבְרָהָם אֲבִיהֶם הוֹצִיא הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מב מג) "כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר בִּזְכוּת הַמִּילָה הוֹצִיא הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ו) "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ" וְגוֹ'. רַבִּי אוֹמֵר, בִּזְרִיזוּת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בְחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה'.

ג׳דָּבָר אַחֵר, בִּזְרִיזוּת עַצְמָן יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, א) "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם" וְגוֹ'. רַבִּי אוֹמֵר, ["מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת"], סוֹרְרִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁנָּהַג עִמָּהֶן בְּהֶכְשֵׁרוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וָאֹמֵר אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וְגוֹ' וָאָעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל", אַךְ סוֹרְרִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁנָּהַג עִמָּהֶן בְּהֶכְשֵׁרוּת. הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים וְגוֹ'. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר חֹדֶשׁ הָאָבִיב, אֶלָּא מַגִּיד שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לֵיעַבֵּר. (כָּתוּב בְּרֶמֶז קפ"ז).