ילקוט שמעוני על התורה רכ״אYalkut Shimoni on Torah 221

א׳וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ'. בְּאֶרֶץ חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים, שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְּמָקוֹם אַחֵר, הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֶרֶץ חֲמֵשֶׁת הָעֲמָמִין, הֲרֵי אַתָּה דָּן, נֶאֱמַר כָּאן בִּיאָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בִּיאָה", מַה בִּיאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמֵשֶׁת הָעֲמָמִין שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְּמָקוֹם אַחֵר, אַף בִּיאָה הָאֲמוּרָה כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמֵשֶׁת הָעֲמָמִין שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְּמָקוֹם אַחֵר. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שם כו, ב) "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל הָאֲרָצוֹת בְּמַשְׁמָע, הֲרֵי אַתָּה דָּן, נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שם ג) "שְׁבוּעָה", מַה שְּׁבוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת לְהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִין שֶׁהֵן שֶׁבַע בְּמָקוֹם אַחֵר אַף כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמֵשֶׁת עֲמָמִין שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְּמָקוֹם אַחֵר. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" מָה אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הָאָמוּר לְהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמֵשֶׁת עֲמָמִין שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְּמָקוֹם אַחֵר אַף וְכוּ'. אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. הֵיכָן נִשְׁבַּע, בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר (בראשית טו, יח) "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר וְגוֹ', בְּיִצְחָק הוּא אוֹמֵר (שם כו, ג) "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ', בְּיַעֲקֹב מַהוּ אוֹמֵר", (שם כח, יג) "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה". וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. כַּעֲבֹדָה שֶׁעָבַדְתָּ בְּמִצְרַיִם כֵּן עֲשֵׂה לְדוֹרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. (שמות יג ו-ז) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת . וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה'. כָּתוּב (בְּפֶסַח) [בַּפָּסוּק] "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ", כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ חֲגִיגָה יֵשׁ מַצָּה אִם אֵין חֲגִיגָה אֵין מַצָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת יֵאָכֵל. אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ עַל הֶחָמֵץ שֶׁהוּא אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה, מִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, מִכָּאן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ, אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית וּבִשְׁעַת הַבִּעוּר. לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר (כָּתוּב בְּרֶמֶז ר"ב).

ב׳(שמות יג ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא. שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹם הַהוּא, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁמַּצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִין לְפָנֶיךָ עַל הַשֻּׁלְחָן. בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם", אֶלָּא בֵּן רָשָׁע שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל אַף אַתָּה תּוֹצִיאוֹ מִן הַכְּלָל, אֱמֹר לוֹ, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי, וְלֹא לוֹ, אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. אָמַר רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב, סוּמָא פָּטוּר מִלּוֹמַר הַהַגָּדָה, כְּתִיב הָכָא בַּעֲבוּר זֶה וּכְתִיב הָתָם (דברים כא, כ) "בְּנֵנוּ זֶה", מַה לְהַלָּן פְּרָט לְסוּמִין אַף כָּאן פְּרָט לְסוּמִין. וְרַב שֵׁשֶׁת וְרַב יוֹסֵף סַבְרֵי, חַיָּב, בִּשְׁלָמָא הָתָם, מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב "בְּנֵנוּ הוּא" וְכָתַב "זֶה", פְּרָט לְסוּמִין, אֲבָל הָכָא בַּעֲבוּר זֶה, בַּעֲבוּר מַצָּה וּמָרוֹר דַּאֲתָא.

ג׳וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ. כְּרַךְ אֶחָד שֶׁל אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל אָמְרָה תּוֹרָה תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ אַרְבַּע טוֹטָפוֹת אַף בְּיָדְךָ אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, כְּרַךְ אֶחָד שֶׁל אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁבַּיָּד כְּרַךְ אֶחָד כָּךְ בָּרֹאשׁ כְּרַךְ אֶחָד, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, מַה בַּיָּד כְּרַךְ אֶחָד אַף בָּרֹאשׁ כְּרַךְ אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְטוֹטָפֹת לְטוֹטָפֹת", הֲרֵי אַרְבַּע טוֹטָפוֹת אֲמוּרוּת. אוֹ יַעֲשֶׂה אַרְבַּע כִּיסִין שֶׁל אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר [ו]לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, כִּיס אֶחָד שֶׁל אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת. עַל יָדְךָ עַל גֹּבַהּ שֶׁל יָד. אוֹ יָדְךָ כְּמַשְׁמָעוֹ, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, מַה בָּרֹאשׁ עַל גֹּבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ אַף בַּיָּד עַל גֹּבַהּ שֶׁבַּיָּד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, עַל גֹּבַהּ שֶׁל יָד. אוֹ עַל יָדְךָ כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת, לְךָ הִיא לְאוֹת וְאֵינָהּ אוֹת לַאֲחֵרִים. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, עַל גֹּבַהּ שֶׁל יָד. אוֹ עַל הַיָּד כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יא, יח) "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם", לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מְכֻוָּון כְּנֶגֶד הַלֵּב, זֶה גֹּבַהּ שֶׁל יָד. עַל יָדְךָ. זֶה שְׂמֹאל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם", וְאוֹמֵר (שופטים ה, כו) "יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה", הָא אֵין יָד בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שְׂמֹאל.