ילקוט שמעוני על התורה רכ״בYalkut Shimoni on Torah 222

א׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, (דברים ו, ח ט) "וּקְשַׁרְתָּם וּכְתַבְתָּם", מַה כְּתִיבָה בְּיָמִין אַף קְשִׁירָה בְּיָמִין, רַבִּי יוֹסֵי הָחָרוּם אוֹמֵר, מָצִינוּ שֶׁיָּמִין קְרוּיָה יָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ) "כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ" וְגוֹ', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר עַל יָדְךָ, לְהָבִיא אֶת הַגִּדֵּם שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן בְּיָמִין. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ. כָּל זְמַן שֶׁתְּפִלִּין שֶׁל יָד בַּיָּד תֵּן שֶׁל רֹאשׁ בָּרֹאשׁ, מִכָּאן אָמְרוּ, מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁכְּשֶׁהוּא נוֹתֵן נוֹתֵן אֶת שֶׁל יָד וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת שֶׁל רֹאשׁ, וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ אֶת שֶׁל רֹאשׁ וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ אֶת שֶׁל יָד. בֵּין עֵינֶיךָ. עַל גֹּבַהּ שֶׁל רֹאשׁ. אַתָּה אוֹמֵר עַל גֹּבַהּ שֶׁל רֹאשׁ אוֹ בֵּין עֵינֶיךָ כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יד, א) "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדֲדוּ" וְגוֹ', מַה בֵּין עֵינֵיכֶם הָאָמוּר לְהַלָּן עַל גֹּבַהּ שֶׁל רֹאשׁ אַף בֵּין עֵינֶיךָ הָאָמוּר כָּאן עַל גֹּבַהּ שֶׁל רֹאשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ וּבַיָּד, מַה בַּיָּד מָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לְהִטַּמֵּא בְּנֶגַע אֶחָד אַף בָּרֹאשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לְהִטַּמֵּא בְּנֶגַע אֶחָד. תָּנוּ רַבָּנָן, לְטֹטָפֹת לְטֹטָפֹת לְטוֹטָפֹת הֲרֵי כַּאן אַרְבַּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צֹרֶךְ, טַט בְּכִתְפֵי שְׁתַּיִם, פַּת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם. תָּנוּ רַבָּנָן, יָכוֹל יִכְתְּבֵם עַל אַרְבָּעָה עוֹרוֹת וְיַנִּיחֵם בְּאַרְבָּעָה בָּתִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, זִכָּרוֹן אֶחָד אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה זִכְרוֹנוֹת. הָא כֵּיצַד, כּוֹתְבוֹ עַל אַרְבָּעָה עוֹרוֹת וּמַנִּיחָן בְּאַרְבָּעָה בָּתִּים בְּעוֹר אֶחָד, וְאִם כְּתָבָם עַל עוֹר אֶחָד וְהִנִּיחָן בְּאַרְבָּעָה בָּתִּים יָצָא. תָּנוּ רַבָּנָן, כֵּיצַד כּוֹתְבִין תְּפִלִּין שֶׁל יָד, כּוֹתְבָהּ עַל עוֹר אֶחָד וּמַנִּיחָהּ בְּבַיִת אֶחָד בְּעוֹר אֶחָד. וְאִם כְּתָבָהּ בְּאַרְבָּעָה עוֹרוֹת וְהִנִּיחַ בְּבַיִת אֶחָד יָצָא. וְצָרִיךְ לְדַבֵּק, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ. בִּשְׁלָמָא כְּשֶׁהוּא מֵנִיחַ מֵנִיחַ שֶׁל יָד וְאַחַר כָּךְ שֶׁל רֹאשׁ, דִּכְתִיב (דברים ו, ח) "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ", אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ שֶׁל רֹאשׁ וְאֲחַר כָּךְ שֶׁל יָד, מִנָּלָן, אָמַר קְרָא, "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ", כָּל זְמַן שֶׁבֵּין עֵינֶיךָ יִהְיוּ שְׁתַּיִם. תַּנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה, עַל יָדְךָ זוּ קִבֹּרֶת יָד, בֵּין עֵינֶיךָ זֶה קָדְקֹד. הֵיכָא אַמְרֵי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי, מָקוֹם שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵף. רַבִּי יוֹסֵי הָחָרוּם (אוֹמֵר), הֲנָחָה דְּבִשְׂמֹאל מִנָּא לֵיהּ, נַפְקָא לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי נָתָן. רַב אַשִׁי אָמַר, "מִיָּדְכָה", יָד כֵּהָה. וְאֵימָא יָדְךָ שֶּׁבְּכֹחַ, אָמַר לֵיהּ, מִי כְּתִיב כֹּחַ בְּחֵי"ת. תָּנוּ רַבָּנַן, אִטֵּר מֵנִיחַ תְּפִלִּין בְּיָמִין שְׁהִיא שְׂמֹאלוֹ. וְהָתַנְיָא מֵנִיחַ בִּשְׂמֹאלוֹ שֶׁהִיא שְׂמֹאל שֶׁל כָּל אָדָם. אָמַר אַבַּיֵּי, כִּי תַּנְיָא הַהִיא בְּשׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. הֻקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לִתְפִלִּין, מַה תְּפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְמַן גְּרָמָא וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת אַף כָּל מִצְוֹת וְכוּ'. וּמִדְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת הָא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים חַיָּיבוֹת, הֲנִיחָא לְמַאן דְאָמַר תְּפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, אֶלָּא לְמַאן דְאָמַר תְּפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא מַאי אִכָּא לְמֵימַר, מַאן שָׁמַעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר הָכִי, רַבִּי מֵאִיר, סָבַר לָהּ כְּמַאן דְאָמַר שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר מְלַמְּדִין וּתְפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא מַאי אִכָּא לְמֵימַר, מִשּׁוּם דַּהֲוָה מַצָּה, שִׂמְחָה וְהַקְהֵל שְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָנוּ רוֹצִים לִיגַע בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה אֲבָל אֵין לָנוּ פְּנַאי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קַיְּמוּ מִצְוַת תְּפִלִּין וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּו אַתֶּם יְגֵעִים יוֹמָם וָלַיְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִקְרָא מָלֵא הוּא, וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְגוֹ' לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לַלֵּילוֹת, שֶׁאֵין מִצְוַת תְּפִלִּין מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה וְגוֹ', וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם (תהלים א, ב) "וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה", זוּ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאָדָם קוֹרֵא שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּו הוּא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה.

ב׳לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים וְהַטַּף בְּמַשְׁמָע, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת עֲשֵׂה וּתְפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים כְּבַאֲנָשִׁים יָכוֹל אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בְּנָשִׁים כְּבַאֲנָשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, מִכָּאן אָמְרוּ הַכֹּל חַיָּבִין בִּתְפִלִּין (נָ"א בת"ת) חוּץ מִנָּשִׁים וַעֲבָדִים. מִיכַל בַּת שָׁאוּל הָיְתָה מָנַחַת תְּפִלִּין, אִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרֶגֶל. טָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מֵנִיח תְּפִלִּין. וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. מִכָּאן אָמְרוּ, כָּל הַמֵּנִיח תְּפִלִּין כְּאִלּו קָרָא בַּתּוֹרָה וְכָל הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה פָּטוּר מִתְּפִלִּין. סֵפֶר שֶׁתְּפָרוֹ בְּפִשְׁתָּן רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי מֵאִיר חָד אָמַר פָּסוּל, דִּכְתִיב לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, אִיתְקַשׁ כָּל הַתּוֹרָה לִתְפִלִּין, מַה תְּפִלִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי לְתָפְרָן בְּגִידִין, אַף כָּל הַתּוֹרָה לְתָפְרָהּ בְּגִידִין, וְחָד אָמַר כָּשֵׁר, כִּי אִיתְקַשׁ לַמּוּתָּר בְּפִיךָ, לְהִלְכוֹתָיו לֹא אִיתְקַשׁ.

ג׳וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה. יָמִים וְלֹא לֵילוֹת, מִיָּמִים וְלֹא כָּל יָמִים, פְּרָט לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא נֶאֱמַר חֻקָּה זוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַפֶּסַח בִּלְבַד, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יָכוֹל יָנִיחַ אָדָם תְּפִלִּין בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת, מִי שֶׁצְּרִיכִים אוֹת, יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵן גּוּפָן אוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עוֹבֵר בְּלָאו. כֻּלֵּי עַלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי [אָבִין אָמַר רַבִּי אֶלְעַאי] דְּאָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֵר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפְלְגֵי, מַר סָבַר, הִשָּׁמֵר דְּלָאו לָאו, הִשָּׁמֵר דַעֲשֵה עֲשֵׂה, וּמַר סָבַר הִשָּׁמֵר דַעֲשֵה נַמִי לָאו. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאִם לְשָׁמְרָן מֻתָּר. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה. דִּמְבָרְכֵי לְבָתַר דִּמְסַלְּקֵי תְּפִלַּיְיהוּ לִשְׁמֹר חֻקָּיו.

ד׳וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּטַנִּים בְּמַשְׁמָע, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת עֲשֵׂה וּתְפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּקְּטַנִּים וּבַגְּדוֹלִים, יָכוֹל אַף תְּפִלִּין בַּקְּטַנִּים וּבַגְּדוֹלִין, תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלָּיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל קָטָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלָּיו הֲרֵי זֶה אָבִיו עוֹשֶה לוֹ תְּפִלִּין. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת. זוּ מִצְוַת תְּפִלִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֻקַּת כָּל הַמִּצְוֹת. אָמַרְתָּ בְּמִי הָעִנְיָן מְדַבֵּר, בִּתְפִלִּין.

ה׳מִיָּמִים יָמִימָה. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלֵּילוֹת בְּמַשְׁמָע, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת עֲשֵׂה וּתְפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר מִיָּמִים יָמִימָה. בַּיָּמִים אַתָּה נוֹתֵן וְאִי אַתָּה נוֹתֵן בַּלַּיְלָה. דָּבָר אַחֵר, מִיָּמִים יָמִימָה, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְהָיָה לְךָ לְאוֹת שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בְּמַשְׁמָע, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת עֲשֵׂה וּתְפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים יָכוֹל אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר מִיָּמִים יָמִימָה, יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, מִיָּמִים, יֵשׁ יָמִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן וְיֵשׁ יָמִים שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתֵן, יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, הוֹאִיל וְשַׁבָּת קְרוּיָה אוֹת וּתְפִלִּין קְרוּיִן אוֹת לֹא יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת. אוֹ יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת, אָמַרְתָּ, לֹא תִדָּחֶה שַׁבָּת שֶׁהִיא קְרוּיָה אוֹת וּבְרִית, לִתְפִלִּין שֶׁאֵין קְרוּיִן אוֹת וּבְרִית אֶלָּא אוֹת בִּלְבַד. רַבִּי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, הוֹאִיל וְשַׁבָּת קְרוּיָה אוֹת וּתְפִלִּין קְרוּיִן אוֹת לֹא יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת. אוֹ יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת. אָמַרְתָּ, לֹא תִדָּחֶה שַׁבָּת שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ כָּרֵת וּמִיתַת בֵּית דִּין לִתְפִלִּין שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֵיהֶן לֹא כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין.

ו׳דָּבָר אַחֵר, מִיָּמִים יָמִימָה, מַגִּיד שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת הַתְּפִלִּין פַּעַם אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. נֶאֱמַר כָּאן מִיָּמִים וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא כה, כט) "יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ", מַה יָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַף יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין צָרִיךְ לְבָדְקָן עוֹלָמִית. שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר, אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁל אֲבִי אִמָּא. (שמות יג יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי. זָכָה כְּנַעַן שֶׁנִּקְרְאָה הָאָרֶץ עַל שְׁמוֹ. וְכִי מָה עָשָׂה כְּנַעַן אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ עָמַד וּפָנָה מִפְּנֵיהֶם. אָמַר לֵיהּ הַמָּקוֹם, אַתָּה פָּנִּיתָ מִפְּנֵי עַמִּי אַף אֲנִי אֶקְרָא אֶת הָאָרֶץ עַל שִׁמְךָ, וְאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְךָ, וְאֵי זֶה, זֶה אַפְרִיקֵי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת", וּכְתִיב (שם כג, ה ו) "וַיַּעֲנוּ בְּנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי". אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם, כִּבַּדְתֶּם אֶת יְדִידִי, אַף אֲנִי אֶקְרָא אֶת הָאָרֶץ עַל שִׁמְכֶם וְאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְכֶם, זוּ אַפְרִיקֵי. כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לָאָבוֹת. בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר", בְּיִצְחָק מַהוּ אוֹמֵר (שם כו, ג) "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת", בְּיַעֲקֹב מַהוּ אוֹמֵר (שם כח, יג) "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לָךְ אֶתְּנֶנָּה". [וּנְתָנָהּ לָךָ]. שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּעֵינֶיךָ כִּירוּשַּׁת אָבוֹת, אֶלָּא יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּו אוֹתוֹ הַיּוֹם נְתָנָהּ לָךְ.