ילקוט שמעוני על התורה רכ״הYalkut Shimoni on Torah 225

א׳וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר יח, טז) "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה", כְּלָל, "בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים" פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה חָזַר וְכָלַל, אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן, אָמַרְתּ לָאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בִּנְכָסִין וּמִטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת אַף הַכְּלָל כֵּן. מִכָּאן אָמְרוּ, בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הָעֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת וְהֶקְדָּשׁוֹת. רַבִּי אוֹמֵר, בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם.

ב׳דָּבָר אַחֵר, [וְ]כֹּל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְּכוֹרוֹת מֵחֲמֵשׁ נָשִׁים חַיָּב לִפְדוֹת אֶת כֻּלָּן.

ג׳דָּבָר אַחֵר, וְכֹל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה. מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא פְּדָאוֹ אָבִיו הוּא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה פְּדֵה אֶת בָּנֶיךָ, וְלַמֵּד אֶת בָּנֶיךָ תּוֹרָה, אִם לָמַדְתָּ עַל תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁאִם לֹא לִמְּדוֹ אָבִיו מְלַמֵּד הוּא אֶת עַצְמוֹ כָּךְ אִם לֹא פְּדָאוֹ חַיָּב לִפְדוֹת אֶת עַצְמוֹ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, שֶׁאִם לֹא לִמְּדוֹ אָבִיו מְלַמֵּד הוּא אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בִּפְדִיָּה שֶׁאֵינָהּ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, לְפִיכָךְ אִם לֹא פְּדָאוֹ אָבִיו לֹא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ. וַהֲרֵי מִילָה תּוֹכִיחַ שֶׁאֵינָהּ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, שֶׁאִם לֹא מָלוֹ אָבִיו מָל הוּא אֶת עַצְמוֹ, כָּךְ אִם לֹא פְּדָאוֹ אָבִיו הוּא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמִילָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיָה כָּרֵת, שֶׁאִם לֹא מָלוֹ אָבִיו הוּא מָל אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בִּפְדִיָּה שֶׁאֵין חַיָּבִים עָלֶיָה כָּרֵת, לְפִיכָךְ אִם לֹא פְדָאוֹ לֹא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ, אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ. אָדוּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּם, לֹא הֲרֵי מִילָה כַּהֲרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה וְלֹא הֲרֵי תּוֹרָה כַּהֲרֵי מִילָה וְלֹא זֶה וָזֶה כַּהֲרֵי פְּדִיָּה, לֹא הֲרֵי פְּדִיָּה כַּהֲרֵי זֶה וָזֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֵן (כָּל) שֶׁהוּא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן אִם לֹא עָשָׂה לוֹ אָבִיו יַעֲשֶׂה הוּא לְעַצְמוֹ אַף כָּל מַה שֶּׁהוּא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן אִם לֹא עָשָׂה לוֹ אָבִיו הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ חַיָּב אָדָם מִן הַתּוֹרָה לָמוּל אֶת בְּנוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת וּלְהַשִׂיאוֹ אִשָּׁה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף לְלַמְּדוֹ שַׁיִט, רַבִּי אוֹמֵר, אַף יִשּׁוּב מְדִינָה. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר. יֵשׁ מָחָר עַכְשָׁיו וְיֵשׁ מָחָר לְאַחַר זְמַן. מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן. (שמות ח, יט) "מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה", הֲרֵי מָחָר עַכְשָׁיו, (שמות יז, ט) "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" הֲרֵי מָחָר עַכְשָׁיו, "מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ" הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן.

ד׳(דברים ו, כ) "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים". נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, אַרְבָּעָה בָּנִים הֵם, אֶחָד חָכָם וְאֶחָד טִפֵּשׁ וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. חָכָם מַהוּ אוֹמֵר "מַה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים" וְגוֹ', אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח, אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן. טִפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר, מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ. רָשָׁע מַהוּ אוֹמֵר, מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, לָכֶם וְלֹא לוֹ, וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בָּעִיקָר, אַף אַתָּה תּוֹצִיאוֹ מִן הַכְּלָל וֶאֱמֹר לוֹ, (לעיל פסוק ח) "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", לִי וְלֹא לוֹ, אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל. וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא". דָּבָר אַחֵר "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיְתָה חֲבוּרָה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִים לִהְיוֹת יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח עַד חֲצוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר "מַה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים" וְגוֹ'.

ה׳(שמות יג טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֵלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה". וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ', מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, זוֹבְחִים בְּכוֹרֵי בְּהֵמָה כְּנֶגֶד בְּכוֹרֵי בְּהֵמָה וּפוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם כְּנֶגֶד בְּכוֹרֵי אָדָם. (שמות יג טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְךָ. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּירִין פָּרָשַׁת תְּפִלִּין, קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, מִכָּאן אָמְרוּ, מִצְוַת תְּפִלִּין אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת (שֶׁל רֹאשׁ) הֵם אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וְכוֹתְבָן כְּסִדְרָן, וְאִם כְּתָבָן שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן הֲרֵי אֵלּוּ יִגָּנְזוּ.

ו׳פרשת בשלח

ז׳(שמות יג יז) זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב ט, ד) "חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְלָם", דּוֹר הַמַּבּוּל נִתְקַשּׁוּ כְּנֶגְדּוֹ שְׁטָפָם בְּמַיִם, דּוֹר הַפְּלָּגָה נִתְקַשּׁוּ כְּנֶגְדּוֹ הֱפִיצָם בְּכָל הָעוֹלָם, אַנְשֵׁי סְדוֹם נִתְקַשּׁוּ כְּנֶגְדּוֹ, מֶה הָיָה סוֹפָן, (בראשית יט, כד) "וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם". פַּרְעֹה אָמַר "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'", והַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (שם א) "שַׁלַּח אֶת עַמִּי", וְנִתְקַשָּׁה כְּנֶגְדּוֹ "וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה", כֵּיוָן שֶׁבָּאתָ מַכַּת בְּכוֹרוֹת מִיַּד שְׁלָחָן, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי בְּשַׁלַּח.

ח׳(תהלים סו, ג) "אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ", אִמְרוּ לְפֹעֲלָא טָבָא אַיְישַׁר, "מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ", מַה דְּחִילוּן אִנּוּן מַנְגְנַיָא דִּידָךְ, הַנֶּהֱרָגִים הוֹרְגִין אֶת הוֹרְגֵיהֶן, וְהַנִּצְלָבִין צוֹלְבִין אֶת צוֹלְבֵיהֶן הַמִּשְׁתַּקְּעִים בַּיָּם שׁוֹקְעִין אֶת שׁוֹקְעֵיהֶן, (תהלים שם) "בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ", יְשַׁקְּרוּ וְיֵעָשׂוּ אוֹיְבִים כֶּחָשִׁים, נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר "בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד" נְגוֹ, סַנְחֵרִיב אָמַר (מלכים ב יח, לה) "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת" וְגוֹ', לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁכִּחֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"ב לב, כא) "וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ". פַּרְעֹה אָמַר (שמות ה, ב) "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" נַעֲשָׂה כַּחֲשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' הַצַּדִּיק", הוּא אָמַר (שמות ה, ב) "וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" וְהוּא בְּעַצְמוֹ שְׁלָחָן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה. בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים כט, ט) "כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל". "גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ", זֶה פַּרְעֹה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות טו, ט) "אָמַר אוֹיֵב" לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

ט׳מִי קָרָא וַוי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא וַוי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ נִלְבַּשׁ בִּלְבוּשׁ נְקָמָה בְּאוֹיְבָיו וְהָלַךְ וְהֵבִיאוֹ, נָטַל אֶת הַשַּׁבַּאי וּתְלָאוֹ בְּגַרְדּוֹן, הִתְחִיל לְצַעֵר אוֹתוֹ וְאָמַר לֵיהּ לָמָּה עָשִׂיתָ כָּךְ לִבְנִי, עִם שֶׁהוּא מְצַעֲרוֹ הִתְחִיל לְהוֹדוֹת וְאָמַר הַמֶּלֶךְ וַוי שֶׁהוֹדָה זֶה, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לְצַעֲרוֹ הַרְבֵּה וְהוֹדָה, מִיָּד נָתַן לוֹ אֲפִיפוֹרִין, כָּךְ פַּרְעֹה שִׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הִתְחִילוּ הַמַּכּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, וּכְשֶׁשְּׁלָחָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַוי שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

י׳דָּבָר אַחֵר, מִי קָרָא וַוי, פַּרְעֹה קָרָא וַוי. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ קְצָצִים מְכָרָם בְּדָמִים מֻעָטִים הָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וְעָשָׂה לוֹ תֵּבוֹת וּמִגְדָּלִים וַחֲפָצִים הַרְבֵּה, רָאָה אוֹתוֹ הַמּוֹכֵר, אָמַר, וַוי לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, מַה מָכַר. כָּךְ פַּרְעֹה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין לוֹ בְּטִיט וּלְבֵנִים וְלֹא הָיוּ נִכָּרִים שֶׁהֵם אֻמָּה. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבָאוּ וְנַעֲשׂוּ דְּגָלִים עַל הַיָּם, יָצָא פַּרְעֹה וְרָאָה אוֹתָם שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין דְּגָלִים הִתְחִיל קוֹרֵא וַוי, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

י״אדָּבָר אַחֵר, מִי קָרָא וַוי, הַמִּצְרִיִּים קָרְאוּ וַוי. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְרוֹפֵא שֶׁהָיָה בַּמְּדִינָה וְהָיָה אָדָם נִפְצָע וְהָיָה מְרַפֵּא אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא הָרוֹפֵא מִן הַמְּדִינָה הִתְחִילוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה קוֹרְאִין וַוי. כָּךְ הָיוּ בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה בָּאָה עַל מִצְרַיִם וְהָיוּ בָּאִין אֵצֶל מֹשֶׁה וּמְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ וְהוּא מִתְפַּלֵּל וּמְרַפֵּא אֶת הַמַּכָּה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם אָמְרוּ הַמִּצְרִים וַוי שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה. דָּבָר אַחֵר, כְּנַעֲנִים קָרְאוּ וַוי. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָטָן וְהָיָה לוֹ אוֹסְיָא וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָּם. אָמַר לְאָרִיס אֶחָד שֶׁיְּהֵא מְשַׁמְּרָהּ וְשֶׁיְּהֵא אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֶיהָ עַד שֶׁיַּעֲמֹד בְּנוֹ עַל פִּרְקוֹ, כְּשֶׁגָּדַל בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּקֵּשׁ הָאוֹסְיָא, מִיָּד הִתְחִיל הָאָרִיס קוֹרֵא וַוי. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהַכְּנַעֲנִיִּים יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאוֹכְלִין פֵּרוֹתֶיהָ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הִתְחִילוּ קוֹרְאִים וַוי. וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

י״בתַּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנָּפְלָה לוֹ יְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת הַיָּם וְהָיָה לוֹ יוֹרֵשׁ עָצֵל וְעָמַד וּמְכָרָהּ בְּדָבָר מוּעָט וְהָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וַחֲפָרָה וּמָצָא בָּהּ סִימָא וּבָנָה אוֹתָהּ פְּלָטִין וְהָיָה מְהַלֵּךְ בְּשׁוּקָה מְקוּזָזי מִן קַדְמוֹי מְקוּזָזי מִן לַאֲחוֹרֵיהּ, הִתְחִיל הַמּוֹכֵר נֶחְנָק. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁנָּפְלָה לוֹ בֵּית כּוּר בִּירֻשָּׁה וּמְכָרָהּ בְּדָבָר מוּעָט, הָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וּפִתַּח בָּהּ מַעְיָנוֹת וְנָטַע בָּהּ גַנּוֹת וְאִילָנוֹת וּפַרְדֵּסִים, הִתְחִיל הַמּוֹכֵר נֶחְנָק, כָּךְ נַעֲשָׂה לַמִּצְרִים שֶׁשָּׁלְחוּ וְלֹא יָדְעוּ מַה שָׁלְחוּ. עֲלֵיהֶן מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה, "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים". תַּנָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לָעַבְדּוֹ צֵא וְהָבֵא לִי דָּג מִן הַשּׁוּק, הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ דַּג מַבְאִישׁ אָמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ חֲדָא מָן תְּלָתָא לָא פָלְטָה לָךְ, אוֹ סִירִיּוֹת אַתָּה אוֹכֵל אוֹ מֵאָה בּוּרְלוֹדִין אַתָּה לוֹקֶה אוֹ מָמוֹן אַתָּה נוֹתֵן. אָמַר, אֲנִי אוֹכֵל סִירִיּוֹת, לֹא הִסְפִּיק לֶאֱכוֹל עַד שֶׁנָּקְטָה נַפְשׁוֹ עָלָיו וְאָמַר אֲנִי לוֹקֶה. לֹא הִסְפִּיק לִלְקוֹת חֲמִשִּׁים עַד שֶׁאָמַר אֲנִי פּוֹרֵעַ מָמוֹן. נִמְצָא אוֹכֵל סִירִיּוֹת, וְלוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם מָמוֹן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפַרְעֹה, רָשָׁע, חַיֶּיךָ, עֶשֶׂר קַטַפְרֵס אַתָּה לוֹקֶה, אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וּמָמוֹן אַתָּה נוֹתֵן, (שמות יב, לו) "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם", וְיִשְׂרָאֵל אַתָּה תִּשְׁלַח, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.