ילקוט שמעוני על התורה רכ״וYalkut Shimoni on Torah 226

א׳(ישעיה כז, ז) "הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּמַקֵּל שֶׁהִכּוּ הַמִּצְרִים אֶת יִשְׂרָאֵל בּוֹ לָקוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, בְּאִיסְפָטִי שֶׁהִכּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בּוֹ לָקוּ. (שם ח) "בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה". תַּנָא בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. "בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה" לָקָה וְאַחֲרֵי כֵן שָׁלַח, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי בְּשַׁלַּח. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים". מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנוֹת בּוֹגְרוֹת וְלֹא נִפְנָה לְהַשִּׂיאָן וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁהָה שָׁם שָׁנִים הַרְבֵּה, עָמְדוּ הַבָּנוֹת וְנִתְעַסְּקוּ בְּעַצְמָן וְנִשְּׂאוּ לַאֲנָשִׁים, וְהָיְתָה כָּל אַחַת וְאַחַת נוֹטֶלֶת חוֹתָמוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ וּסְמַנְטְרִין שֶׁלּוֹ. לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע הַבְּרִיּוֹת מְלִיזִין עַל בְּנוֹתָיו וְאֹמְרִים שֶׁזָּנוּ בְּנוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ. מֶה עָשָׂה, הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר כָּל עַמָּא יִפְקוּן לְקוּמְפּוֹן, קָרְאוּ לַחֲתָנוֹ הָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ מִי אַתְּ, אָמַר לוֹ חֲתָנְךָ הוֹצִיא חוֹתָמוֹ. אָמַר, שֶׁל מִי הוּא זֶה. אָמַר לוֹ שֶׁלִּי, הוֹצִיא סְמַנְטְרִין שֶׁלּוֹ. אָמַר לוֹ שֶׁל מִי הוּא. זֶה אָמַר לוֹ שֶׁלִּי, וְכֵן לַשֵּׁנִי, וְכֵן לַשְּׁלִישִׁי. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּנוֹתַי נִתְעַסְּקוּ בְּעַצְמָן וְנִשְּׂאוּ וְאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁזָּנוּ בְּנוֹתַי. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים שֶׁהֵן בְּנֵיהֶן שֶׁל מִצְרִיִּים, וְהָיוּ אוֹמְרִים, בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ שַׁלִּיטִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן בִּנְשׁוֹתֵיהֶן. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן, אָמַר, צַיֵּר צוּרַת הַוָּלָד בִּדְמוּת אֲבוֹתָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ראה במדבר כו, ז יד) "לִרְאוּבֵן מִשְׁפַּחַת הָרְאוּבֵנִי לְשִׁמְעוֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעֹנִי". אָמַר רַבִּי מַרִינוּס בַּר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, כְּאִינְשׁ דְּאָמַר בְּרוֹנִי סִבְרוֹנִי סַבּוּנִי, אָמַר רַב אִידִי ה' בְּרֵישָׁא דְּתֵיבוּתָא וְי' בְּסוֹפָהּ יָה מֵעִיד עֲלֵיהֶן שֶׁהֶן בְּנֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. רַבָּנַן אַמְרֵי, "גַּן נָעוּל" אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, "גַּל נָעוּל" אֵלּוּ [הַבְּעוּלֹוֹת], "מַעְיָן חָתוּם" אֵלּוּ הַזְּכָרִים. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן, "גַּן נָעוּל גַּל נָעוּל" שְׁנֵי פְּעָמִים, כְּדַרְכָּהּ וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּיא, בָּאְתָה שָׂרָה לְמִצְרַיִם וְגָדְרָה עַצְמָהּ מִן הָעֶרְוָה, וְנִגְדְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים בִּזְכוּתָהּ. אַבְרָהָם יָרַד לְמִצְרַיִם וְגָדַר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה, וְנִגְדְּרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים בִּזְכוּתוֹ. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַבָּא, כְּדַאי הוּא גִּדּוּר עֶרְוָה שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בִּזְכוּתוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא, בִּזְכוּת ד' דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נַחֲתוּן וּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סָלְקוּן, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, (בראשית מה, יב) "כִּי פִי הַמְּדַבֵּר אֲלֵיכֶם" בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר, וְשֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן לָשׁוֹן הָרָע, (שמות יא, ב) "דַבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ" אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהַדָּבָר הָיָה מֻפְקָד אֶצְלָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן שֶׁהִלְשִׁין עָל חֲבֵרוֹ, וְשֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן פָּרוּץ בְּעֶרְוָה, תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי בַּת אַחַת הָיְתָה וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן". רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּיא, בִּזְכוּת שֶׁגָּדְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה בִּזְכוּת כֵּן (שה"ש ד, יג) "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים" שְׁלוּחַיךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי בְּשַׁלַּח. אֵין שִׁלּוּחַ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טז) "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם", (שם כו, לא) "וַישַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם". הַפֶּה שֶׁאָמַר "גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ", הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר (שמות ח, כד) "אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם", וּמַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ, "לֹא תְּתַעֵב מִצְרִי", הַפֶּה שֶׁאָמַר (שמות ה, ב) "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'", הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר (שמות יד, כה) "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וּמַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ, "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה'" וְגוֹ'. הַפֶּה שֶׁאָמַר (שמות ה, ב) "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ", הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר (שמות ט, כז) "ה' הַצַּדִּיק", וּמַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ, שֶׁנִּתַּן לָהֶם מְקוֹם קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יב) "נָטִיתָ יְמִינְךָ וְגוֹ'". וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אֵין נִחוּם בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא נִהוּג, שֶׁנֶּאֱמַר "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ", וּכְתִיב (שם עח, יד) "וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ".

ב׳דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַנָּבִיא "בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ", הִתְחִיל פַּרְעֹה מִתְגָּאֶה, אוֹמֵר, אֲנִי יוֹרֵד אֶצְלָם. אָמַר לוֹ, (שם, יט) "מִמִּי נָעָמְתָּ", מִמִּי אַתְּ יָפֶה, טוֹב אַתָּה מִמֶּלֶךְ אַשּׁוּר אוֹ מִמֶּלֶךְ צוֹר וְצִידוֹן. (שם) "רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים... שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ וְגוֹ' שָׁם עֵילָם וְכָל הֲמוֹנָהּ וְגוֹ' שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ וְגוֹ' שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ וְגוֹ' שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה פַּרְעֹה רוֹאֶה אוֹתָם וּמִתְנַחֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, לא) "אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם" וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פַּרְעֹה, אַתָּה מִתְנַחֵם, אֲנִי אֵינִי מִתְנַחֵם מִמַּה שֶׁעָשִׂיתָ לְבָנַי וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים.

ג׳דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּנְחוּמִין עַל בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁמָּנוּ הַקֵּץ וְטָעוּ וְיָצְאוּ שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה קֹדֶם הַקֵּץ, שֶׁמָּנוּ לְבֵין הַבְּתָרִים, וְהַקֵּץ הָיָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, מָשָׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא בְּנוֹ וּמִתּוֹךְ הַחֻפָּה מֵת לוֹ בֵּן אֶחָד, אָמַר, אִי אֶפְשִׁי בְּשִׂמְחָה מִפְּנֵי בְּנִי הַמֵּת, וְאִי אֶפְשִׁי לְהִתְאַבֵּל מִפְּנֵי שִׂמְחַת בְּנִי הָחַי, וּמֶה עָשָׂה, הִתְחִיל מְרַקֵּד בְּיָדוֹ אַחַת וְסוֹפֵד בְּיָדוֹ אֲחֶרֶת, הֱוֵי וְלֹא נָחָם.

ד׳דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, דֶּרֶךְ אֶרֶץ הָעֶבֶד טוֹעֵן אֶת רַבּוֹ, שֶׁמָּא אֲדוֹנוֹ טוֹעֲנוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָהַג עִמָּהֶן כָּךְ אֶלָּא (דברים א, לא) "וּבַמִדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ", וְאוֹמֵר (שמות יט, ד) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". דֶּרֶךְ אֶרֶץ הַמַּיִם מִלְּמַעְלָה וְהַלֶּחֶם מִלְּמַטָּה, בְּרַם הָכָא הַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָה וְהַמַּיִם מִלְּמַטָּה. הַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָה "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם". וְהַמַּיִם מִלְמַטָּה, (במדבר כא, יז) "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר". דֶּרֶךְ אֶרֶץ תַּלְמִיד טוֹעֵן פָּנָס וּמְהַלֵּךְ לִפְנֵי הָרָב, בְּרָם הָכָא "לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם". דֶּרֶךְ אֶרֶץ תַּלְמִיד מַלְבִּישׁ אֶת הָרָב, בְּרָם הָכָא (יחזקאל טז, י) "וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה", רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר פּוּרְפִירוֹן, דֶרֶךְ אֶרֶץ תַּלְמִיד מַנְעִיל אֶת הַרַב, בְּרַם הָכָא (יחזקאל שם) "וָאֶנְעֲלְךָ תָּחַשׁ", דֶרֶךְ אֶרֶץ הַרַב יָשֵׁן וְתַּלְמִיד עוֹמֵד עַל גַבָּיו. בְּרַם הָכָא "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל". וְכָל כָּךְ לָמָּה כִּי קָרוֹב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קמח, יד) "לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ". דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם לְמֹּשֶׁה (שמות ג, יב) "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן" וְגוֹ'.

ה׳דָּבָר אַחֵר, כִּי קָרוֹב הוּא, קָרוֹב הַדֶּרֶךְ לַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה, ג) "שְׁלֹשֶׁת יָמִים" וְגוֹ'.

ו׳דָּבָר אַחֵר, כִּי קָרוֹב הוּא, קְרוֹבָה שְׁבֻעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם אָבִינוּ לַאֲבִימֶלֶךְ, "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵּאלֹהִים הִנָּה" וְגוֹ' וַעֲדַיִן נְכֶדּוֹ קַיָּם.

ז׳דָּבָר אַחֵר, כִּי קָרוֹב הוּא, קְרוֹבָה מִלְחָמָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה.

ח׳דָּבָר אַחֵר, כִּי קָרוֹב הוּא, בְּקֵרוּב יָרְשׁוּ כְּנַעֲנִים אֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טו, טז) "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" [וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לָהֶם דוֹר רְבִיעִי].

ט׳דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁכֵּן לָמָּה לֹא הֵבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּפְשׁוּטָה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם מַכְנִיס אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְשׁוּטָה מִיָּד הֵם מַחֲזִיקִין אִישׁ בְּשָׂדֵהוּ וּבְכַרְמוֹ וּבְטֵלִין מִן הַתּוֹרָה. אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מַקִּיפָן בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אֶת הַמָּן, וְשׁוֹתִין מֵי בְּאֵר, וְהַתּוֹרָה נִבְלֶלֶת בְּגוּפָן, מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִדְרוֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, שְׁנִיָּה לָהֶם אוֹכְלֵי תְּרוּמָה.

י׳דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁכֵּן לָמָּה לֹא הֵבִיאָן בִּפְשׁוּטָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִיִּים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ עָמְדוּ וְשָׂרְפוּ אֶת הַזְּרָעִים, וְקִצְּצוּ אֶת הַנְּטִיעוֹת, וְסָתְרוּ אֶת הַבִּנְיָנִים, וְסָתְמוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם אֲבִיהֶם שֶׁאֲנִי מַכְנִיסָם לְאֶרֶץ חֲרֵבָה אֶלָּא לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב", אֶלָּא הֲרֵינִי מַקִּיפָן בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ כְּנַעֲנִיִּים וִיתַקְּנוּ מַה שֶּׁקִּלְקְלוּ.