ילקוט שמעוני על התורה רל״בYalkut Shimoni on Torah 232
א׳תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ לַמָּקוֹם בַּמִּדְבָּר, שְׁנַיִם בַּיָּם, שְׁנַיִם בַּמַּיִם, שְׁנַיִם בַּמָּן, שְׁנַיִם בַּשְׂלָו, אֶחָד בָּעֵגֶל, וְאֶחָד בַּמִּדְבָּר פָּארָן. שְׁנַיִם בַּיָּם, אַחַת בִּירִידָה וְאַחַת בָּעֲלִיָּה. בִּירִידָה, דִּכְתִיב וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים. בָּעֲלִיָּה, כִּדְרַב הוּנָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ, כִּדְרַשׁ רַבָּה בַּר מָרִי, מַאי דִּכְתִיב, (תהלים קו, ז ח) "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף וְיוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ", מְלַמֵּד שֶׁהִמְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם וְאָמְרוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ מִצְרַיִם עוֹלִים מִצַּד אַחֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂר שֶׁל יָם, פְּלֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחָזַר וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶן. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ, אָמַר לוֹ נַחַל קִישׁוֹן יְהֵא עָרֵב, מִיָּד פְּלָטָן לַיַּבָּשָׁה, הַיְינוּ דִּכְתִיב (להלן פסוק ל) "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם". שְׁנַיִם בַּמַּיִם, אַחַת בְּמָרָה, וְאַחַת בִּרְפִידִים. בְּמָרָה דִּכְתִיב "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה", וּכְתִיב (שם, כד) "וַיִּלֹנוּ הָעָם". בִּרְפִידִים דִּכְתִיב (שמות יז, א) "וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים" וּכְתִיב (שם ב) "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה". שְׁנַיִם בַּמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל (תֵּצֵא) [יֵצֵא"], וְיָצְאוּ. (ראה שם טז, יט כ) "לֹא תוֹתִירוּ", וְהוֹתִירוּ. שְׁנַיִם בַּשְּׂלָו, בִּשְׂלָו רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב "בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר", בִּשְׂלָו שֵׁנִי, דִּכְתִיב (במדבר יא, ד) "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ". עֵגֶל כִּדְאִיתֵיהּ, בְּמִדְבָּר פָּארָן כִּדְאִיתֵיהּ. (שמות יד יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ. הֲרֵי מֹשֶׁה מְזָרְזָן לְהוֹדִיעַ חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֵיאַךְ הָיָה מֹשֶׁה עוֹמֵד וּמְפַיֵּיס לְכָל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת, עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה, (קהלת ז, יט) "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם", הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'. אָמְרוּ לוֹ, אֵימָתַי, אָמַר לָהֶם, הַיּוֹם יִשְׁלַח עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֵין יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ". וְאוֹמֵר (שמואל א ג, י) "וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם", וְאוֹמֵר, (דברים לא, יד) "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ". לְמַה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי בֶּן הַנֵּץ, וְנִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע וְהָיָה הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁף בָּהּ, אִם תִּכָּנֵס לִפְנִים (וְכוּ'), יָצְתָה לַחוּץ הֲרֵי בָּא בֶּן הַנֵּץ לְתָפְשָׂהּ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הַיָּם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף וְנָתְנוּ עֵינֵהֶן בִּתְפִלָּה. עֲלֵיהֶן מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע" וְגוֹ' "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב", בִּתְפִלָּה, "וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה", בְּתַלְמוּד תּוֹרָה.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ. אָמְרוּ לוֹ, אֵימָתַי. אָמַר לָהֶם, לְמָחָר, אָמְרוּ לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִסְבּוֹל, הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהֶרְאָה לָהֶם הַמָּקוֹם טוּרְמִיּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ו, טו יז) "וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים" וְגוֹ' וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים וְגוֹ' וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר ה' פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְגוֹ', כָּךְ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהֶרְאָה לָהֶם הַמָּקוֹם טוּרְמִיּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ". "עָבָיו", כְּנֶגֶד טוּרְמִיּוֹת שֶׁלָּהֶן, "בָּרָד", כְּנֶגֶד אַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת שֶׁלָּהֶן, "גַּחֲלֵי אֵשׁ" כְּנֶגֶד טַרְמָנָה שֶׁלָּהֶן, "אֵשׁ", כְּנֶגֶד נֵפְט שֶׁלָּהֶן, (שם יד) "יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם", כְּנֶגֶד הֲגָפַת תְּרִיסִין וְשִׁפְעַת קַלְגָסִין שֶׁלָּהֶן, "וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ", כְּנֶגֶד צִחְצוּחַ הַזַּיִן שֶׁלָּהֶן, (שם טו) "וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם", כְּנֶגֶד חִצִּים שֶׁלָּהֶן, "וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם", כְּנֶגֶד צְוָחוֹת שֶׁלָּהֶם.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, "וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְּפִיצֵם" שֶׁהָיוּ חִצָּיו מְפַזְּרָן וּבְרָקִים מְכַנְּסָן, "וַיְהֻמֵּם", הֲמָמָם, עִרְבְּבָם, נָטַל סִגָּנִיּוֹת שֶׁלָּהֶן וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מַה הֵם עוֹשִׂין, דָּבָר אַחֵר, "וַיְהֻמֵּם", אֵין הֲמָמָה אֶלָּא מַגֵּפָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה".
3