ילקוט שמעוני על התורה רל״גYalkut Shimoni on Torah 233

א׳כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם. בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם, וְאוֹמֵר (דברים יז, טז) "וַה' אָמַר (אֵלַי) [לָכֶם] לֹא תֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד", וְאוֹמֵר (שם כח, סח) "בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ" וְגוֹ'. בִּשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ. הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לא, א) "הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה", הַשְּׁנִיָּה בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים" וְגוֹ', וְהַשְּׁלִישִׁית בִּימֵי טְרָגָנוּס. בִּשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ. אַרְבַּע כִּתּוֹת נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, אַחַת אוֹמֶרֶת נִפּוֹל לַיָּם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נִצְוַח כְּנֶגְדָּן, זוּ שֶׁאוֹמֶרֶת נִפּוֹל לַיָּם, נֶאֱמַר לָהֶם הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ, זוּ שֶׁאוֹמֶרֶת נַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, נֶאֱמַר לָהֶם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם, זוּ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן, נֶאֱמַר לָהֶם ה' יִלָּחֵם וְזוּ שֶׁאוֹמֶרֶת נִצְוַח כְּנֶגְדָּן, נֶאֱמַר לָהֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן.
1
ב׳(שמות יד יד) ה' יִלָּחֵם לָכֶם. לֹא לְשָׁעָה אֶלָּא לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ה' יִלָּחֵם לָכֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, ה' יִלָּחֵם לָכֶם, אִם כְּשֶׁתִּהְיוּ שׁוֹתְקִין קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁתִּהְיוּ נוֹתְנִין שֶׁבַח וְהַלֵל. רַבִּי אוֹמֵר, ה' יִלָּחֵם לָכֶם הַמָּקוֹם יַעֲשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת וְאַתֶּם תִּהְיוּ עוֹמְדִין וְשׁוֹתְקִין. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לָהֶם, אַתֶּם תִּהְיוּ מְפָאֲרִין מְרוֹמְמִין וּמְשַׁבְּחִין וְכוּ'. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ יִשְׂרָאֵל פִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה, (שמות טו, א) "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה".
2
ג׳(שמות יד טו) מַה תִּצְעַק אֵלָי. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְמָה אֲנִי דוֹמֶה, לְרוֹעֶה שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ צֹאן וּפָשַׁע בָּהֶן, הֶעֱלָן לְרָאשֵׁי צוּקִין וְלֹא הָיָה יוֹדֵע אֵיךְ לְהוֹרִידָן, נִתְעַטֵּף בְּבִגְדּוֹ וְהִתְחִיל יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶן, כָּךְ אִם אֲנִי בָּא לְהַחֲזִירָן לְמִצְרַיִם הֲרֵי פַּרְעֹה וּמִצְרִיִּים, וְאִם אָנִי מוֹלִיכָן לַדָּרוֹם הֲרֵי בַּעַל צְפוֹן, וְאִם אָנִי מוֹלִיכָן לַצָּפוֹן הֲרֵי מִגְדּוֹל, וְאִם אָנִי מוֹלִיכָן לְמִזְרָח הֲרֵי הַיָּם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בָּנַי נְתוּנִין בְּצָרָה וְהַיָּם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, מַה תִּצְעַק אֵלָי, יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ, "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ", הֲרֵי זֶה לְקַצֵּר, (דברים ט, יח) "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשׁוֹנָה אַרְבָּעִים יוֹם", הֲרֵי זֶה לְהַאֲרִיךְ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם לְאָדָם יְחִידִי עָשִׂיתִי יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ט) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם" וְגוֹ', לַעֲדַת קְדוֹשִׁים אֵלּוּ אֵינִי עוֹשֶׂה לָהֶם יַבָּשָׁה, מַה תִּצְעַק אֵלָי דַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בִּזְכוּת יְרוּשָׁלַיִם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךָ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַםִ", וְאוֹמֵר (שם נא, ט י) "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דּוֹרוֹת עוֹלָמִים... הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם וְגוֹ' דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים".
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, עוֹשֶׂה אֲנִי לָהֶם הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁבִּזְכוּתָן אֲנִי קוֹרֵעַ אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד) "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר, כְּבָר עָשִׂיתִי הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כא) "וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה" וְגוֹ', "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, כְּבָר חַמָּה וּלְבָנָה מֵעִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, לד) "כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וְגוֹ' רֹגַע הַיָּם וַיֶהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ". רַבִּי בְּנָאָה אוֹמֵר, בִּזְכוּת מִצְוֹת שֶׁעָשָׂה אֲבִיהֶם אַבְרָהָם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה", וְכָאן נֶאֱמַר (להלן פסוק כא) "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם". שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר, בִּזְכוּת הַמִּילָה אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, כה) "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" וְגוֹ', אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹ בְּרִית שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִילָה. רַבִּי [אַבְטוּלֵס] אוֹמֵר, מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְטוֹרְפוֹ, נִכְנַס אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס לְבַקֵּשׁ עָלָיו, אָמַר לֵיהּ, כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי אֶלָּא מִפְּנֵי בְּנִי, כְּבָר נִתְרַצִּיתִי עִמּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַה תִּצְעַק אֵלָי, כְּבָר נִתְרַצִּיתִי לָהֶם, דַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, דַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, אֶמֶשׁ הָיִיתָ אוֹמֵר "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה" וְעַכְשָׁיו אַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, מַה תִּצְעַק אֵלָי דַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, אֱמֹר לָהֶם שֶׁיַּסִּיעוּ דְּבָרִים מִלִּבָּן, אֶמֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים (לעיל פסוק יא) הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם וְעַכְשָׁיו אַתָּה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לְמַעַן שְׁמוֹ עָשָׂה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יא) "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה" וְגוֹ', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שם סג, יב) "בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם", מִפְּנֵי מַה, "לַעֲשוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם". רַבִּי אוֹמֵר, כְּדַאי הִיא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי שֶׁאֶקְרַע לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ב ד) וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת. רַבִּי אֶלִעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, בִּזְכוּת אַבְרָהָם אֲבִיהֶם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ", וְאוֹמֵר (שם מג) "וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אִישׁ כְּפָר בֵּיתָר, בִּזְכוּת הַשְּׁבָטִים קָרַע לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג יד) "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו" וְגוֹ', "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים". שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, כְּדַאי הִיא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין אַבְרָהָם שֶׁאֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ו) "וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה". אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, כְּדַאי הִיא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי שֶׁאֶקְרַע לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא) "וַיַּאֲמֵן הָעָם". שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אוֹמֵר, בִּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, יח) "וַיָּנָס הַחוּצָה", וְאוֹמֵר "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס". רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵף הַמְּחוֹזִי, וַהֲלֹא כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי (במדבר יב, ז) "בְכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", הַיָּם בִּרְשׁוּתִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִיךָ גִּזְבַּר עָלָיו. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר, וַהֲלֹא כְּבָר כָּתַבְתִּי "אָח לְצָרָה יִוָּלֵד", אָח אֲנִי לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת צָרָתָן, אַחִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח) "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר, מַה תִּצְעַק, כְּבַר צַעֲקָתָם קָדְמָה לְצַעֲקָתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק י) "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'". רַבִּי אָחָא אָמַר, אִלּוּלֵי צַעֲקָתְךָ כְּבָר אִבַּדְתִּי אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְּחִירוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, מַה תִּצְעַק, עַל בָּנַי אֲנִי צָרִיךְ צִוּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, יא) "עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי" וַהֲלֹא כְּבָר מוּכָנִים לְפָנַי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, לה לו) "אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי נְאֻם ה'". אֲחֵרִים אוֹמְרִים, כְּדַאי הוּא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי שֶׁאֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה הֵיאַךְ אָנוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּר וְאֵין בְּיָדֵנוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה, עֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, (ירמיה ב, ב) "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר" וְגוֹ', מַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ, "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה". (שמות יד טז) רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, כְּבָר הָיָה הַר הַמּוֹרִיָּה נֶעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ, וּמִזְבְּחוֹ שֶׁל יִצְחָק הַבָּנוּי עָלָיו וּמַעֲרַכְתּוֹ הָעֲרוּכָה עָלָיו, וְיִצְחָק כְּאִלּו עָקוּד וְנָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּח וְאַבְרָהָם כְּאִלּוּ פּוֹשֵׁט יָדוֹ וְלוֹקֵחַ הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחוֹט אֶת בְּנוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, בָּנַי נְתוּנִים בְּצָרָה, הַיָּם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר מַה תִּצְעַק אֵלָי, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה עָלַי לַעֲשׂוֹת, אָמַר לוֹ, וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ, אַתָּה מְרוֹמֵם וּמְפָאֵר וּמְשַׁבֵּחַ וְנוֹתֵן שִׁיר וְשֶׁבַח וּתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת הוֹדָיָה וְהַלֵל לְמִי שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ.
5
ו׳וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, נִבְקְעוּ הַמַּיִם וְנַעֲשׂוּ כְּמִין כִּפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, יד) "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו", נֶחֱלַק לִשְׁנַים, שֶׁנֶּאֱמַר נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, נַעֲשָׂה יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה", נַעֲשָׂה כְּמִין טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, טו) "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר" וְגוֹ', וְנַעֲשָׂה פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, יג) "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם", נַעֲשָׂה סְלָעִים סְלָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם", נַעֲשָׂה גְּזָרִים גְּזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קלו, יג) "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים", נַעֲשָׂה עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח) "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם", נַעֲשׂוּ כְּמוֹ נֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים", יָצְאוּ לָהֶם מַיִם מְתוּקִים מִתּוֹךְ מְלוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע", קָפָא הַיָּם מִשְּׂנֵי חֲלָקִים וְנַעֲשָׂה כְּמִין בְּלוּס שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח) "קָפְאוּ תְהֹמֹת".
6
ז׳(שמות יד יט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא אוֹתָהּ מִדַּת הַדִּין שֶׁהָיְתָה מְתוּחָה כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, הֲפָכָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד הַמִּצְרִים. וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה בְּנוֹ מְהַלֵּךְ לְפָנָיו, בָּאוּ לִסְטִים לְתָפְסוּ נְטָלוֹ מִלְּפָנָיו וּנְתָנוֹ לְאַחֲרָיו, בָּא זְאֵב לִטְּלוֹ מֵאַחֲרָיו נְטָלוֹ וּנְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו", הִתְחִיל הַבֵּן מִצְטַעֵר מִפְּנֵי הַחַמָּה פָּרַשׂ עָלָיו בִּגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לט) "פָּרַשׁ עָנָן לְמָסָךְ", נִרְעַב הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד) "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם", צָמָא הִשְׁקָהוּ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע" וְאֵין נוֹזְלִים אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ד, טו) "מַעְיַן גַּנִּים" וְגוֹ' וְאוֹמֵר (משלי ה, טו) "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְגוֹ'. שָׁאַל רַבִּי נָתָן אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, בְכָל מָקוֹם הוּא אוֹמֵר (בראשית טז, ז) "וַיּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה'" "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'", (שמות ג, ב) "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה'", וְכָאן הוּא אוֹמֵר מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, אָמַר לוֹ, אֵין אֱלֹהִים בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּין, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים בְדִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִם לְהִנָּצֵל אִם לִיאָבֵד עִם מִצְרִיִּים.
7
ח׳(שמות יד כ) וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ. הֶעָנָן עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַחֹשֶׁךְ עַל מִצְרַיִם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹרָה וּמִצְרַיִם בַּאֲפֵלָה. וְכֵן בְּמִצְרַיִם "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבֹא (ישעיה ס, א) "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ", מִפְּנֵי מַה, (שם ב) "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׂךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" וְגוֹ'. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא נָתוּן בַּאֲפֵלָה רוֹאֶה מַה שֶּׁהוּא נָתוּן בְּאוֹרָה, מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בַּאֲפֵלָה רוֹאִין אֶת יִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּאוֹרָה וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִים וְהָיוּ מְזָרְקִין בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת וְהֶעָנָן (מְקַבְּלָן מֵהֶן) [מֵגֵן עֲלֵיהֶם], שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ", וְנֶאֱמַר (שמואל ב כב, ג) "מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי". וְאוֹמֵר (שם, לא) "מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בּוֹ". וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי עוֹמֵד וְאֵינוֹ יָכֹל לֵישֵׁב, יוֹשֵב וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד, פּוֹרֵק וְאֵין יָכוֹל לִטְעֹן, טוֹעֵן וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְרֹק, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַמָּשׁוּת בַּאֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, כא) "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".
8
ט׳דָּבָר אַחֵר, וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה, לֹא מַחֲנֵה מִצְרַיִם אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם.
9
י׳אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, מַאי דִּכְתִיב וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה, בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָי.
10