ילקוט שמעוני על התורה רנ״דYalkut Shimoni on Torah 254

א׳(שמות טו כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי סִימוֹן לֹא כָּל שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שִׁירָה אוֹמֵר שִׁירָה, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס וְאוֹמֵר שִׁירָה בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו וְנַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְאָמְרוּ שִׁירָה נִמְחֲלוּ לָהֶן עֲוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִסִּיעָן מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶן. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּדְבוֹרָה וּבָרָק שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְאָמְרוּ שִׁירָה. וּמִנַּיִן שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן, רַבִּי אֵיבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא, בְּכָל מָקוֹם נֶאֱמַר "וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע", וְכָאן כְּתִיב (שם ו, א) "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל", הַתְחָלַת עֲשִׂיָּה, וְהֵיכָן הֵן מַה שֶּׁעָשׂוּ לְשֶׁעָבַר, אֶלָּא מָחַל לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁעָשׂוּ לְשֶׁעָבַר. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס וְאָמַר שִׁירָה, וּמִנַּיִן שֶׁנִּמְחַל לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, דִּכְתִיב בָּתַר שִׁירָתוֹ (שמואל ב כג, א) "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים", הֵיכָן הֵן הָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ב׳וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, נְסִיעָה זוּ נָסְעוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה, וּשְׁאַר כֹּל הַמַּסָּעוֹת נָסְעוּ עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט, יח) "עַל פִּי ה' יִסְעוּ", אֲבָל נְסִיעָה זוּ לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּשְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶן מֹשֶׁה קוּמוּ סְעוּ לֹא אָמְרוּ הֵיאַךְ אָנוּ נוֹסְעִין בַּמִּדְבָּר, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ, אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אֲחַרֵי מֹשֶׁה, וַעֲלֵיהֶן מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (ירמיה ב, ב) הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ'. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שָׁלֹשׁ מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף", וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן", וְכִי בְּמוֹסֵרָה מֵת וַהֲלֹא לֹא מֵת אֶלָּא בְּהֹר הָהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, לח) "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר" וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁם מֵת אַהֲרֹן", אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיַּסַּע מֹשֶׁה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִסִּיעָן מֹשֶׁה בְּעַל כָּרְחָן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מֵעֲבִידִין בָּהֵן בְּפֶרֶךְ וּבַעֲבוֹדָה קָשָׁה כֻּלָּם פְּגָרִים מֵתִים מֻטָּלִים עַל שְׂפַת הַיָּם, אָמְרוּ כִּמְדוּמִין אָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, ד) "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה", וְנַעֲשֶׂה לָנוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְתֵרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ וְנַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֵׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם". רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי אוֹמֵר, עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, וְהִסִּיעָם מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, מִדָּבָר שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בְּיַם סוּף.

ג׳וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים סח, נב) "וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ", מַה הַצֹּאן מִתְרַדֶּפֶת וְהָרוֹעֶה מְכַנְּסָם, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מִתְלַחֲמִין וּבוֹכִין וּמִתְרַעֲמִים, כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר (שם, מ) "כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר", כִּבְיָכוֹל לֹא נִסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא נִהַגָם כַּצֹּאן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּסַּע מֹשֶׁה, דָּבָר אַחֵר מַה הַצֹּאן מְשַׁבֶּרֶת אֶת הָאִילָנוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין בְּעָלֶיהָ מַקְפִּיד עָלֶיהָ, כָּךְ (יחזקאל לד, לא) ("ואתנה) [וְאַתֵּן] צֹאנִי" וְגוֹ', צֹאן לְעֳנָשִׁים וְאָדָם לְמַתַּן שָׂכָר. דָּבָר אַחֵר לָמָּה כַּצֹּאן, כְּשֵׁם שֶׁהָרוֹעֶה זָהִיר בְּצֹאנוֹ בַּיּוֹם מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַלַּיְלָה מִפְּנֵי הַזְּאֵבִים, כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (ישעיה ד, ו) "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם", וְאוֹמֵר "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ" וְגוֹ'.

ד׳מַהוּ וַיַּסַּע שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָן, דִּכְתִיב (שמות יד, ז) "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב", עָמַד פַּרְעֹה וְקִשֵּׁט אוֹתָן הַסּוּסִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וּכְשֶׁנִּטְבְּעוּ בַּיַּם הָיוּ צָפִין עַל שְׂפַת הַיָּם וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִין בְּכָל יוֹם וְנוֹטְלִין מֵהֶן וְלֹא הָיוּ מְבַקְּשִׁין לָזוּז מִשָּׁם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה כָּךְ, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁבְּכָל יוֹם הַיָּם מַעֲלֶה לָכֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת עָמַד וְהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָן.