ילקוט שמעוני על התורה רנ״הYalkut Shimoni on Torah 255

א׳וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, זֶה מִדְבַּר כּוּב. אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב, שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, כֻּלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, טו) "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב", וְאוֹמֵר "מַשָּׂא (מִדְבָּר) [בַּהֲמוֹת] נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה [לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה"] וְגוֹ' וְאֵין אֶפְעֶה אֶלָּא עָכָס. אָמְרוּ, כְּשֶׁעָכָס זֶה רוֹאֶה צֵל עוֹף פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר מִיַּד מֵת וְנוֹשֵׁר אֵבָרִים אֵבָרִים. אַף עַל פִּי כֵן (ירמיה ב, ו) "וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וְגוֹ' בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת", מַהוּ צַלְמָוֶת, מָקוֹם צֵל וְעִמּוֹ מָוֶת. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַדָּבָר הַזֶּה הֵסִיחַ לִי רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל, אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מְרוּטָה, פַּעַם אַחַת הָלַךְ לְלַקֵּט עֵצִים בְּרֹאשׁ הָהָר וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ, מִיַּד נָשְׁרוּ שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מְרוּטָה.
1
ב׳אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִדְבַּר שׁוּר הָיוּ שָׁם נְחָשִׁים כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וְעַקְרַבִּים כִּמְלֹא הַבָּיִת, מַעֲשֶׂה בְּשָׁבוּר הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר שָׁם, עָבְרָה שַׁיָּירָא רִאשׁוֹנָה וּבְלָעָהּ הַנָּחָשׁ וְעָבְרָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּבְלָעָהּ. הָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵב וּמֵצֵר, הָיָה שָׁם עִמּוֹ אַרְכִיסְטְרַטִיגוּס. אָמְרוּ לוֹ, מָה אַתָּה עוֹמֵד, הָבֵא עֲשָׂרָה גִּבּוֹרִים וְהֵבִיא. אָמַר לוֹ, יְמַלְאוּ סְדִירוֹת שֶׁל תֶּבֶן, עָשׂוּ כֵן וּמְגַלְגְּלִין לְפִיו וְהוּא בּוֹלֵעַ עַד שֶׁנָּפְחָה כְּרֵסוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָהֶן וְעָמְדוּ וְהָרְגוּ אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא, גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִצִּילָנוּ מִן הַמִּדְבָּר הַהוּא.
2
ג׳וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּמַשְׁמָעוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, וַהֲלֹא הַמַּיִם תַּחַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ וְהָאָרֶץ אֵינָהּ צָפָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, ו) "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם", הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא מָצְאוּ מָיִם, אֶלָּא כְּדֵי לְיַגְּעָן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים מַיִם שֶׁנָּטְלוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגְּזָרִים שָׁלְמוּ מֵהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם, אַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יד, ג) "וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צְעִירֵיהֶם" וְגוֹ'. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים, לֹא מָצְאוּ מָיִם, דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם", לְפִי שֶּׁפָּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים לְכַךְ מָרְדוּ. לְפִיכַךְ הִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים וְהַזְּקֵנִים, שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. כֵּיצַד, מַפְסִיקִין אֶחָד בְּשַׁבָּת וְקוֹרִין בַּשֵּׁנִי, וּמַפְסִיקִין בַּשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי וְקוֹרִין בַּחֲמִישִׁי, וּמַפְסִיקִין בַּשִּׁשִּׁי. מֵעִיקָרָא תְּקִינוּ חַד גַּבְרָא תְּלָתָא פְּסוּקֵי, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים אָתָא עֶזְרָא, תִּיקֵּן תְּלָתָא פְּסוּקֵי כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים.
3
ד׳(שמות טו כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לִשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד בִּלְבָד. וַיִּלֹנוּ הָעָם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִימָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן תְּחִלָּה. לֵאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה אֶלָּא עָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַרְעוֹמוֹת עַל מֹשֶׁה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, לְמֵדִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אוֹמְרִים דִּבְרֵי תַרְעוֹמוֹת עַל מֹשֶׁה, וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא כְּלַפֵּי הַגְּבוּרָה, לָכֵן נֶאֱמַר לֵאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה.
4