ילקוט שמעוני על התורה רנ״וYalkut Shimoni on Torah 256
א׳(שמות טו כה) וַיִּצְעַק אֶל ה' וְגוֹ'. מִכַּאן שֶׁאֵין הַצַּדִּיקִים קָשִׁים לְקַבֵּל תְּפִלָּתָן, לְפִי דַּרְכְּךָ אַתָּה לָמֵד שֶׁתְּפִלַּת הַצַּדִּיק קְצָרָה. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו, רַבִּי, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִּצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו, וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו תַּלְמִיד חָכָם קַצְרָן הוּא זֶה. אָמַר לָהֶם, לֹא קִצֵּר זֶה יוֹתֵר מִמּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, יג) "אֵל נָּא רְפָא נָּא לָהּ". שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ, רַבִּי, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו, וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו אַרְכָן הוּא זֶה. אָמַר לָהֶם, לֹא הֶאֱרִיךְ יוֹתֵר מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם", שֶׁהָיָה אוֹמֵר, יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, זֶה עֵץ שֶׁל עֲרָבָה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, זֶה עֵץ שֶׁל זַיִת, שֶׁאֵין לְךָ מַר יוֹתֵר מִזַּיִת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר זֶה עֵץ שֶׁל הַרְדּוּפְנִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הֶרְאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ד) "וַיּוֹרֵהוּ וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבְּךָ", וּכְתִיב (שם ג, יח) "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר זֶה עֵץ שֶׁל קַתְרוֹס, וְיֵשׁ אוֹמְרִים עִיקָר תְּאֵנָה וְעִיקָר רִמּוֹן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה מוּפְרָשִׁין דְּרָכָיו שֶׁל מָקוֹם מִדַּרְכֵי בָּשָׂר וָדָם. בָּשָׂר וָדָם בְּמָתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא בְּמַר מְרַפֵּא אֶת הַמַּר, הָא כֵּיצַד, נָתַן הַמְּחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ נֵס. כַּיּוֹצֵא בּוֹ "וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְּׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים", וַהֲלֹא בָּשָׂר חַי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלָיו דְּבֶלֶת תְּאֵנִים מִיַּד הוּא נִסְרַח, הָא כֵּיצַד, נָתַן דָּבָר הַמְּחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ נֵס בְּתוֹךְ נֵס. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (מלכים ב ב, כא) "וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֵךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה'", וַהֲרֵי מַיִם מְתוּקִין כֵּיוַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן בָּהֶן מֶלַח מִיַּד הֵן נִמְלָחִים, הָא כֵּיצַד, נוֹתֵן דָּבָר הַמְּחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ נֵס. וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, אֲחֵרִים אוֹמְרִים, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַנְּנִים וּמִתְגּוֹרְרִים לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַנֵּן לִפְנֵי אָבִיו וּכְתַלְמִיד שֶׁהוּא מִתְגּוֹרֵר לִפְנֵי רַבּוֹ, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַנְּנִין וּמִתְגּוֹרְרִין לִפְנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאָמְרוּ לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ שֶׁהִתְרַעַמְנוּ עַל הַיָּם. וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מָרִים הָיוּ לְפִי שָׁעָה וְנִמְתְּקוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, מָרִים הֵן בִּתְחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר הַמָּיִם הַמָּיִם שְׁנֵי פְּעָמִים. כְּתִיב (אסתר ה, יד) "יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָוַח לֹא יִהְיֶה קַלְוַוסַן, וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה לְאַבְרָהָם, (בראשית יח, ח) "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ", וּמָה אֲנִי מְפַיֵּיס לְמֹשֶׁה, וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ. "הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה", וְהָיָה הָמָן מְבַקֵּשׁ קוֹרָה שֶׁל חַמִשִּׁים אַמָּה וְלֹא מְצָאָהּ אֶלָּא קוֹרָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵיתוֹ, שֶׁהָיָה בְּנוֹ פַּרְשַׁנְדָתָא הֶגְמוֹן בְּקַדְרוֹנְיָא, וְנָטַל נֶסֶר אֶחָד מִתֵּבָתוֹ שֶׁל נֹחַ, שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִכָּרוֹן לָעוֹלָם שֶׁיֵּדְעוּ דּוֹרוֹת עוֹלָם שֶׁהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קיא, ד) "זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו", וְכֵן כְּשֶׁנֶּהֶפְכוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כְּתִיב "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו", וְעַד עַכְשָׁיו הִיא עוֹמֶדֶת נְצִיב מֶלַח. לָמָּה, "זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו", שֶׁיִּהְיוּ הַדּוֹרוֹת מְתַנִּין שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
1