ילקוט שמעוני על התורה רנ״זYalkut Shimoni on Torah 257
א׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, שָׁם נִיתַּן לְיִשְׂרָאֵל אַחַת עֶשְׂרֵה מִצְוֹת, שֶׁבַע שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וְאַבְרָהָם עַל הַמִּילָה וְיַעֲקֹב עַל גִּיד הַנָּשֶׁה הוֹסִיפוּ לְיִשְׂרָאֵל שַׁבָּת וְכִבּוּד אָב וָאֵם. תַּנְיָא, עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה שֶׁבַע שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי חֵת, וְהוֹסִיפוֹ עֲלֵיהֶן דִּינִין, דִּכְתִיב שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, שַׁבָּת וְכִבּוּד אָב וָאֵם, דִּכְתִיב (דברים ה, יב) "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ", אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ בְּמָרָה. (כָּתוּב בְּרֶמֶז נ"ב).
1
ב׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט. זֶה כִּבּוּד אָב וָאֵם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, חֹק, אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת", וּמִשְׁפָּט, אֵלּוּ עוֹנָשִׁין וְדִינֵי קְנָסוֹת וְדִינֵי חַבָּלוֹת. וְשָׁם נִסָּהוּ. שָׁם נָשָׂא לוֹ גְּדוּלָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, כז) "נָשָׂא אֱוִיל מֵרֹדָךְ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה". וְאוֹמֵר (במדבר ד, כב) "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן". אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, וַהֲלֹא גְּדוּלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בְּשִׁי"ן, וְכַאן לֹא כְּתִיב אֶלָּא בְּסָמֶ"ךְ, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁם נִסָּהוּ, שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל.
2
ג׳(שמות טו כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע. אָמַר רַבִּי זֵירָא וְאִיתֵימָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם כְּלִי רֵיקָן מַחֲזִיק, כְּלִי מָלֵא אֵינוֹ מַחֲזִיק, אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מָלֵא מַחֲזִיק, רֵיקָן אֵינוֹ מַחֲזִיק, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְאִם לַאו לֹא תִשְׁמַע.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, אִם שָׁמוֹעַ בְּחָדָשׁ תִּשְׁמַע בַיָּשָׁן, וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ שׁוּב לֹא תִשְׁמַע. מִכָּאן אָמְרוּ, שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, אִם שָׁכַח מִצְוָה אַחַת, מְשַׁכְּחִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, יט) "אִם שָׁכֹח תִּשְׁכַּח". לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ מִפֶּה לְפֶה בַּעֲשָׂרָה קוֹלוֹת. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם. וְהַאַזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, אֵלּוּ גְּזֵרוֹת שָׁווֹת. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, אֵלּוּ הֲלָכוֹת. כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ. הָא אִם אָשִׂים אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, אִם שָׁמוֹעַ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר תִּשְׁמַע, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. תִּשְׁמַע, זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בָּהּ. לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ לְקוֹל הַגְּבוּרָה מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָמִים. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן, מְלַמֵּד שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, אֵלּוּ הֲלָכוֹת. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, אֵלּוּ עֲרָיוֹת, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ, אֶלָּא אָמַר הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם חַיִּים הֵם לָכֶם, רְפוּאָה הוּא לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא", וְאוֹמֵר (שם ג, ח) "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ" וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, אִם אֵין בָּהֵן חֹלִי מִפְּנֵי מַה הֵן צְרִיכִין רְפוּאָה, אֶלָּא כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם אָשִׂים, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, שָׁמוֹעַ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר תִּשְׁמַע, מִכָּאן אָמְרוּ, רוֹצֶה אָדָם לִשְׁמוֹעַ מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִיָּד, לְשַׁכֵּחַ, מְשַׁכְּחִין אוֹתוֹ מִיַּד. הוּא הָיָה אוֹמֵר, רָצָה אָדָם לִשְׁמוֹעַ בְּטוֹבָתוֹ מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, [לְשַׁכֵּחַ בְּטוֹבָתוֹ, מְשַׁכְּחִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ] הָרְשׁוּת נְתוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ". אֲחֵרִים אוֹמְרִים, (שמות כב, כה) "אִם חָבוֹל תַּחֲבֹל", אִם חָבַלְתָּ חֲבוּלָה אַחַת, סוֹף שֶׁחוֹבְלִין בְּךָ חֲבוּלוֹת הַרְבֵּה. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מַרִי, כְּתִיב כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׂם מַחֲלָה רְפוּאָה לָמָּה, אָמַר לוֹ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִקְרָא זֶה מֵעַצְמוֹ נִדְרָשׁ, אִם תִּשְׁמַע לֹא אָשִׂים, וְאִם לֹא תִּשְׁמַע אָשִׂים, וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. (כָּתוּב בְּרֶמֶז תתמ"ח).
4
ה׳(שמות טו כז) וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְגוֹ'. מַגִּיד שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם מְהוּלָּל בְּמַיִם יוֹתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת. תֵּדַע שֶׁכֵּן, שֶׁהֲרֵי הָיוּ שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין וְלֹא סִפְּקוּ אֶלָּא לְשִׁבְעִים דְּקָלִים, וְכֵיוַן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁרוּ עֲלֵיהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא אָדָם וְסִפְּקוּ לָהֶם וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁלְּשׁוּ. וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם. לְעוֹלָם אֵין יִשְׂרָאֵל שׁוֹרִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ בָּרָא שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שִׁבְעִים דְּקָלִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶן בְּמָרָה.
5
ו׳(שמות טז א) וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה נֶאֱמַר יוֹם, מַגִּיד שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵרַע שַׁבָּת לִהְיוֹת, שֶׁהִיא סְדוּרָה וּבָאָה מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּאִיָּיר.
6
ז׳דָּבָר אַחֵר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ. לָמָּה נֶאֱמַר יוֹם, לֵידַע בְּאֵיזֶה (זְכוּת) [יוֹם] נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. נִיסָן שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֵרַע לִהְיוֹת בַּחֲמִשָּׁה בְּשַׁבָּת, הִשְׁלִים נִיסָן, אֵירַע אִיָּיר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, חִסֵר אִיָּיר, אֵירַע סִיוָן לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְאוֹמֵר, "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְאוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאוֹמֵר (שמות יט, א) "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר), [נִמְצֵאתָ אוֹמֵר] בַּשְּׁלִישִׁי לֶחֳדָשִׁים, בַּשִּׁשִּׁי בַּחֹדֶשׁ, בַּשִּׁשִּׁי בְּשַׁבָּת.
7
ח׳דָּבָר אַחֵר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ לָמָּה נֶאֱמַר יוֹם, לֵידַע בְּאֵיזֶה יוֹם יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל, חֲרָרָה שֶׁהוֹצִיאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָכְלוּ מִמֶּנָּהּ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לט) "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק", וְאוֹמֵר בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְצִדּוֹ מַהוּ אוֹמֵר, "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם", רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר, נִתְפַּרְנְסוּ מִמֶּנָּהּ שִׁשִּׁים יוֹם וּסְעוּדָה אַחַת. (שמות טז ב) וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לְיִמָּלֵךְ בְּגָדוֹל שֶׁבָּהֶן מַה נֹּאכַל, אֶלָּא עָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעוֹמוֹת עַל מֹשֶׁה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, לְמֵדִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר דִּבְרֵי תַּרְעוֹמוֹת עַל מֹשֶׁה, לָא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל אַהֲרֹן. (שֶׁנֶּאֱמַר).
8
ט׳(שמות טז ג) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ וְגוֹ'. אָמְרוּ לָהֶן, הַלְוַאי מַתְנוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה שֶׁל מִצְרַיִם. בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, וְכִי תְּאֵבִים הָיוּ לֶאֱכֹל. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, עֲבָדִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לִמְלָכִים בְּמִצְרַיִם, יוֹצְאִין לַשּׁוּק, נוֹטְלִים פַּת וּבָשָׂר וְדָגִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין בְּרִיָּה מוֹחֶה בְּיָדָן, יוֹצְאִין לַשָּׂדֶה, נוֹטְלִין תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וְאֵין בְּרִיָּה מוֹחֶה בְּיָדָם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, תֵּדַע, שֶׁלֹּא נִיתַּן לָהֶם אֶלָּא [קִשּׁוּאִים] בָּאַחֲרוֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר (שם) "אֵת הַקִּשּׁוּאִים" שֶׁהֵן קָשִׁים לִמְעֵיהֶן. כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ. אָמְרוּ לָהֶן, הוֹצֵאתֶם אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה, תֹּהוּ שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם. לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין לְךָ מִיתָה קָשָׁה מִמִּיתַת רָעָב, שֶׁנֶּאֱמַר "טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב" וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, בָּרָעָב, בָּא עָלֵינוּ רָעָב אַחַר רָעָב. דֶּבֶר אַחַר דֶּבֶר, חֹשֶׁךְ אַחַר חֹשֶׁךְ.
9