ילקוט שמעוני על התורה רנ״טYalkut Shimoni on Torah 259

א׳(שמות טז יא-יב) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, גָּלוּי לְפָנַי מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אָמְרוּ, וּמַה שֶּׁהֵן עֲתִידִים לוֹמַר. דַבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר. אֱמוֹר לָהֶם, בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים אַתֶּם עוֹמְדִים, שֶׁשְּׁאַלְתֶּם לֶחֶם לְפָנַי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִחְיוֹת בְּלֹא לֶחֶם נְתַתִּיו לָכֶם, חֲזַרְתֶּם וּשְׁאַלְתֶּם בָּשָׂר מִמְּלֹא מֵעָיִם, הֲרֵי אֲנִי נוֹתְנוֹ לָכֶם, שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ שֶׁאֵין סִפֵּק בְּיָדִי לִיתְּנוֹ לָכֶם, וּבַסּוֹף אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, דַּיָּין אֲנִי לִפְרוֹעַ מִכֶּם. (שמות טז יג) וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה. מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת נִיתַּן הַשְּׂלָו לְיִשְׂרָאֵל. וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה. אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹמֵד וּכְנֶגֶד לִבּוֹ וְנוֹטֵל שֶׁלֹּא בְּצַעַר וּבְקוֹמָה זְקוּפָה, שֶׁמִּלִּבּוֹ וּלְמַטָּן שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמִלִּבּוֹ וּלְמַעֲלָן אַמָּה אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר (שם) "וַיִּטֹשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה, שָׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ. "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה", וְאוֹמֵר (תהלים עח, כח) "וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ", וְרַבִּי יֹאשִיָּה אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר שם) "וַיִּטֹשׁ עַל הַמַּחֲנֶה", שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּדֶרֶךְ יוֹם", שְׁלֹשָׁה, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה הֲרֵי תִּשְׁעָה, תִּשְׁעָה וְתִשְׁעָה הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר. "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה", וְאוֹמֵר (תהלים שם) "וַיִּפֹּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו". אֲחֵרִים אוֹמְרִים, "וַיִּטֹשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה", דֶּרֶךְ בֵּינוֹנִית עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת, "וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" הֲרֵי עֶשְׂרִים יוֹם. "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה" וְאוֹמֵר "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי", יָכוֹל שֶׁיְּהוּ אִיסְטְרַטִיאוֹת מְקוּלְקָלוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", עַל פָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו", אֶלָּא שֶׁהָיָה חָבוּר לְמִשְׁכְּנוֹתָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, "וּכְאַמָּתַים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ", שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה הַמָּן גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ, וְלֹא נָטְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִן הַגָּבוֹהַּ. אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה כֵּיצַד הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, יוֹצֵא רוּחַ צְפוֹנִית וּמְכַבֵּד אֶת הַמִּדְבָּר, יוֹרֵד מָטָר וּמְכַבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ וְהַטָּל עוֹלֶה וְהָרוּחַ מְנַשֵּׁב וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עֲלֵיהֶן וּמֵהֶן הָיוּ נוֹטְלִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים, אִם כֵּן זִימֵּן הַמָּקוֹם לְמַכְעִיסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.