ילקוט שמעוני על התורה ר״סYalkut Shimoni on Torah 260

א׳וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו. כְּתִיב שְׂלָו וְקָרִינָן סְלָו, צַדִּיקִים אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּשַׁלְוָה וּרְשָׁעִים אוֹכְלִין אוֹתוֹ וְדוֹמֶה עֲלֵיהֶם כְּסִילְוִים. אַרְבָּעָה מִינֵי שְׂלָו הֵן, שִׁבְלִי וְקִיבְלִי וּפֶסְיוֹנִי וּשְׂלָו. מַעַלְיָא דְּכוּלְהוּ שִׁבְלִי, גְּרִיעָא דְּכוּלְהוּ שְׂלָו. כִּי צִיפָּרְתָּא הָוו, וְשָׁחִיט לָהּ וּמוֹתְבִין לָהּ בְּתַנּוּרָא וְתָפַח וַהֲוֵי מְלֹא תַנּוּרָא, וּמוֹתְבִין אֲתְלֵיסַר רִיפְתֵּי וְתַחְתּוֹנָה אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת. רַב יְהוּדָה מִשְׁתְּכַח לֵיהּ בְּדָנֵי. רַב חִסְדָּא מִשְׁתְּכַח לֵיהּ בֵּי צִיבֵי. רָבָא אַיְיתֵּי לֵיהּ צַיָּידָא כָּל יוֹמָא מֵאַגְמָא. יוֹמָא חַד לָא אַיְיתֵּי לֵיהּ. אָמַר, מַאי הַאי, סָלִיק לְאִגְּרָא, שַׁמְעֵיהּ לְיַנּוּקָא דְּקָאָמַר (חבקוק ג, טז) "שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלְלוּ שְׂפָתַי", אָמַר, שְׁמַע מִינָּהּ נַח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וּבְדִיל רַבָּה אָכִיל תַלְמוּדָא. (שמות טז יד) כְּתִיב וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וּכְתִיב (במדבר יא, ט) "וּבְרֶדֶת הַטַּל", טַל מִלְּמַעְלָה וְטַל מִלְּמַטָּה, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁמּוּנָח בְּקוּפְסָא. דַּק חֻמְסְפָּס. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דָּבָר שֶׁנִּמּוֹחַ עַל פִּסַּת הַיָּד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, דָּבָר שֶׁנִּבְלָע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים, מְחֻסְפָּ"ס בְּגִימַטְרִיָּא הֲכִי הָוֵי. מְחוּסְפָּס טוּבָא הָווּ. אָמַר רַב נַחְמַן בַּר יִצְחָק, מְחֻסְפָּס כְּתִיב, תָּנוּ רַבָּנָן, "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִין אוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. כְּשֶׁנֶּאֱמַר דָּבָר לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר לְהוּ צְאוּ וְאִמְרוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, טָעִיתָ, וְכִי מַלְאָכִים אוֹכְלִים, וַהֲלֹא כְּבַר נֶאֱמַר (דברים ט, ט) "לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי", אֶלָּא אַל תִּקְרֵי אַבִּירִים אֶלָּא אֵבָרִים, דָּבָר שֶׁנִּבְלָע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים (שם כג, יד) "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ", דְּבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אוּמּוֹת מוֹכְרִין לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל. [ר"א אוֹמֵר, אַף אוֹתָן דְּבָרִים] מָן מְפִיגָן, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ", לְאַחַר שֶׁסָרְחוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי יִהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְהֵם לֹא רָצוּ, עַכְשָׁיו אֲנִי מַטְרִיחַ אוֹתָם שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, הַיְינוּ דִּכְתִיב (במדבר לג, מט) "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן" וְגוֹ', וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָה, לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא דּוּכְתָּא וַהֲוָה תְּלָתָא פַּרְסֵי. תָּנִי, כְּשֶׁהֵן נִפְנִין אֵין נִפְנִין לֹא לִפְנֵיהֶן וְלֹא לְצִדֵּיהֶן אֶלָּא לַאֲחוֹרֵיהֶן. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מִפְּנֵי מַה לֹא יָרַד מָן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, אָמַר לָהֶם, אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן אֶחָד, פָּסַק לוֹ מְזוֹנוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה. חָזַר וְקָבַע לוֹ בְּכָל יוֹם וְהָיָה מַקְבִּיל פָּנָיו בְּכָל יוֹם. אַף יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בָּנִים הָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר שֶׁמָּא לְמָחָר לֹא יֵרֵד מָן וְנִמְצְאוּ כֻּלָּם מֵתִים בְּרָעָב, וְנִמְצְאוּ כֻּלָּם מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

ב׳דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתוֹ חָם.

ג׳דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי מַשְׂאוּי הַדֶּרֶךְ. וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וְהַזְּקֵנִים יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּפָרָשַׁת הַמָּן, וְהָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵב לִפְנֵיהֶם, נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי וְאָמַר, מָן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל הָיָה גָּבוֹהַּ שִׁשִּׁים אַמָּה. אֲמָר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן, מוֹדָעִי, עַד מָתַי אַתָּה מְגַבֵּב דְּבָרִים וּמֵבִיא. אֲמַר לֵיהּ, רַבִּי, מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ, "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם", וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרוּבָּה מִדָּה טוֹבָה אוֹ מִדַּת פוּרְעָנוּת הֱוֵי אוֹמֵר מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה. בְּמִדַּת פוּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר (שם, יא) "וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ". בְּמִדָּה טוֹבָה הוּא אוֹמֵר "וַיְצַו שְׁחָקִים מִמַּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ". כַּמָּה אֲרוּבּוֹת בַּדֶּלֶת, אַרְבַּע, אַרְבַּע עַל אַרְבַּע הֲרֵי כַּאן שְׁמוֹנֶה. נִמְצָא מָן שֶׁיָּרַד לְיִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ שִׁשִּׁים אַמָּה, מִי דָּמִי, הָתָם בְּאַרְבָּעִין יוֹמִין הָכָא חֲדָא שַׁעְתָּא, הָתָם לְכוּלֵי עָלְמָא הָכָא לְיִשְׂרָאֵל לְחוּדַיְיהוּ, אִם כֵּן נָפִישׁ לֵיהּ טְפֵי, אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי פְּתִיחָה פְּתִיחָה גָּמִיר. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר, מָן שֶׁיָּרַד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל הָיָה מִתְגַבֵּר וְעוֹלֶה עַד שֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כג, ה) "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה". אָמַר אַבַּיֵּי, שְׁמַע מִינָּה כַּסִי דְדָוִד לְעָלְמָא דְּאָתֵי מַחֲזִיק מָאתָן וְעֶשְׂרִין וְחַד לוּגֵי, שֶׁנֶּאֱמַר "כּוֹסִי רְוָיָה", "רוי"ה" בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הָוֵי.

ד׳וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, הֲרֵי לִמֶּדְּךָ הַכָּתוּב כֵּיצַד הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר, וְלֹא עַל הַמִּדְבָּר כּוּלּוֹ אֶלָּא מִקְצָתוֹ. דַּק, מְלַמֵּד שֶׁהוּא דַּק. מְחֻסְפָּס, מַגִּיד שֶׁהָיָה יוֹרֵד כִּגְלִיד עַל הָאָרֶץ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, עָלָה פִּלּוּל תְּפִלָּתָן שֶׁל אָבוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִין כְּטַּל עַל הָאָרֶץ. וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר, לֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ אֶלָּא מִקְצָתוֹ. דַּק, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כב) "הַנּוֹטֶה כַדּוֹק שָׁמָיִם", וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הָרָקִיעַ יָכוֹל יְהֵא יוֹרֵד צוֹנֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר "חַם", וּמִנַּיִן שֶׁאֵין יוֹרֵד אֶלָּא עַל הַכֵּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר כַּכְּפֹר. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ יוֹרֵד אֶלָּא עַל הָאוֹפְסִים. כִּבְיָכוֹל פָּשַׁט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יָדוֹ וְנָטַל תְּפִלָּתָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהֵן שׁוֹכְבִין בֶּעָפָר עַל הָאָרֶץ, וְהוֹרִיד מָן לְיִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "מָצָאתִי כֹפֶר". (שמות טז טו) וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ' מַה הוּא, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מַהוּ כָּךְ אָמְרוּ זֶה לָזֶּה מַהוּ. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ, יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ שְׁמוֹ מָן. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מֹשֶׁה אָמַר לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לְכָל יִשְׂרָאֵל. הוּא הַלֶּחֶם, מִכַּאן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כְּסוּסִים נִתְפַּטְּמוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נֶאֱמַר כַּאן לְאָכְלָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (תהלים עח, כה) "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", אַל תִּקְרִי 'אַבִּירִים' אֶלָּא "אֵבָרִים", לֶחֶם שֶׁנִּמּוֹחַ בָּאֵבָרִים. אָמַר לָהֶם, הַמַּן שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִין נִמּוֹחַ בְּאֵבָרֵיכֶם. (שם) "צֵדָה שָׁלַח לָהֶם לָשׂבַע", זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֶׁיָּרַד לוֹ מָן כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, עַל אֵבָרָיו הָיָה יוֹרֵד, וּמִן אֵבָרָיו הָיָה נוֹטֵל וְאוֹכֵל, לְכַךְ נֶאֱמַר "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ".

ה׳(שמות טז טז-יח) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִקְטוּ מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ, עַכְשָׁיו יֵצֵא נַחְשוֹן בֶּן עֲמִּינָדָב וּבֵיתוֹ וּמְלַקֵּט הַרְבֶּה, יֵצֵא עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּמְלַקֵּט קִמְעָא, וּכְשֶׁהֵן בָּאִין לְידֵי מִדָּה נִמְצְאוּ כֻּלָּם שָׁוִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְגוֹ', אָמְרוּ, זֶה שֶׁאוֹכֵל כַּשִּׁעוּר הַזֶּה הֲרֵי זֶה בָּרִיא וּמְבוֹרָךְ, פָּחוֹת מִכַּאן מְקוּלְקָל בָּמֵּעַיִם, יוֹתֵר מִכַּאן הֲרֵי זֶה רַעַבְתָּן. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עָשׂוּ מַה שֶׁנִּתְפָּקְדוּ וְלֹא עָבְרוּ עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה. (וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט, וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר).

ו׳(שמות טז יט-כ) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה. אֵלּוּ מְחוּסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וַיּוֹתִירוּ אֲנָשִׁים, אָמְרוּ, אֲנָשִׁים טוֹבִים לֹא הוֹתִירוּ וְשֶׁאֵינָם אֲנָשִׁים טוֹבִים הוֹתִירוּ. וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, הֲרֵי מִקְרָא מְסוֹרָס, וְכִי מֵאַחַר שֶׁמַּרְחִישׁ הוּא מַבְאִישׁ, אֶלָּא הִבְאִישׁ וְאַחַר כָּךְ מַרְחִישׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כד) "וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ". וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה, כָּעַס עֲלֵיהֶן וְאָמַר לָהֶם מִפְּנֵי מָה עֲשִׂיתֶם כֵּן.