ילקוט שמעוני על התורה רס״טYalkut Shimoni on Torah 269
א׳(שמות יח יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה', אָמַר, מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, וְעַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם מִמִּצְרַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר כִּי גָדוֹל ה'. אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים אִלּוּ אֲמָרָן אָדָם אַחֵר הָיוּ שׂוֹחֲקִין עָלָיו וּמִי הֵן מֹשֶׁה, וְיִתְרוֹ, וּשְׁלֹמֹה, וּנְבוּכַדְנֶצַּר. מֹשֶׁה אָמַר (דברים לב, ד) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" אִלּוּ אָדָם אַחֵר אֲמָרוֹ הָיוּ מְשַׂחֲקִין עָלָיו, וּמִי הוֹדִיעוֹ לַזֶּה אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּתוּב "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה" לְכָךְ אָמַר "כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט". שְׁלֹמֹה אָמַר (קהלת ג, יא) "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ", אִלּוּ אֲמָרוֹ אָדָם אַחֵר הָיוּ שׂוֹחֲקִין עָלָיו לוֹמַר, מִי הוֹדִיעַ לַזֶּה מַה יָּפֶה וּמָה אֵינוֹ יָפֶה, אֶלָּא שְׁלֹמֹה שֶׁלֹּא חָסַר כְּלוּם מִשֻּׁלְחָנוֹ הוּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה יָּפֶה וּמָה אֵינוֹ יָפֶה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲפִלּוּ מָרוֹר בְּתַמּוּז וּמְלָפְפוֹנִין בְּנִיסָן לֹא חָסַר שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר (דניאל ד, לב) "וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא (כְּלָא) [כְּלָה] חֲשִׁיבִין", אִלּוּ אֲמָרוֹ אָדָם אַחֵר הָיוּ שׂוֹחֲקִין עָלָיו, מַה שָּׁלַט אָדָם זֶה, אֲפִלּוּ עַל יַתּוּשׁ לֹא שָׁלַט, אֶלָּא לִנְבוּכַדְנֶצַּר לוֹ נָאֶה לוֹמַר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה כז, ו) "וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ". יִתְרוֹ אָמַר עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה', לְפִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ לְכָךְ נֶאֱמַר כִּי גָדוֹל ה'. יִתְרוֹ נָתַן מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. נַעֲמָן הוֹדָה בְּמִקְצָת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל". רָחָב שִׁיְּרָה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמְרָה (יהושע ב, יא) "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם" אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרָחָב, אַתְּ "אָמַרְתְּ עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" נִיחָא, אֶלָּא "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל" אַתְּ אָמַרְתְּ מַה דְּלָא חָזוּ עֵינַיִךְ, חַיַּיִךְ שֶׁבְּנֵךְ רוֹאֶה מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" וְגוֹ' אֲבָל מֹשֶׁה אָמַר (דברים ד, לט) "כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד", אֲפִלּוּ בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא (משלי לא, לא) "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הֵעַדְתָּ עָלַי "וְאֵין עוֹד" אַף אֲנִי מֵעִיד עָלֶיךָ "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה". כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם, מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתְגַּדֵּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם שֶׁבְּמַחֲשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ מִצְרִיּם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בּוֹ נִפְרַע מֵהֶם הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בַדָּבָר וְגוֹ' (כָּתוּב בְּפָסוּק הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ).
1