ילקוט שמעוני על התורה ער״טYalkut Shimoni on Torah 279
א׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְגוֹ' [הַיּוֹם], (לֹא) זֶה יוֹם רְבִיעִי. וּמָחָר זֶה יוֹם חֲמִישִׁי. (שמות יט יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֶה יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ נִתְּנָה תּוֹרָה, וּמֶה עָשָׂה מֹשֶׁה בַּחֲמִישִׁי הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּבָנָה מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ד) "וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר", וְהֶעֱמִיד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבוֹת לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְכָל שֵׁבֶט בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלָה עָלָיו עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, נָטַל מִדַּם הָעוֹלָה בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת חֵלֶק לַמָּקוֹם וְחֵלֶק לַצִּבּוּר, מִדַּם הַשְּׁלָמִים בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת חֵלֶק לַמָּקוֹם וְחֵלֶק לַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ו) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנוֹת", זֶה חֵלֶק לַמָּקוֹם "וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ" זֶה חֵלֶק לַצִּבּוּר. "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית" וְגוֹ' אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מֵהֵיכָן קָרָא בְּאָזְנֵיהֶם, רַבִּי יִשְׁמָעֵאֵל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִתְּחִלַּת בְּרֵאשִׁית וְעַד כָּאן. רַבִּי אוֹמֵר, מִצְוֹת שֶּׁנִּצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּמִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וּמִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמִצְרַיִם, וּבְמָרָה וּשְׁאַר כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן מַהוּ אוֹמֵר (ויקרא כה, א ג) "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' וְגוֹ' שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע" וְגוֹ' שְׁמִיטִּין יוֹבְלוֹת בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, בְּסוֹף הָעִנְיָן מַהוּ אוֹמֵר "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת" וְגוֹ', אָמְרוּ מְקַבְּלִים אָנוּ עָלֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן נָטַל הַדָּם וְזָרַק עַל הָעָם, אָמַר לָהֶם הֲרֵי אַתֶּם קְשׁוּרִים עֲנוּבִים וּתְפוּסִים, מַהֵר בֹּאוּ וְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹ בַּיּוֹם נַעֲשׂוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם, וּמִנַּיִן שֶׁטָּעֲנוּ טְבִילָה, הֲרֵי אֲנִי דָּן וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָן טְעוּנִין כִּבּוּס בְּגָדִים טְעוּנִין טְבִילָה, כָּאן שֶׁהוּא טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים אֵינוֹ דִּין (הוּא) שֶׁיִטָּעֲנוּ טְבִילָה, אֵין כִּבּוּס בְּגָדִים בַּתּוֹרָה שֶׁאֵינָן טְעוּנִין טְבִילָה. לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְכִי מַה הָיְתָה קְדֻשָּׁתָן בַּמִּדְבָּר, עֲרֵלִים לֹא הָיוּ בְּתוֹכָן, מָן הָיָה יוֹרֵד לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם, מַיִם הָיוּ שׁוֹתִין מִן הַבְּאֵר, עַנְנֵי כָּבוֹד הָיוּ מַקִּיפִין עֲלֵיהֶן, אֶלָּא עַל טֻמְאַת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה [שֶׁלֹּא יְשַׁמְּשׁוּ], מֶה עָשָׂה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֹשֶׁה כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בָּאוֹת בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, אֶלָּא מַה שֶּׁעָשִׂיתָ יְהֵא עָשׂוּי שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיוּ נְכֹנִים. הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה מִי צָרִיךְ לִיתֵּן שְׂכַר כְּתַב קִדּוּשִׁין, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, אֵין כּוֹתְבִין שְׁטַר אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן וְהֶחָתָן נוֹתֵן שָׂכָר. וּמִמִּי לָמְדוּ, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִינַי שֶׁכָּךְ כָּתַב לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם וּמִי כָּתַב גַּמִיקוּם, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, ט) "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת", וּמַה שָּׂכָר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קֵירוּן הַפָּנִים, דִּכְתִיב (שמות לד, כט) "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו".
1