ילקוט שמעוני על התורה רפ״זYalkut Shimoni on Torah 287
א׳(שמות כ ה-ו) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים יז, ג) "וַיֵּלֶךְ וְיַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" לְחַיֵּב עַל הָעֲבוֹדָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְעַל הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹד וְיִשְׁתַּחֲוֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְכוּ', לְחַיֵּב עַל הָעֲבוֹדָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְעַל הַהִשְׁתַּחֲוָויָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
1
ב׳דָבָר אֲחֵר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לד, יד) "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר". אִתְּמַר, הָעוֹבֵד אֱלִילִים מֵאַהֲבָה וּמִיִּרְאָה, אַבַּיֵּי אָמַר חַיָּב, דְּהָא פְּלָחָהּ, רָבָא אָמַר פָּטוּר, אִי קַבְּלֵיהּ עֲלֵהּ לֶאֱלוֹהַ אִין, וְאִי לָא לָא. אָמַר אַבַּיֵּי, מִנָּא אֲמִינָא לָהּ, דְּתַנְיָא לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, לָהֶם אֵי אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה, אֲבָל אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה לְאָדָם שֶׁכְּמוֹתְךָ. יָכוֹל אֲפִילוּ נֶעֱבָד כְּהָמָן, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תָעָבְדֵם. וְהָא הָמָן מִיִּרְאָה הֲוָה, אָמַר רָבָא כְּהָמָן וְלֹא כְּהָמָן, כְּהָמָן דְּאִיהוּ גּוּפֵיהּ אֱלוֹהַ, וְלֹא כְּהָמָן דְּאִלּוּ הָתָם מִיִּרְאָה הָכָא לָאו מִיִּרְאָה. אָמַר רַבִּי אַמִי, זָבַח קִטֵּר וְנִסֵּךְ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, אָמַר קְרָא לֹא תָעָבְדֵם, הַכָּתוּב עֲשָׂאָן כֻּלָּן עֲבוֹדָה אַחַת. אָמַר אַבַּיֵּי, שָׁלֹשׁ הִשְׁתַּחֲוָיוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה, אַחַת לִכְדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְחַלֵּק. לִכְדַרְכָּהּ "מֵאֵיכָה יַעַבְדוּ" נַפְקָא, אֶלָּא אַחַת לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְאַחַת כְּדַרְכָּהּ וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְחַלֵק. אָמַר רָבָא, הַכֹּל בִּכְלַל לֹא תָעָבְדֵם, כְּשֶׁפֵּרֵט לְךָ הַכָּתוּב (ויקרא יח, ה) "וְחַי בָּהֶם" וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶן, יָצָא אֹנֶס, הָדַר כָּתַב רַחֲמָנָא (ויקרא יח, ה) "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי", דַּאֲפִלּוּ אֹנֶס, וְלֹא קַשְׁיָא, הָא בְּצִנְעָא, וְהָא בְּפַרְהֶסְיָא.
2
ג׳כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, וְכִי אֲנִי אֱלוֹהַ שֶׁל קִנְאָה, אֲנִי שַׁלִּיט בַּקִּנְאָה וְאֵין הַקִּנְאָה שַׁלִּיטָה בִּי, אֲנִי שַׁלִּיט בַּתְּנוּמָה וְאֵין הַתְּנוּמָה שַׁלִּיטָה בִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הִנֵּה לָא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".
3
ד׳דָּבָר אַחֵר בְּקִנְאָה אֲנִי נִפְרָע מֵהֶן מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים, אֲבָל חַנּוּן וְרַחוּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.
4