ילקוט שמעוני על התורה רפ״חYalkut Shimoni on Torah 288
א׳שָׁאֲלוּ פִילוֹסוֹפִין אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי, אִם אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָם. אָמְרוּ לָהֶם, אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ בּוֹ לָעוֹלָם הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלוֹ, הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת, יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים. אָמְרוּ לָהֶם, אִם כֵּן יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וְיָנִיחַ דָּבָר שֶׁצֹּרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ. אָמְרוּ לָהֶם, אִם כֵּן מַחֲזִיקִין אָנוּ יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלָהוּת שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ בָּטְלוּ וְאֵלּוּ לֹא בָּטְלוּ. שָׁאַל פִילוֹסוֹף אֶחָד אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי, אִם אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְבַטְּלָם וְכוּ', יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ הוֹלֵךְ וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִים לִיתֵּן אֶת הַדִּין.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר הֲרֵי שֶׁגָּזַל סֵאָה שֶׁל חִטִּים וְהָלַךְ וּזְרָעָהּ בַּקַּרְקַע דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִּצְמַח, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ הוֹלֵךְ וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן אֶת הַדִּין. וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן אֶת הַדִּין. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דַיָּין לָרְשָׁעִים שֶׁעוֹשִׂין סֶלַע שֶׁלִּי פוּמְבֵּי אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי וּמַחְתִימִין אוֹתִי בְּעַל כָּרְחִי בַּעֲבֵרָה, שָׁאַל פִילוֹסוֹף אֶחָד אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּתִיב כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, מִפְּנֵי מָה מִתְקַנֵּא בְּעוֹבְדֶיהָ וְאֵין מִתְקַנֵּא בָּהּ, אָמַר לֵיהּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַבֵּן הָיָה מְגַדֵּל כֶּלֶב וְהֶעֱלָה לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם אָבִיו וּכְשֶׁהוּא נִשְׁבָּע אוֹמֵר בְּחַיֵּי כֶּלֶב אָבִיו, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל הַבֵּן הוּא כּוֹעֵס אוֹ עַל הַכֶּלֶב הוּא כּוֹעֵס, הֱוֵי אוֹמֵר עַל הַבֵּן הוּא כּוֹעֵס. אָמַר לֵיהּ כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ וַהֲלֹא יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ. אָמַר לֵיהּ מָה רָאִיתָ בָּהּ. אָמַר לֵיהּ פַּעַם אַחַת נָפְלָה דְּלֵקָה בְּעִירֵנוּ וְנִשְׂרְפָה כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ וּבֵיתָהּ לֹא נִשְׂרַף. אָמַר לֵיהּ אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָרְחָה עָלָיו מְדִינָה, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה עִם הַחַיִּים הוּא עוֹשֶׂה אוֹ עִם הַמֵּתִים הוּא עוֹשֶׂה, הֱוֵי אוֹמֵר עִם הַחַיִּים הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר לֵיהּ כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ, מֵת אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ, אִם כֵּן יְאַבְּדֶנָּהּ מִן הָעוֹלָם, אָמַר לֵיהּ אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְאַבְּדָהּ, הֲרֵי הֵן עוֹבְדִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת לַאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת, יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג וְכוּ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים", וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶם יֹאבְדוּ מִן הָעוֹלָם וְכוּ'.
2