ילקוט שמעוני על התורה רפ״טYalkut Shimoni on Torah 289

א׳שָׁאַל אַגְרִיפָס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, כָּתוּב בַּתּוֹרָה כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם גִּבּוֹר בְּגִבּוֹר עָשִׁיר בְּעָשִׁיר. אָמַר לֵיהּ אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנָּשָּׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה אֵין מִתְקַנֵּא בָּהּ, פְּחוּתָה מִמֶּנָּה מִתְקַנֵּא בָּהּ. אָמַר לֵיהּ זוֹנִין רַבָּה לְרַבִּי עֲקִיבָא לִבִּי וְלִבְּךָ יַדְעֵי בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים (דליה) [דִּלֵית] בָּהּ מַשָׁשָׁא, וְהָא קָא חֲזֵינָן דְּאַזְלֵי בֵּיהּ תְּבִירֵי וְאָתוּ כִּי מְצַמְּדֵּי, אָמַר לֵיהּ אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם וְכָל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּעֵדִים, פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בֹּא וְנִכְפְּרֶנּוּ, אָמַר לָהּ וְכִי מִפְּנֵי שׁוֹטֶה זֶה שֶׁעָשָׂה כֵּן נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ. אַף כָּךְ יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל בְּנֵי אָדָם מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן שֶׁלֹּא יֵלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי עַל יְדֵי פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת הוֹלֵךְ לְבֵית פִּסְלוֹ, אוֹמְרִים יִסּוּרִין דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא, חוֹזְרִין וְאוֹמְרִים וְכִי מִפְּנֵי שׁוֹטֶה זֶה שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כָּהֹגֶן אָנוּ נַתִּיר אֶת שְׁבוּעָתֵנוּ. וְהַיְינוּ דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב (דברים כח, נט) "וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים" "רָעִים" בִּשְׁלִיחוּתָם, "וְנֶאֱמָנִים" בִּשְׁבוּעָתָן. אָמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי יְהוּדָה, וְהָא אִכָּא בֵּית כְּסִילִים בְּאַתְרִין, דְכִי מִצְטָרֵךְ עַלְמָא לְמִטְרָא וְלֹא אָתֵי מִטְרָא שָׁחֲטוּ לֵיהּ גַּבְרָא וְאָתֵי מִטְרָא, אָמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא אֵיכוּ שְׁכִיבוּ לָא אָמְרֵי לְכוּ הָא מִלְּתָא, דַּאֲמַר רַב מַאי דִּכְתִיב (שם ד, יט) "אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכָל הָעַמִּים", מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱלִיקָן בִּדְבָרִים כְּדֵי לְטָרְדָן מִן הָעוֹלָם, וְהַיְינוּ דַּאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב (משלי ג, לד) "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן", בָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר מְסַיְיעִין לוֹ.