ילקוט שמעוני על התורה רצ״גYalkut Shimoni on Torah 293
א׳(שמות כ ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ, (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי עַיֵּן שָׁם). כָּל הַמְּבָרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תִשָּׂא. כִּי אָתָא רַב דִּימֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹכַל וְלֹא אוֹכַל, שֶׁקֶר, וְאַזְהָרָתֵהּ (ויקרא יט, יב) מִ"וְּלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשֶּׁקֶר", אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי, שָׁוְא, וְאַזְהָרָתֵהּ מֵהָכָא לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, קוֹנָמוֹת עוֹבֵר (במדבר ל, ג) "בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ". מֵיתֵיבֵי שָׁוְא וָשֶׁקֶר אֶחָד הֵן, מַאי לָאו מִדְּשָׁוְא לְשֶׁעָבַר שֶׁקֶר נַמֵי לְשֶׁעָבַר, אַלְמָא אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי שֶׁקֶר הוּא. לֹא, הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. וּמַאי דָּבָר אֶחָד הֵן, דִּבְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, כִּדְתַּנְיָא "זָכוֹר וְשָׁמוֹר" בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. בִּשְׁלָמָא הָתָם בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ כִּדְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה דַּאֲמַר, נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם דְּבַר תּוֹרָה, דְּאָמַר קְרָא "זָכוֹר וְשָׁמוֹר", כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּשְׁמִירָה יֶשְׁנוֹ בִּזְכִירָה, וְהַנֵי נָשֵׁי הוֹאִיל וְאִיתְנָהוּ בִּשְׁמִירָה אִיתְנָהוּ נַמִּי בִּזְכִירָה, אֶלָּא הָכָא לְמַאי הִלְכְתָא מִבַּעְיָא לֵיהּ, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁלּוֹקֶה עַל (שֶׁקֶר) [שָׁוְא] כָּךְ לוֹקֶה עַל (שָׁוְא) [שֶׁקֶר]. פְּשִׁיטָא הַאי לָאו וְהַאי לָאו. מַהוּ דְּתֵימָא כִּדְאָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵּי לֹא יְנַקֶּה כְּלָל, קָא מַשְׁמַע לָן כִּדְשַׁנִי לֵיהּ, וְאִי תֵּימָא כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל שֶׁקֶר כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שָׁוְא, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא דִּמְחַיֵּב לְשֶׁעָבַר כִּלְהַבָּא. כִּי אָתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יִרְמִיָּה אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי דְּבַר שֶׁקֶר, וְאַזְהָרָתֵהּ מִ"וְּלֹא תִשָּׁבְעוּ בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר", אוֹכַל וְלֹא אוֹכַל עוֹבֵר (במדבר ל, ג) "בְּלֹא יָחֵל דְּבָרוֹ", וְאֵי זֶה שְׁבוּעַת שָׁוְא, נִשְׁבָּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ .
1
ב׳אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי עַמְרָם אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו, לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו, חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵימֵר וּמְקַלֵּל חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם. נִשְׁבָּע מִנָּלָן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָמַר קְרָא לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה וְגוֹ', בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ. אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵּי, דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא, לֹא יְנַקֶּה כְּלָל. אִי כְּתִיב לֹא יְנַקֶּה כִּדְקָאַמְרֵת, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', ה' הוּא דְּאֵינוֹ מְנַקֶּה אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. אַשְׁכְּחָן שְׁבוּעַת שָׁוְא, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מִנָלָן, רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר, לַשָּׁוְא לַשָּׁוְא שְׁתֵּי פְּעָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא תְּנֵהוּ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר, כְּגוֹן אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי. וּמַאי שְׁנָא, אָמַר רָבָא, בְּפֵרוּשׁ רִבְּתָה תּוֹרָה שְׁבוּעַת שֶׁקֶר דּוֹמֶה לְשָׁוְא, מַה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר, אַף שֶׁקֶר נַמִּי לְשֶׁעָבַר.
2
ג׳לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שְׁבוּעַת שָׁוְא חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא, נִשְׁבָּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ (לָאָדָם), עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, עַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה, וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אִישׁ, נִשְׁבָּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ, אִם לֹא רָאִיתִי גָּמַל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד, אָמַר לָעֵדִים בּוֹאוּ וַהֲעִידוּנִי, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא נְעִידֶ(ו)ךָ, נִשְׁבָּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוֹת, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סֻכָּה וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל לוּלָב וְשֶׁלֹּא לְהַנִיחַ תְּפִלִּין.
3