ילקוט שמעוני על התורה רצ״דYalkut Shimoni on Torah 294

א׳תָּנוּ רַבָּנָן שְׁבוּעַת הַדַּיּנָין אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה, אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּסִינַי לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם וְגוֹ', וְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן "וְנַקֵּה", וְכָאן נֶאֱמַר כִּי לֹא יְנַקֶּה, כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה, ה) "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ", וְאֵין בְּשָׂרֶךָ אֶלָּא קְרוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נג, ז) "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִּתְעַלָּם", וְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, ב ג) "אָלְה וּכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגוֹ' עַל (זֹאת) [כֵּן] תֶּאֱבַל הָאָרֶץ" וְגוֹ', כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם יֵשׁ לוֹ זְכוּת תּוֹלִין לוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, וְכָאן נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַלְתַּר, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה'" וְגוֹ' הוֹצָאָה לְאַלְתַּר "וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב", זֶה הַגּוֹנֵב דַעַת הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְטוֹעֲנוֹ וּמַשְׁבִּיעוֹ. "וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר" כְּמַשְׁמָעוֹ, "וְלָנָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּו וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו", הָא לָמַדְתָּ, דְּבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת שָׁוְא מְכַלָּה אוֹתוֹ. אִם אָמַר אֵינִי נִשְׁבָּע פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִיָּד, וְאִם אָמַר הֲרֵינִי נִשְׁבָּע אוֹתָן הָעוֹמְדִין שָׁם אוֹמְרִים (במדבר טז, כו) "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי" וְגוֹ', וּכְשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין, וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶם דְּעוּ לֹא עַל דַעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם אֶלָּא עַל דַּעְתִּי וְעַל דַּעַת הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ' כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה" וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא לְאוֹתָן הָעוֹמְדִין לִפְנֵי הַר סִינַי, דּוֹרוֹת הַבָּאִים וְגֵרִים הָעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹה". אֵין לִי אֶלָּא מִצְוֹת שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן מֵהַר סִינַי, מִצְוֹת הָעֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּגוֹן מִקְרָא מְגִלָּה חֲנֻכָּה וּפוּרִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (אסתר ט, כז) "קִיְּמוּ וְקִבְּלֻ הַיְּהוּדִים" קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם כְּבָר. אָמַר מַר שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה, דִּתְנַן אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכָל לָשׁוֹן פָּרָשַׁת סוֹטָה, וִדּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיאַת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכוֹת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וְקָאָמַר נַמִי שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה. אָמַר מַר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעְזַע עַל לֹא תִשָּׂא כְּדִקְתָּנִי טַעְמָא, כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן "וְנַקֵּה" וְכָאן נֶאֱמַר לֹא יְנַקֶּה. וְהָא כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נַמִּי כְּתִיב בָּהֶן (שם) "לֹא יְנַקֶּה". הַהוּא מִבַּעְיָא לֵיהּ לִכְדְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְנַקֵּה" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "לֹא יְנַקֶּה", וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "לֹא יְנַקֶּה" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וְנַקֵּה", הָא כֵּיצַד, מְנַקֶּה לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִין. וְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִמֶּנּוּ אִין מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ לָא, וְהַכְּתִיב (ויקרא כ, ה) "וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ", וְתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִם הוּא חָטָא מִשְׁפַּחְתּוֹ מַה חָטְאָה, אֶלָּא אֵין לְךָ מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוֹכֵס שֶׁאֵין כֻּלָּן מוֹכְסִין, וְאֵין לְךָ מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִסְטִים שֶׁאֵין כֻּלָּן לִסְטִין, מִפְּנֵי שֶׁמְּחַפִּין עָלָיו, הָתָם בְּדִינָא אַחְרִינָא כִּדְתַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, "וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ", יָכוֹל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ בְּהִכָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹתוֹ", אֹתוֹ בְּהִכָּרֵת, וְלֹא כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ בְּהִכָּרֵת. וּבִשְׁאָר עֲבֵרוֹת מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא, וְהַכְּתִיב (שם כו, לז) "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו" אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בַּזֶּה. הָתָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלָא מִחוּ, הָכָא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדָם לִמְחוֹת. מַאי אִכָּא בֵּין רְשָׁעִים דְּמִשְׁפַּחְתּוֹ לִרְשָׁעִים דְּעַלְמָא, בֵּין צַּדִּיקִים דְּמִשְׁפַּחְתּוֹ לְצַדִּיקִים דְּעַלְמָא, בִּשְׁאַר עֲבֵרוֹת הוּא בְּדִינֵהּ, וּרְשָׁעִים דְּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּדִין חָמוּר, וּרְשָׁעִים דְּעַלְמָא בַּדִּין הַקַּל. וְצַדִּיקִים דְּהָכָא וּדְהָכָא פְּטִירֵי. גַּבֵּי שְׁבוּעַת שָׁוְא הוּא וּרְשָׁעִים דְּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּדִינֵהּ, וּרְשָׁעִים דְּעַלְמָא בְּדִין חָמוּר, וְצַדִּיקִים דְּהָכָא וּדְהָכָא בַּדִּין הַקַּל. וְאִם אָמַר הֲרֵינִי נִשְׁבָּע הָעוֹמְדִים שָׁם אוֹמְרִים "סוּרוּ נָא" וְגוֹ'. בִּשְׁלָמָא דְּהוּא דְּמִשְׁתַּבַּע קָאֵי "בְּסוּרוּ" אֶלָּא הַהוּא דְּקָא מַשְׁבַּע לֵיהּ אַמַּאי. מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר (שמות כב, י) "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" מְלַמֵּד שֶׁהַשְּׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁנֵיהֶם, וּכְשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ אֶלָּא עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין. לָמָּה לִי לְמֵימַר הָכִי, לַאֲפוּקֵי מִקַּנְיָא דְּרָבָא.