ילקוט שמעוני על התורה רצ״טYalkut Shimoni on Torah 299
א׳שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, מְעִידִים אָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, לוֹקִין שְׁמוֹנִים, מִשּׁוּם לֹא תַעֲנֶה, וּמִשּׁוּם "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם", דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים. וְרַבָּנָן, הַאי לֹא תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ מַאי דְּרַשׁ לֵיהּ, אַזְהָרָה לְעֵדִים זוֹמְמִין. ורַבִּי מֵאִיר אַזְהָרָה לְעֵדִים זוֹמְמִין מִנָּא לֵיהּ, נַפְקָא לֵיהּ (שם, כ) מֵ"וְּהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ". וְרַבָּנָן, הַהוּא מִבַּעְיָא לֵיהּ לְהַכְרָזָה. ורַבִּי מֵאִיר, הַכְרָזָה מִ"יִּשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" נַפְקָא. כֵּיצַד נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ אֶחָד. כִּתִיב אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּכְנֶגְדּוֹ לֹא תִרְצַח. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְמַעֵט בַּדְּמוּת. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְהֶעֱמִיד לוֹ אִיקוֹנוֹת וְעָשׂוּ לוֹ צְלָמִים, וְטָבְעוּ מַטְבְּעוֹת, לְאַחַר זְמַן כִּיפוּ אִיקוֹנוֹת, שָׁבְרוּ צַלְמוֹתָיו, וּפָסְלוּ מַטְבְּעוֹתָיו, וּמִעֲטוּ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְמַעֵט בַּדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם" וְגוֹ' וּכְתִיב (שם) "כִּי בְצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". כְּתִיב לֹא יִהְיֶה לְךָ, וּכְנֶגְדּוֹ לֹא תִנְאָף, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְנָאֵף מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, לב) "הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת" וְגוֹ', (הושע ג, א) "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי עוֹד לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה" וְגוֹ'. כְּתִיב (פסוק ז) "לֹא תִשָּׂא", וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב לֹא תִגְנֹב, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹנֵב סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵע לַשֶּׁקֶר", וְאוֹמֵר (הושע ד, ב) "אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ". כְּתִיב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וּכְנֶגְדּוֹ לֹא תַעֲנֶה, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת, מֵעִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא בָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים, וְלֹא נָח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכָל מִי שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת, מֵעִיד לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים, וְנָח בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יב) "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל". כְּתִיב (פסוק יב) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב לֹא תַחְמֹד, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד סוֹף שֶׁיִּהְיֶה מוֹלִיד בֵּן מְקַלֵּל לְאָבִיו, וּמְכַבֵּד שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, לְכָךְ נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה, וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. [וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה] שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (שה"ש ד, ה) "שְנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים", וְאוֹמֵר (שם ה, יד) "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב" וְגוֹ'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר לֹא תַחְמֹד, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים ה, יח) "לֹא תִתְאַוֶּה", כֵּיצַד יִתְקַיְּימוּ שְנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לְעוֹקֵב אַחַר הַמְּנַאֵף.
1
ב׳לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, כְּלָל, עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אֵי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה וּמַקְנֶה אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה וּמַקְנֶה. אֵי מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בִּנְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת אַף אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה "שָׂדֵהוּ", מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בְּדָבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה וּמַקְנֶה אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה וּמַקְנֶה. אִי מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִרְשׁוּתְךָ אֶלָּא לִרְצוֹן הַבְּעָלִים, אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִרְשׁוּתְךָ אֶלָּא לִרְצוֹן הַבְּעָלִים, יָצָא שֶׁאַתָּה חוֹמֵד בִּתּוֹ לְבִנְךָ אוֹ בְּנוֹ לְבִתְּךָ, אוֹ אֲפִלּוּ חוֹמֵד בְּדִבּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם ז, כה) "לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לְךָ", מַה לְהַלָּן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, אַף כָּאן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה.
2
ג׳(שמות כ טו) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָדָם מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ רֶגֶשׁ קוֹלוֹ אֲבָל אֵינוֹ רוֹאֶה מְאוֹרוֹ, וְיִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ קוֹל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָאוּ אֶת הַקּוֹל יוֹצֵא מִפִּי הַגְּבוּרָה בִּבְרָקִים וּרְעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָכוּ לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְלֹא שָׁלַט בָּהֶן כָּל מִין כִּנִּים, וּבְמוֹתָם לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם רִמָּה, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ".
3