ילקוט שמעוני על התורה שי״זYalkut Shimoni on Torah 317

א׳(שמות כא ו) וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים, אֵצֶל הַדַּיָּנִין, שֶׁיִּמָּלֵךְ בְּמוֹכְרָיו. רַבִּי אוֹמֵר, בְּנִמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֲבָל כַּאן אֵינוֹ נִרְצָע אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת. הִקִּישׁ דֶּלֶת לִמְזוּזָה, מַה מְּזוּזָה מְעֻמָּד אַף דֶּלֶת מְעֻמָּד. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ יִרְצְעֶנּוּ בַּמְּזוּזָה, וְהַדִּין נוֹתֵן, מָה אִם הַדֶּלֶת שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְמִצְוָה, כָּשֵׁר לִרְצִיעָה, מְזוּזָה שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לְמִצְוָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לִרְצִיעָה. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טו, יז) "וְנָתַתָּה בְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת", בַּדֶּלֶת אַתָּה נוֹתֵן וְאִי אַתָּה נוֹתֵן בַּמְּזוּזָה. וְרָצַע אֲדֹנָיו, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אֲבָל כָּאן, הוּא וְלֹא שְׁלוּחוֹ. אָזְנוֹ, בְּשֶׁל יָמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂמֹאל. מִדִּין אַתָּה דָן, נֶאֱמַר כָּאן אָזְנוֹ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא יד, יד) "אָזְנוֹ", מַה לְהַלָּן בְּיָמִין, אַף כָּאן בְּשֶׁל יָמִין. אָזְנוֹ, מִן הַמִּלָּתָא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף מִן הַסְּחוּס. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין כֹהֵן נִרְצָע. וְהֵן אוֹמְרִים נִרְצָע. אֵין כֹהֵן נִמְכָּר. וְהֵן אוֹמְרִים, נִמְכָּר. וּמַה רָאֲתָה אֹזֶן שֶׁתֵּרָצַע, מִכָּל אֵבָרָיו, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר, אֵבֶר שֶׁשָּׁמְעָה "לֹא תִגְנֹב" וְהָלַךְ וְגָנַב, הִיא תֵרָצַע מִכָּל אֵבָרָיו. בַּמַּרְצֵעַ, הַתּוֹרָה אָמְרָה בַּמַּרְצֵעַ, וַהֲלָכָה אָמְרָה בְּכָל דָּבָר.

ב׳אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הֲלָכָה עוֹקֶרֶת הַמִּקְרָא. הַתּוֹרָה אָמְרָה (ויקרא יז, יג) "בֶּעָפָר", וַהֲלָכָה בְּכָל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה (במדבר ו, ה) "בְּתַעַר", וַהֲלָכָה בְּכָל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה (דברים כד, א) "סֵפֶר", וַהֲלָכָה בְּכָל דָּבָר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי, בְּמִין מַתֶּכֶת בִּלְבַד. וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם, עַד הַיּוֹבֵל. שֶׁהָיָה בְּדִין, וּמָה אִם הַכֶּסֶף, שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ וְקוֹנֶה אֶת הַכֹּל, אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא שֵׁשׁ, רְצִיעָה, שֶׁאֵינָהּ קוֹנָה אֶלָא עֲבָדִין, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְהֵא קוֹנָה אֶלָּא שֵׁשׁ. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם, עַד הַיּוֹבֵל. אוֹ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם, כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ", רַבִּי אוֹמֵר, בֹּא וּרְאֵה שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם, עַד הַיּוֹבֵל. הָא כֵיצַד, הִגִּיעַ יוֹבֵל, יֵצֵא. מֵת אָדוֹן, יֵצֵא. וַעֲבָדוֹ, אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵד, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. שֶׁהָיָה בַּדִּין, וּמָה אִם הָעוֹבֵד שֵׁשׁ, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בִּיצִיאָתוֹ, הֲרֵי הוּא עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן, נִרְצָע, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר וַעֲבָדוֹ, אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵד וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. (הוּא) נִרְצָע וְהָעִבְרִיָּה, לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת. חָלְצָה בִּשְׂמֹאל, חֲלִיצָתָה פְּסוּלָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנָן, יָלְפֵי רֶגֶל רֶגֶל מִמְּצֹרָע, מַה לְּהַלַּן בְּיָמִין, אַף כַּאן יָמִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא יָלִיף, וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִנַּיִן לִרְצִיעָה שֶׁהִיא בְּאֹזֶן יָמִין, נֶאֱמַר כַּאן אֹזֶן וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אֹזֶן", מַה לְּהַלַּן בְּיָמִין אַף כַּאן בְּיָמִין, אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מֻחְלֶפֶת הַשִּׁיטָּה. רָבָא אֲמַר. לְעוֹלָם לֹא תֵיפוּךְ, אֹזֶן אֹזֶן מֻפְנֶה, רֶגֶל רֶגֶל לָא מֻפְנֶה. וְכִי לֹא מֻפְנֶה מַאי פָרְכֵת, מִשּׁוּם דְּאִכָּא לְמִיפְרָךְ מַה לִּמְצֹרָע שֶׁכֵּן טָעוּן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת.

ג׳תָּנוּ רַבָּנָן, מוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיָתֵר עַל שֵׁשׁ. [מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ]. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זֶה וָזֶה אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ. מַאי טַעְמָא דְּתַנָא קַמָּא, מִעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין "וַעֲבָדְךָ", לְךָ וְלֹא לְיוֹרֵשׁ. וְאִידָךְ, "וַעֲבָדְךָ" אַחֲרִינָא כְּתִיב. וְאִידָךְ, הַהוּא, (לְהַרְצָעַת אֹזֶן) [לְהַרְצָעַת אָדוֹן] הוּא דְּאָתָא. מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ נִרְצָע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִרְצָע. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא, מִעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ, שֶׁלּוֹ וְלֹא אָזְנוֹ שֶׁל מוֹכֵר עַצְמוֹ. וְאִידָךְ, הַהוּא לִגְזֵרָה שָׁוָה הוּא דְּאָתָא, נֶאֱמַר כָּאן אֹזֶן וְכוּ'. וְאִידָךְ, אִם כֵּן נֵימָא קְרָא אֹזֶן, מַאי אָזְנוֹ, שְׁמַע מִינָּהּ תַּרְתֵּי. וְאִידָךְ, הַהוּא מִבָּעְיָא לֵיהּ אָזְנוֹ וְלֹא אָזְנָהּ. וְאִידָךְ, מִ'וְּאִם יֹאמַר הָעֶבֶד', וְלֹא אָמָה הָעִבְרִיָּה. וְאִידָךְ, עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עָבֶד. וְאִידָךְ, מֵעֶבֶד הָעֶבֶד. וְאִידָךְ, עֶבֶד הָעֶבֶד לָא דָרִישׁ. הַנִּרְצָע נִקְנֶה בִּרְצִיעָה, דִּכְתִיב וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיוֹבֵל, דִּכְתִיב וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם, לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל. וּבְמִיתַת הָאָדוֹן, דִּכְתִיב וַעֲבָדוֹ, לוֹ וְלֹא לַבֵּן. תָּנוּ רַבָּנָן, מַרְצֵעַ, אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנָלָן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָא וְהַמַּחַט וְהַמַּקְדֵחַ וְהַמִּכְתָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלָקַחְתָּ", כָּל דָּבָר שֶׁנִּקָּח בַּיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר, מַה מַּרְצֵעַ מְיֻחָד שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כָּל שֶׁל מַתֶּכֶת. רַבִּי דָּרִישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, "וְלָקַחְתָּ", כְּלָל, "מַרְצֵעַ", פְּרָט, "בְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת", חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרַט מְפֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כָּל שֶׁל מַתֶּכֶת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרִישׁ רִבּוּיֵי וּמִעוּטֵי, "וְלָקַח", רִבָּה, "מַרְצֵעַ", מִעֵט, "בְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת" חָזַר וְרִבָּה, רִבָּה וּמִעֵט וְרִבָּה רִבָּה הַכֹּל, מַאי רִבָּה, רִבָּה כָּל מִלֵּי, וּמַאי מִעֵט, מִעֵט סָם.

ד׳דָּבָר אַחֵר, הַמַּרְצֵעַ, לְהָבִיא מַרְצֵעַ הַגָּדוֹל, מַאי מַשְׁמָע, כִּדְאֲמַר רָבָא, "הַיָּרֵךְ", הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבְּיָרֵךְ. הָכָא נַמֵּי הַמַּרְצֵעַ, הַמְּיֻחָד שֶׁבַּמַּרְצֵעִין. אֲמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, (בַּר יוּדָן), [יוּדָן בְּרִיבִּי] הָיָה דּוֹרֵשׁ, אֵין רוֹצְעִין אֶלָּא בְּמִילָת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין כֹּהֵן עֶבֶד עִבְרִי נִרְצָע, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם, וְיֵעָשֶׂה בַּעַל מוּם, אֲמַר קְרָא (ויקרא כה, מא) "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ", לַמֻּחְזָק שֶׁבְּמִשְׁפַּחְתוֹ.