ילקוט שמעוני על התורה ל״בYalkut Shimoni on Torah 32
א׳אָמַר רַבִּי חָנָן, מַאי קְרָאָהּ (בראשית לב, יא) "קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים" רַבִּי זֵירָא בְּיוֹמָא דְשׁוּתָא לָא נָפִיק בֵּינֵי דִיקְלֵי אָמַר רַב יִצְחָק בַּר רַב יְהוּדָה, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹלֶה, שֶׁאִם חָלָה אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, ח) "כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ", מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רְאָיָה. לָמָּה נִמְסְרוּ לָאִשָּׁה, הִיא כִּבְּתָה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם", לְפִיכָךְ תִּשְׁמוֹר מִצְוַת נֵר, הִיא טִמְּאָה חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִיב (בראשית ב, ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ", וְסָמִיךְ לֵיהּ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם", כְּאִשָּׁה שֶׁמְּקַשְׁקֶשֶׁת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְאַחַר כַּךְ נוֹטֶלֶת חַלָּה, לְפִיכָךְ תִּשְׁמוֹר מִצְוַת חַלָּה, הִיא שָׁפְכָה דָּמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִיב (בראשית ט, ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ", תִּשְׁמוֹר נִדָּתָהּ שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַיָּב אָדָם לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה, כד) "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא". הָא מֵהָתָם נָפְקָא, מֵהָכָא נָפְקָא, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. לֹא נִצְרָכָה סָמוּךְ לְוֶסְתָּהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאָמוּר רַבָּנָן חַיָּב אָדָם לִפְרֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוֶסְתָּה הַנֵי מִילֵי לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה לֹא.
1
ב׳וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ. אַרְבָּעָה תְּשׁוּקוֹת הֵן, אֵין תְּשׁוּקָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶלָּא עַל אִישָׁהּ, וְאֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע אֶלָּא עַל קַיִן וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ". וְאֵין תְּשׁוּקָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סה, י) "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ", וְאֵין תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, יא) "וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ".
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הִיא אוֹמֶרֶת עוֹד אֵינִי זוֹקֶקֶת לְבַעְלִי מֵעַתָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ תָּשׁוּבִי לִתְשׁוּקַת אִישֵׁךְ. לְפִי שֶׁרִפְרְפָה בְּלִבָּהּ לְפִיכָךְ תָּבִיא קָרְבָּנָהּ מְרֻפְרָף (ויקרא יב, ח) "וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים". וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ. יָכוֹל מֶמְשָׁלָה מִכָּל צַד תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב" מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת מִשֶּׁל בֵּית טוּרְיָנוּס שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לְלִסְטִים, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לִפְנֵי חֲכָמִים הוֹצִיאָה לִפְנֵיהֶם מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב וְנֵר שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבָּה לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ. (בראשית ג יז) וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ. אַרְבָּעָה שׁוֹמְעִין הֵן, יֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְהִפְסִיד, יֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְנִשְׂכָּר, וְיֵשׁ לֹא שׁוֹמֵעַ וְהִפְסִיד, וְיֵשׁ לֹא שׁוֹמֵעַ וְנִשְׂכָּר. שׁוֹמֵעַ וְהִפְסִיד, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וּמַה הִפְסִיד (להלן פסוק יט) "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". שׁוֹמֵעַ וְנִשְׂכָּר, זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ, "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ", וְנִשְׂכָּר, (שם) "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". לֹא שׁוֹמֵעַ וְנִשְׂכָּר, זֶה יוֹסֵף (בראשית לט, י) "וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ", וּמַה נִשְׂכַּר, "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ". לֹא שׁוֹמֵעַ וְהִפְסִיד, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, (ירמיה יז, כג) "וְלֹא שָׁמְעוּ (אֵלַי) וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם", וּמַה הִפְסִידוּ, (שם טו, ב) "אֲשֶׁר לַמָוֶת לַמָוֶת".
3
ד׳כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ. לְדִבְרֵי אִשְׁתֶּךָ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לְקוֹל, הִתְחִילָה מְיַּלֶלֶת עָלָיו, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְכוּ' כְּדִלְעֵיל (אות שצא). וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְהַזְהִיר אֶת הַחַיָּה וְאֶת הַבְּהֵמָה, וְלֹא דַּיֶּךָ שֶׁלֹּא הִזְהַרְתָּ אֶלָּא שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם וְאָכְלוּ. אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ. שֶׁתְּהֵא מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים כְּגוֹן יַתּוּשׁ, פַּרְעוֹשִׁין וּזְבוּבִין, וְתַעֲלֶה לוֹ גָּמָל אַף הוּא יֵשׁ בּוֹ הֲנָאָה שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ וְנֶהֱנָה מִדָּמָיו. בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה. קָשָׁה הִיא הַפַּרְנָסָה כִּפְלַיִם כְּלֵידָה וְכוּ' כְּדִלְעֵיל . אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ, אַל תִּטְעַם אֶת הַתַּבְשִׁיל עַד שֶׁאָבֹא מִן הַמֶּרְחָץ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ טְעֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל הַזֶּה שֶׁלֹּא יְהֵא מְבַקֵּשׁ לִיתֵּן בְּתוֹכוֹ אוֹ מֶלַח אוֹ מוּרְיָס, בָּא הַמֶּלֶךְ וּמָצָא אוֹתוֹ טוֹעֵם בְּשִׂפְתוֹתָיו אָמַר לֵיהּ הַמֶּלֶךְ וּלְשִׁפְחָתִי שָׁמַעְתָּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאָדָם (בראשית ב, יז) "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל", מֶה עָשְׂתָה חַוָּה הֶאֱכִילָה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְחַוָּה שָׁמַעְתָּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, מִיָּד נִטְרַד, "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם". שְׁלֹשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְיָצְאוּ אַרְבָּעָה מְחֻיָּבִין, אָדָם וְחַוָּה וְנָחָשׁ, נִכְנְסוּ לְדִין וְנִתְקַלְּלָה הָאָרֶץ עִמָּהֶן וְכוּ' כְּדִלְעֵיל בְּפָרָשָׁה ה'). (בראשית ג יח) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ" זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אַשְׁרֵינוּ אִם עָמַדְנוּ בָּרִאשׁוֹנָה וְאַכָּתִּי לָא פַּלְטִינָן מִנָּהּ, דְקָא אַכְלִינָן עִשְׂבָּא דְדַבְרָא.
4
ה׳וְקוֹץ, זֶה קוּנְדָס. וְדַרְדַּר, זוֹ עַכְבִיוֹת וְאִית דְּמַחְלְפָן שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה דָּרִין דָּרִין וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, אִלּוּ זָכִיתָ הָיִיתִי מַעֲלֶה לְךָ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, עַכְשָׁו קוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ. אִלּוּ זָכִיתָ הָיִית נוֹטֵל עֲשָׂבִים מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן, וְטוֹעֵם בָּהֶן טַעַם כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם, עַכְשָׁו וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. עַל דּוֹרוֹת הַלָּלוּ הוּא אוֹמֵר שֶׁאָדָם מַשְׁלִיף שָׂדֵהוּ וְאוֹכְלָה עַד שֶׁהוּא עֵשֶׂב כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם הָרִאשׁוֹן כֵּן הִזִּיעוּ פָּנָיו. אָמַר, מָה אֲנִי נִקְשַׁר לָאֵבוּס כִּבְהֵמָה. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהִזִיעוּ פָּנֶיךָ תֹּאכַל לָחֶם, [אָמַר רַבִּי לֵוִי], נוֹחַ הָיָה לוֹ לְאָדָם אִלּוּ עָמַד בְּקִלְלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה (בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם).
5