ילקוט שמעוני על התורה שכ״בYalkut Shimoni on Torah 322

א׳(שמות כא יב) מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ סְטָרוֹ סְטִירָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמַכֵּה אִישׁ וָמֵת", שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. מַכֵּה אִישׁ וָמֵת, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁהִכָּה אֶת הָאִישׁ, הִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן, מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם", לְהָבִיא אֶת הָאִישׁ שֶׁהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן. הָאִשָּׁה שֶׁהָרְגָה אֶת חֲבֶרְתָּה וְאֶת הַקָּטָן, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר לה, טז) "רוֹצֵחַ הוּא", לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא. מַכֵּה אִישׁ, אַף הַקָּטָן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גָדוֹל, כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם". שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בֶּן שְׁמוֹנָה בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר וּמַכֵּה אִישׁ, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּהֲרֹג בֶּן קְיָמָא. מוֹת יוּמָת, בְּהַתְרָאַת עֵדִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאַת עֵדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, ו) "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים". מוֹת יוּמָת, בְּבֵית דִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יוּמַת הָרוֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ" וְגוֹ'. מוֹת יוּמַת, בְּסָיִף. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּחָנֶק, הֲרֵי אַתָּה דָן, נֶאֱמַר כָּאן מוֹת יוּמָת, וְנֶאֱמַר (ויקרא כ, י) "מוֹת יוּמַת", בְּנוֹאֵף, מַה לְּהַלַּן בְּחֶנֶק אַף כַּאן בְּחֶנֶק. אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִמְנָאֵף, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לִמְגַדֵּף, נֶאֱמַר כָּאן מוֹת יוּמָת, וְנֶאֱמַר בִּמְגַדֵּף (שם כד, טז) "מוֹת יוּמָת", מַה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כַּאן בִּסְקִילָה. תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית ט, ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם" וְגוֹ'. עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר, יָקִיז לוֹ דָם מִשְּׁנֵי אֵבָרִים וְיָמוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנַּחַל" (שם, ט) "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי", הֻקְּשׁוּ שׁוֹפְכֵי דָּמִים לְעֶגְלָה עֲרוּפָה, מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה בְּהַתָּזַת הָרֹאשׁ, אַף כָּל שׁוֹפְכֵי דָמִים בְּהַתָּזַת הָרֹאשׁ. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ. אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִרְצַח".