ילקוט שמעוני על התורה שכ״אYalkut Shimoni on Torah 321

א׳אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, מִכַּאן אָמְרוּ, חַיָּב אָדָם לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן. וּבְמָקוֹם אַחֵר מַהוּ אוֹמֵר, (דברים לב, ט) "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ", אֵימָתַי אַתָּה זַכַּאי לִרְאוֹת בְּנֵי בָנֶיךָ, כְּשֶּׂתַּשִּׂיא אֶת בָּנֶיךָ קְטַנִּים. שְׁאֵרָהּ, אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ג, ג) "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי", וּכְתִיב "וַיַּמְטֵר עֲלֵהֶם כְּעָפָר שְׁאֵר". כְּסוּתָהּ, כְּמַשְׁמָעוֹ. עֹנָתָהּ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, ב) "וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ", דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, שְׁאֵרָהּ, כְּסוּתָהּ, כְּסוּת שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת לִשְׁאֵרָהּ, אִם הָיְתָה יַלְדָּה לֹא יִתֵּן לָהּ שֶׁל זְקֵנָה, אִם הָיְתָה זְקֵנָה לֹא יִתֵּן לָה שֶׁל יַלְדָּה. וְעֹנָתָהּ, שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ שֶׁל יְמוֹת הַחַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא שֶׁל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה, אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעוֹנָתָהּ. מְזוֹנוֹתֶיהָ מִנָּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֵן קִיּוּם נֶפֶשׁ, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה, דְּבָרִים שֶׁהֵן קִיּוּם נֶפֶשׁ דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְהֵא רַשַּׁאי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה. דֶּרֶךְ אֶרֶץ, מִנָּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמַה דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה, דְּבָרִים שֶׁנִּשֵּׂאת עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְּהֵא רַשַּׁאי לִמְנֹעַ מִמֶּנָּהּ. רַבִּי אוֹמֵר, שְׁאֵרָהּ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ", וּכְתִיב (שם יב יג) "שְׁאֵר אָבִיךָ הִיא שְׁאֵר אִמְּךָ הִיא". כְּסוּתָהּ, כְּמַשְׁמָעוֹ. עֹנָתָהּ, אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ג) "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ". תָּנֵי רַב יוֹסֵף, שְׁאֵרָהּ, זֶה קֵרוּב בָּשָׂר, שֶׁלֹּא יִנְהַג בָּהּ מִנְהַג פַּרְסִיִּים, שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּלְבוּשֵׁיהֶן. כִּדְרַב הוּנָא. כָּל הָאוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי אֶלָּא אֲנִי בְבִגְדִי וְהִיא בְּבִגְדָּהּ, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. לֹא יִגְרָע, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִגְרָע, מִמִּי גּוֹרְעִים, מִמִּי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעִבְרִיָּה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, הֲרֵי עִבְרִיָּה אֲמוּרָה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

ב׳וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה וְגוֹ', (יְיַעֵד) [יִיעוּד] לְךָ, אוֹ לְבִנְךָ, אוֹ פָדֹה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ. אָמַרְתָּ , אֵין דָּבָר אָמוּר אֶלָּא בְּעִבְרִיָּה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה, (יְיַעֵד) [יִיעוּד] לְךָ, אוֹ לְבִנְךָ, אוֹ פָדֹה. וְיָצְאָה חִנָּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, חִנָּם מִן הַגֵּט, וּמַה אֲנִי מְקַיֵּם (דברים כד, א) "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת", בִּשְׁאַר כָּל הַנָּשִׁים חוּץ מִן הָעִבְרִיָּה (וּבָעִבְרִיָּה מִנַּיִן) [אוֹ בָּעִבְרִיָּה], תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה וְגוֹ', חִנָּם מִן הַכֶּסֶף, וְלֹא חִנָּם מִן הַגֵּט. וְיָצְאָה חִנָּם, בְּבָגְרָהּ. אֵין כָּסֶף, בִּנְעוּרִים. שֶׁהָיָה בְּדִין, הוֹאִיל וְיָצְאָה בִּנְעוּרִים, לֹא תֵצֵא בִּימֵי בַּגְרוּת, שֶׁאִלּוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אֶחָד הָיִיתִי אוֹמֵר הֵן יְמֵי בַּגְרוּת, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וְיוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָב וְיוֹצְאָה מֵרְשׁוּת אָדוֹן, מַה יּוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָב שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית מִמַּה שֶּׁהָיְתָה וְכוּ', אֵימָתַי נִשְׁתַּנֵּית מִמַּה שֶּׁהָיְתָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה וּבָגְרָה, לְכַךְ נֶאֶמְרוּ שְׁתֵּיהֶן, שֶׁלֹּא יִתֵּן לְבַעַל דִין לַחֲלֹק. וְיָצְאָה חִנָּם. בְּבָגְרָהּ. אֵין כָּסֶף. בִּנְעוּרִים. אַבָּא חָנָן אֲמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְיָצְאָה חִנָּם, בְּבָגְרָהּ. אֵין כָּסֶף, בְּסִימָנִין. מַגִּיד שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵרְעוֹן כֶּסֶף. (רַבִּי נָתָן אוֹמֵר) הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה תֵּן כֶּסֶף וּבַל תִּתֵּן כֶּסֶף, (מַה וְכוּ') [תֵּן כֶּסֶף] עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ סִימָנִין, (אַף) בַּל תִּתֵּן כֶּסֶף מִשֶּׁיָּבוֹאוּ סִימָנִין.

ג׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר וְיָצְאָה חִנָּם אֵן כָּסֶף, אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה, אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר. וְהַאי וְיָצְאָה חִנָּם לְהָכֵי הוּא דְּאָתָא, הַהוּא מִבָּעְיָא לֵיהּ לִכְדְּתַנְיָא, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת, אֵין כָּסֶף, אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת, אֲמַר רָבִינָא, אִם כֵּן לֵימָא קְרָא אֵן כָּסֶף, מַאי אֵין כָּסֶף, אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה וְכוּ'. וּמִמַּאי דְּדַרְשִׁינַן הָכֵי, דְּתַנְיָא, (ויקרא כב, יג) "וְזֶרַע אֵין לָהּ", אֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ, זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְזֶרַע אֵין לָהּ", עַיֵּין לָהּ, מִכָּל מָקוֹם וְכוּ'. וְהָא אַפִּיקְתֵּיהּ לְזֶרַע זַרְעָהּ, זֶרַע זַרְעָהּ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא, דִּבְנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים, וְכִי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְזֶרַע פָּסוּל. וְתַנָא גוּפֵיהּ דְּדָרִישׁ הָכֵי מִנָּא לֵיהּ אַמְרֵי, כְּתִיב (דברים כה, ז) "מֵאֵן יְבָמִי", "מֵאֵן בִּלְעָם הָלֹךְ עִמָּנוּ", וְלָא כְתִיב בֵּיה יוֹ"ד, וְהָכָא כְּתִיב יוֹ"ד, שְׁמַע מִינָּהּ לִדְרָשָׁה הוּא דְּאָתָא. וְיָצְאָה חִנָּם, אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת. אֵין כָּסֶף, אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת. וְלִכְתֹּב רַחֲמָנָא נַעֲרוּת וְלָא בָעֵי בַגְרוּת. אֲמַר רָבָא, בָּא זֶה וְלִימֵּד עַל זֶה, מִידִי דַהֲוָה אַתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, דְתַּנְיָא, (שמות יב, מה ועוד) "תּוֹשָׁב", זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם וְכוּ'. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי, מִי דָמֵי, הָתָם תְּרֵי גוּפֵי, אֲבָל הָכָא כִּי נַפְקָא לָה מִנַּעֲרוּת, בַּגְרוּת מַאי בָּעְיָא גַּבֵּהּ. אֲמַר מַר בַּר [רַב] אַשִּׁי, לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לְעִיקָר זְבִינָא דְאַיְלוֹנִית, סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא, דְּאָתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת הֲוֵי זְבִינָא זְבִינֵי, דְּלָא אָתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת לָא הֲוֵי זְבִינָא זְבִינֵי, קָא מַשְׁמַע לָן.