ילקוט שמעוני על התורה ש״כYalkut Shimoni on Torah 320
א׳אָמָה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בִּשְׁטָר, מִנָּלָן, אֲמַר קְרָא. (להלן פסוק י) "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לָאַחֶרֶת, מָה אַחֶרֶת נִקְנֵית בִּשְׁטָר, אַף אָמָה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בִּשְׁטָר. וְרַב חִסְדָּא אֲמַר, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, אֲבָל נִקְנֵית הִיא כְּקִנְיַן עֲבָדִים, וּמַאי נִיהוּ, שְׁטָר, אֲבָל בַּחֲזָקָה לֹא, דַּאֲמַר קְרָא (ויקרא כה, מו) "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם", אֹתָם בַּחֲזָקָה וְלֹא אַחֵר בַּחֲזָקָה. וּמָה רָאִיתָ מִסְתַּבְּרָא, שְׁטָר הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן מוֹצִיא בְּאִישׁוּת בְּבַת יִשְׂרָאֵל. וְרַב הוּנָא, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, שֶׁאֵינָה יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּעָבֶד. וְרַב חִסְדָּא, אִם כֵּן נִכְתֹּב קְרָא לֹא תֵצֵא כָּעֲבָדִים, מַאי כְּצֵאת, שְׁמַע מִינָהּ תַּרְתֵּי. תָּנוּ רַבָּנָן, הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וּפָסַק עִמּוֹ עַל מְנַת שֶׁלֹּא לְיַעֵד, נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם רָצָה לְיַעֵד, מְיַעֵד, מִפְּנֵי שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל. וְרַבִּי מֵאִיר, אַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ תְּנָאוֹ בָּטֵל גַּבֵּי הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנַת שֶׁאֵין לָךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, שָׁאנִי הָכָא, דַּאֲמַר קְרָא, לְאָמָה, פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מוֹכְרָהּ אֶלָּא לְאָמָה בִּלְבָד. וְרַבָּנָן, מִבַּעְיָא לֵיהּ לִכְדְתַנְיָא, לְאָמָה, מְלַמֵּד שֶּׂמּוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָה לִפְסוּלִין, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, שֶׁרָעָה בְּנִשׂוּאֶיהָ, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְאָמָה, שֶׁמּוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים. תָּנֵי חָדָא, מוֹכְרָה לְאָבִיו, וְאֵין מוֹכְרָה לִבְנוֹ. וְתַנְיָא אִידָךְ, אֵין מוֹכְרָהּ לֹא לְאָבִיו וְלֹא לִבְנוֹ. בִּשְׁלָמָא אֵין מוֹכְרָה לֹא לְאָבִיו וְלֹא לִבְנוֹ, כְּרַבָּנָן, אֶלָּא מוֹכְרָה לְאָבִיו וְאֵין מוֹכְרָהּ לִבְנוֹ, כְּמַאן, לָא כְרַבָּנַן וְלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לְעוֹלָם כְּרַבָּנָן, מוֹדוּ רַבָּנַן הֵיכָא דְּאִיכָּא צַד יִעוּד.
1
ב׳אֲמַר רַב הוּנָא, מִנַּיִן שֶׁמַּעֲשֵׂה הַבַּת לְאָבִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, מַה אָמָה מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְרַבָּהּ, אַף בַּת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ, לָמָּה לִי תֵּיפוּק לֵיהּ (במדבר ל, יז) מֵ"בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ", הַהִיא בַּהֲפָרַת נְדָרִים הוּא דִּכְתִיב. וְכִי תֵימָא, נֵילַף מִינָּהּ. מָמוֹנָא מֵאִסּוּרָא לָא יַלְפִינָן. וְנֵילַף מִקְּנָס. מָמוֹנָא מִקְּנָסָא לָא יַלְפִינָן. וּבוֹשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ לְאָבִיהָ, דְּאִי בָּעֵי מָסַר לָהּ לִמְנֻוָּל וּמֻכֵּה שְׁחִין.
2
ג׳הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְּקִדּוּשֶׁיהָ בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבְבִיאָה, וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ, וּמְקַבֵּל אֶת גִּטָּה. בְּכֶּסֶף מִנָּלָן, אֲמַר קְרָא, "וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף", אֵין כָּסֶף לְאָדוֹן זֶה, אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר, וּמַנּוּ, לְאָבִיהָ. וְאֵימָא לְדִידָהּ. מִסְתַּבְּרָא, כִּי מִעֵט רַחֲמָנָא לְהַאי, יְצִיאָה דְּכְּוָותָהּ קָא מְמַעֵט. הָא לָא דָמְיָא יְצִיאַת קִדּוּשִׁין לְאָמָה הָעִבְרִיָּה, הָתָם נַפְקָא לָהּ מֵרְשׁוּת אָדוֹן לְגַמְרֵי, הָכָא אַכַּתֵּי מֵחָסְרָה מְסִירָה לְחֻפָּה. מֵהֲפָרַת נְדָרִים נַפְקָא לָהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ, דְּתְנַן נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעֲלָה מְפִירִין נְדָרֶיהָ. בִּשְׁטָר וּבְבִיאָה, מִנָּלָן, אֲמַר קְרָא, (דברים כד, ג) "וְהָיְתָה", אִיתְּקַשׁ הֲוָיוֹת לַהֲדָדֵי. זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, מִשּׁוּם אֵיבָה. וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, מַאי טַעְמָא, דִּכְתִיב וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, מָה אָמָה מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְרַבָּהּ, אַף הַבַּת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. וְאֵימָא הָנֵי מִלֵּי קְטַנָּה, דְמָצִי מִזְבַּן לָהּ, אֲבָל נַעֲרָה, דְּלָא מָצֵי מִזְבַּן לָהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דִּידָהּ הֲוֵי. קְטַנָּה לָא צְרִיכָה קְרָא, הָשַׁתָּא זְבוּנִי מִזְבַּן לָהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ מִבַּעְיָא, אֶלָּא כִּי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְנַעֲרָה. וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ, דִּכְתִיב "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ". וּמְקַבֵּל אֶת גִּטָּה, דִּכְתִיב (דברים כד, ב) "וְיָצְאָה וְהָיְתָה", מַקִּישׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָה.
3
ד׳אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, אֵין רָעָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא גָּמְלָה חֶסֶד לְפָנָיו, אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ, אָדוֹן. וְהֶפְדָּהּ, אָב, לֹא יְיַעֵד לִשְׁנַיִם כְּאֶחָד, לֹא יִמְכֹּר עַל מְנַת לְיַעֵד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מוֹכֵר, וְאִם רָצָה לְיַעֵד מְיַעֵד. לְעַם נָכְרִי, הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה לְגוֹי. בְּבִגְדוֹ בָהּ, מֵאַחַר שֶׁבָּגַד בָּהּ וְנָהַג בָּהּ בִּזָּיוֹן וְלֹא נָהַג בָּהּ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוּס. וְאֵין בְּגִידָה אֶלָּא שִׁקּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר, (מלאכי ב, יא) "בָּגְדָה יְהוּדָה", וְאוֹמֵר "כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּאָדוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלְּקָחָה עַל מְנַת לְיַיעֵד וְלֹא יִיעֵד, אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּימָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּבִגְדוֹ בָהּ. מֵאַחַר שֶׁפֵּירֵשׂ בִּגְדּוֹ עָלֶיהָ.
4
ה׳וְהֶפְדָּהּ, מְלַמֵּד שֶׁמְּגָרַעַת פִּדְיוֹנָה וְיוֹצְאָה. אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מוֹכְרָה לִקְרוֹבִים, וְשָׁוִין שֶׁמּוֹכְרָה אַלְמָנָה לְכֹּהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וְחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אֲמַר רַבִּי יַנַּאי, אֵין יִעוּד אֶלָּא בְּגָדוֹל, לְפִי שֶׁאֵין יִעוּד אֶלָּא מִדַּעַת, בְּנוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ, מַה הוּא גָּדוֹל, אַף בְּנוֹ נַמִּי, גָּדוֹל. וְאִי תֵימָא, מַאי מִדָּעַת, אַדֲעְתָּא דִידָהּ, דְּתָנֵי אֲבִימִי, אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ, מְלַמֵּד שֶׁצָּרִיךְ לְיַעֲדָהּ. תָּנוּ רַבָּנָן, כֵּיצַד מִצְוַת יִעוּד, אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, הֲרֵי אַתְּ מְיֻעֶדֶת לִי, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, הֲרֵי אֶת מְאֹרֶסֶת לִי, אֲפִלּוּ בְּסוֹף שֵׁשׁ, וַאֲפִלּו סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְנוֹהֵג בָּהּ מִנְהַג אִישׁוּת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג בָּהּ מִנְהַג שִׁפְחוּת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, מְקֻדֶּשֶׁת, וְאִם לַאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, דִּכְתִיב וְהֶפְדָּהּ, שֶׁיְּהֵא שָׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי פְּדִיָּה. וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה סְבַר, מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל מִקְנָתָהּ לֹא לְקִדּוּשִׁין נִתְּנוּ, וְכִי מְיַעֵד לָהּ, בָּעַבְדוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלֶיהָ מְיַעֵד לָהּ, וְאֵין קִדּוּשֶׁיהָ אֵלּוּ עַל יְדֵי הָאָב, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁיְּהוּ קִדּוּשִׁין. תַּנְיָא, מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה, לְשִׁפְחוּת, וְשׁוֹנֶה, לְאִישׁוּת אַחַר שִׁפְחוּת, אֲבָל לֹא לִשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לִשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת, כָּךְ אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לִשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת. וּבִפְלוּגְתָא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא, בְּבִגְדוֹ בָהּ, כֵּיוַן שֶׁפֵּירַשׂ טָלִיתוֹ עָלֶיהָ, שׁוּב אֵין רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶּׁבָּגַד בָּהּ שׁוּב אֵין רַשַּׁאי לְמָכְרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבַר, יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סְבַר, יֵשׁ אֵם לַמְּסֹרֶת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבַר, יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא וְלַמְּסֹרֶת.
5
ו׳(שמות כא ט-יא) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, לִבְנוֹ יְיַעֵד וְלֹא לְאָחִיו. שֶׁהָיָה בְּדִין, וּמַה אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין קָם תַּחְתָּיו לְיִבּוּם, הוּא יְיַעֵד, אָחִיו שֶׁהוּא בָּא תַחְתָּיו לְיִבּוּם דִּין הוּא שֶׁמְיַעֵד. לֹא, אִם אָמַרְתָּ הַבֵּן, שֶׁהוּא נִכְנָס תַּחְתָּיו לַאֲחֻזָּה, תֹּאמַר בְּאָחִיו, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס תַּחְתָּיו לַאֲחֻזָּה, לְפִיכָךְ לֹא יְיַעֵד. תַּלְמוּד לוֹמַר לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, לִבְנוֹ יִעוּד וְאֵין יִעוּד לְאָחִיו.
6
ז׳כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, וְכִי מַה לָּמַדְנוּ עַל מִשְׁפַּט הַבָּנוֹת מֵעַתָּה, אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד, מַה זּוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע, אַף בַּת יִשְׂרָאֵל שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, בְּעִבְרִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ הֲרֵי בַּת יִשְׂרָאֵל (הַכָּתוּב) אָמוּר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, בְּעִבְרִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
7