ילקוט שמעוני על התורה שי״טYalkut Shimoni on Torah 319
א׳(שמות כא ז-ח) וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, בִּקְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּגְדוֹלָה, אָמַרְתָּ, הוֹאִיל וְרַשַּׁאי בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ וְרַשַּׁאי בִּמְכִירָתָהּ, מָה הֲפָרַת נְדָרֶיהָ, קְטַנָּה וְלֹא גְדוֹלָה, אַף מְכִירָתָהּ, קְטַנָּה וְלֹא גְדוֹלָה, וְאֵימָא מִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָה, מַה לְּהַלַּן כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, אַף כַּאן כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, אָמַרְתָּ, הוֹאִיל וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ הַסִּימָנִין , קַל וָחֹמֶר עַד שֶׁלֹּא נִמְכְּרָה. וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ, הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְלֹא הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. שֶׁהָיָה בְּדִין, וּמָה אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁאי בִּמְכִירָתוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁתִּמְכֹּר אֶת בִּתָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ, הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ, הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ. שֶׁהָיָה בְּדִין, וּמָה אִם הַבַּת, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל הַגְּנֵבָה, אָבִיהָ רַשַּׁאי לְמָכְרָה, הַבֵּן, שֶׁהוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבָתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְהֵא אָבִיו רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ, הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ. שֶׁהָיָה בַּדִּין, וּמָה אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, בַּת שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתִּמְכֹּר אֶת עַצְמָהּ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּבֵן, שֶׁהוּא נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בְּבַת, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ, לְפִיכַךְ לֹא תִמְכֹּר עַצְמָהּ. וְתִמָּכֵר עַל גְּנֵבָתָהּ, וְהַדִּין נוֹתֵן, וּמָה אִם בֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבָתוֹ, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתִּמָּכֵר עַל גְּנֵבָתָהּ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּבֵן, שֶׁהוּא נִרְצָע, לְפִיכָךְ הוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבָתוֹ, תֹּאמַר בְּבַת, שֶׁאֵינָהּ נִרְצַעַת, לְפִיכַךְ לֹא תִמָּכֵר עַל גְּנֵבָתָהּ. וְתֵרָצַע, וְהַדִּין נוֹתֵן, וּמָה אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי זֶה נִרְצָע, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתֵּרָצָע. אָמַרְתָּ, אִם מוֹצִיאָה הוּא מִידֵי מֶכֶר הֶחָמוּר, קַל וָחֹמֶר מִידֵי רְצִיעָה קַלָּה. וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רַשַּׁאי בִּמְכִירָתָהּ. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא רַשַּׁאי בְּקִדּוּשֶׁיהָ, אָמַרְתָּ, אִם מוֹצִיאָה הוּא מִידֵי קִדּוּשֶׁיהָ לַאֲמָהוּת, קַל וָחֹמֶר לִידֵי קִדּוּשֶׁיהָ. וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא נִקְנֵית בְּכָסֶף, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בִּבְעִילָה, הֲרֵי הִיא נִקְנֵית בְּכָסֶף, בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְנֵית בִּבְעִילָה, דִּין הוּא שֶׁתִּקָּנֶה בְּכָסֶף. וּמִנַּיִן אַף בִּשְׁטָר, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כד, ב) "וְהָלְכָה וְהָיְתָה", מַקִּישׁ הֲוָיָתָהּ לַהֲלִיכָתָהּ, מַה הֲלִיכָתָהּ בִּשְׁטַר, אַף הֲוָיָתָהּ בִּשְׁטָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (להלן פסוק י) "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", הִקִּישׁ הַתַּחְתּוֹנָה לָעֶלְיוֹנָה, מַה עֶלְיוֹנָה בְּכֶסֶף, אַף הַתַּחְתּוֹנָה בְּכָסֶף. לְאָמָה, לְאָמָה אַחַת הוּא מוֹכְרָהּ, וְאֵין מוֹכְרָהּ לִשְׁתֵּי אֲמָהוּת, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין, שֶׁהוּא מְקַדֵּשׁ לְקִדּוּשׁ אַחַר קִדּוּשׁ וְקִדּוּשׁ אַחַר אֲמָהוּת, אֲבָל לֹא אֲמָהוּת אַחַר קִדּוּשׁ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֲמָהוּת אַחַר אֲמָהוּת. לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, לֹא תֵצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ לֹא תֵצֵא בְּשָׁנִים וּבְיוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים יוֹצְאִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ" וְגוֹ', מַגִּיד שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּשֵׁשׁ. אֵין לִי אֶלָּא עִבְרִיָּה, שֶׁאֵין יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים עִבְרִי מִנַּיִן וְכוּ'. וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם עִבְרִיָּה, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּסִימָנִין וְכוּ'. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּעִבְרִיָּה, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל גְּנֵבָה, לְפִיכָךְ וְכוּ'.
1