ילקוט שמעוני על התורה של״דYalkut Shimoni on Torah 334

א׳(שמות כא כ-כא) וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ, אַף עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ הָיוּ בִּכְלַל (לעיל פסוק יד) "וּמַכֵּה אִישׁ וָמֵת", וְהַכָּתוּב הוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ לְהָקֵל עָלָיו, שֶׁיְּהֵא נִדּוֹן בְּיוֹם אוֹ יוֹמַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשָׁה זוֹ. וְכִי יַכֶּה אִישׁ, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכוּ', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר וְכוּ', רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ, לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בִּכְנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעִבְרִי. תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה", מָה עֶבֶד שֶׁגוֹדְלוֹ וְקוֹטְנוֹ עֶבֶד, אַף אָמָה שֶׁגוֹדְלָהּ וְקוֹטְנָהּ אָמָה, יָצָא עֶבֶד עִבְרִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹדְלוֹ עֶבֶד אֲבָל אֵין קוֹטְנוֹ עֶבֶד, יָצָא אָמָה הָעִבְרִיָּה אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹטְנָהּ אָמָה אֲבָל אֵין גּוֹדְלָהּ אָמָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין וְעֶבֶד שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין בְּמַשְׁמַע, תַּלְמוּד לוֹמַר עַבְדוֹ וַאֲמָתוֹ. מַה עַבְדּוֹ שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, אַף אֲמָתוֹ שֶׁכֻּלָּה שֶׁלּוֹ, יָצָא עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין וְעֶבֶד שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, שֶׁאֵין כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בִּכְנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעִבְרִי, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא, מַה כַּסְפּוֹ שֶׁקִנְיָנוֹ קִנְיַן עוֹלָם וּרְשׁוּת קִנְיָנוֹ גְמוּרָה לוֹ, יָצָא עִבְרִי אַף עַל פִּי שֶׁרְשׁוּת גְּמוּרָה לוֹ אֲבָל אֵין קִנְיָנוֹ קִנְיַן עוֹלָם, יָצָא עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין וְעֶבֶד שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין אַף עַל פִּי שֶׁקִנְיָנוֹ קִנְיַן עוֹלָם אֲבָל רְשׁוּתוֹ אֵינָהּ גְמוּרָה לוֹ. בַּשֵּׁבֶט, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהָמִית בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְהָמִית. תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר לה, יח) "אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת", מַגִּיד שֶׁאֵין חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית. עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בְּדִין, וּמָה אִם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֻחְמַר בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ בְּיוֹם אוֹ יוֹמַיִם, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְדֵי לְהָמִית, כְּנַעֲנִי שֶׁהוּקַל בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּיוֹם אוֹ יוֹמַיִם, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהָמִית וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְדֵי לְהָמִית. אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר בַּשֵּׁבֶט, שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. רַבִּי אוֹמֵר, בְּשֵּׁבֶט, לָמָּה נֶאֱמַר, עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בְּדִין, אִם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֻחְמַר וְכוּ', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּשֵּׁבֶט, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לְדִין גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן בַּשֵּׁבֶט וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ("בְּשֵׁבֶט") ["הַשָּׁבֶט"], מַה "שֵּׁבֶט" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, לְהוֹצִיא אֶת הַלָּקוֹחַ וְשֶׁל שֻׁתָּפִין, אַף שֵׁבֶט שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, לְהוֹצִיא אֶת הַלָּקוֹחַ וְשֶׁל שֻׁתָּפִין. וּמֵת תַּחַת יָדוֹ, שֶׁתְּהֵא מַכָּתוֹ וּמִיתָתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, הָא אִם הִכָּהוּ וּמְכָרוֹ לְאַחֵר וּמֵת, הֲרֵי זֶה פָטוּר, נָקֹם יִנָּקֵם, מִיתָה. אַתָּה אוֹמֵר מִיתָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מָמוֹן, הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נְקִימָה (ויקרא כו, כה) "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב" וְגוֹ', מַה לְּהַלָּן בְּחֶרֶב אַף כָּאן בְּחֶרֶב רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן נְקִימָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר לא, ב) "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מַה לְּהַלָּן בְּחֶרֶב, אַף כָּאן בְּחֶרֶב, מַה לְּהַלָּן בְּבֵית דִּין, אַף כָּאן בְּבֵית דִּין.