ילקוט שמעוני על התורה של״הYalkut Shimoni on Torah 335

א׳תַּנְיָא, נָקֹם יִנָּקֵם, נְקִימָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" וְגוֹ'. וְאֵימָא דְּבָרִיז לֵיהּ מִיבְרַז, (דברים יג, טז) "לְפִי חָרֶב" כְּתִיב. וְאֵימָא דְּעָבִיד לֵיהּ גִּיסְטְרָא, אֲמַר רַב נַחְמָן אֲמַר רַבָּה בַּר אָבוּהָ, אֲמַר קְרָא (ויקרא יט, יח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. אַשְׁכְּחָן בַּר חוֹרִין דְּקְטַל עֶבֶד, עַבְדָּא דְּקְטַל בַּר חוֹרִין, מִנָּלָן, לָאו קַל וָחֹמֶר קְטַל עֶבֶד בְּסַיִף, בַּר חוֹרִין בְּחָנֶק. הַנִיחָא לְמַאן דַּאֲמַר חֶנֶק קַל, אֶלָּא לְמַאן דַּאֲמַר חֶנֶק חָמוּר מַאי אִיכָּא לְמֵימָר. נַפְקָא לֵיהּ מִדִּתְנַן, (דברים כא, ט) "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי", הֻקְּשׁוּ שׁוֹפְכֵי דָּמִים לְעֶגְלָה עֲרוּפָה, מַה לְּהַלָּן בְּסַיִף וּמִן הַצַּוָּאר, אַף כָּאן בְּסַיִף וּבְצַוָּאר. אִי מַה לְּהַלָּן בְּקוֹפִיץ וּמִמּוּל עֹרֶף, אַף כָּאן בְּקוֹפִיץ וּמִמּוּל עֹרֶף. אֲמַר רַב נַחְמָן אֲמַר רַבָּה בַּר אָבוּהָ, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעַךָ כָּמוֹךְ", בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה.

ב׳אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ אִם יוֹם. כֵּיצַד יִתְקַיְימוּ שְׁנֵי כְתוּבִין, אוֹ יוֹם שֶׁהוּא כְיוֹמַיִם וְיוֹמַיִם שֶׁהוּא כְּיוֹם, הָא כֵּיצַד, מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר, אַךְ, חִלֵּק. לֹא יֻקַּם וְגוֹ', זֶה הוּא שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בִּכְנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, לָמָּה נֶאֱמַר, עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בְּדִין, הוֹאִיל וְשׁוֹרוֹ בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְהוּא בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְאַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, אִם לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא חָלַק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, לֹא נַחֲלֹק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא, מַגִּיד הַכָּתוּב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִלֵּק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ חִלֵּק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא וְכוּ'.

ג׳תַּנְיָא, הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְאַחֵר, וּפָסַק עִמּוֹ עַל מְנַת שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, רִאשׁוֹן יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו. שֵׁנִי אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו. קָסָבַר, קִנְיַן פֵּרוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֵׁנִי יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ. רִאשׁוֹן אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ כַּסְפּוֹ. קָסְבַר, קִנְיַן פֵּרוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶן יֶשְׁנָן בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַסְפּוֹ. מִסַפְּקָא לֵיהּ אִי קִנְיַן פֵּרוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי אוֹ לָא, וְסָפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ כַסְפּוֹ, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַחְתָּיו. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, כִּי כַסְפּוֹ הוּא, כַּסְפּוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ. מַאן תָּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנָן, מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין וְכֵן עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין אֵין יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, כְּמַאן, כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, לָאו אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כַּסְפּוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ, הָכָא נַמֵּי עַבְדּוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ.

ד׳(שמות כא כב-כג) וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְכִי יָזִד וְגוֹ', לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא עַל הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת שׂוֹנְאוֹ וְהִכָּהוּ, שֶׁהוּא בְּמִיתָה, אֲבָל הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת שׂוֹנְאוֹ וְהִכָּה אֶת אוֹהֲבוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְגוֹ', בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת שׂוֹנְאוֹ וְהִכָּה אֶת אוֹהֲבוֹ, שֶׁהוּא בְּמִיתָה, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשָׁה זוֹ. רַבִּי אוֹמֵר, אַף הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת וְהִכָּה, דִּין הוּא שֶׁהוּא פָּטוּר, אֲבָל בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחַבָּלַת אִשָּׁה, לְבַעֲלָהּ, וּדְמֵי וְלָדוֹת, לַבַּעַל, וְכָל הַמִּתְחַיֵּב בְּמִיתָה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, אַף הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת וְהִכָּה, פָּטוּר, עַד שֶׁיֹּאמַר לְאִיש פְּלוֹנִי אֲנִי מַכֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יט, יא) "וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו" וְגוֹ', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בֶּן שְׁמוֹנָה בְּמַשְׁמַע, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּה בֶּן קְיָימָא. וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים, נָשִׁים מִנָּיִן, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כוּ'. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר כוּ'. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר כוּ'.

ה׳תַּנְיָא, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, רוֹדֵף שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר (אָבִיו) [חֲבֵרוֹ] לְהָרְגוֹ, וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְלֹא הִצִּיל, נֶהֱרַג עָלָיו, דִּכְתִיב וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וַאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּמַצּוּת שֶׁבְּמִיתָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּכְתִיב וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ, וַאֲפִלּוּ הָכֵי אֲמַר רַחֲמָנָא וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, אִי אֲמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא יָכוֹל לְהַצִּיל בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו לֹא נִתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ, הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַת לָהּ דְּיֵעָנֵשׁ, כְּגוֹן דְּיָכוֹל לְהַצִּיל בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו, אֶלָּא אִי אֲמַרְתְּ יָכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו נַמֵּי נִתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ, אַמַאי יֵעָנֵשׁ. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנָן דְּאַמְרֵי נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּב, הַיְינוּ דִּכְתִיב וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּמַצּוּת שֶׁבְּמִיתָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּכְתִיב וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִבַּעְיָא לֵיהּ לְמָמוֹן, כִּדְרַבִּי, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ [תַּחַת נָפֶשׁ], מָמוֹן. אֲמַר רַב אָחָא, הָא דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה מַפְקָא מִדְּרַבִּי וּמִדְּרַבָּנָן, דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה (ראה ויקרא כד, כא) "מַכֵּה אָדָם", "וּמַכֵּה בְהֵמָה", מַה מַּכֵּה בְהֵמָה לֹא חָלַקְתָּ בּוֹ וְכוּ', מַאי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן, אִילֵימָא שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל, הַיְינוּ שׁוֹגֵג, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְזֶה [אֶלָּא לְזֶה], וְקָתָנִי לְחַיְּבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן, וְאִי בַּר קְטָלָא הוּא לְמַאי אִצְטְרִיךְ לְמִיפְטְרֵיהּ מָמוֹנָא, אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינָּהּ לָאו בַּר קְטָלָא הוּא וְלָאו בַּר מָמוֹנָא הוּא.

ו׳וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ הָא לָמַדְנוּ שֶׁהִיא הָרָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה, אֶלָּא אִם הִכָּה עַל רֹאשָׁהּ אוֹ עַל אֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנָּה בִּמְקוֹם עִבּוּרָהּ.

ז׳דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְבַעַל הָהֵרָיוֹן. אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ וְלָדֶיהָ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. כֵּיצַד, שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הָיְתָה יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלְדָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אִם כֵּן, מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת הִיא מַשְׁבַּחַת, אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת כַּמָּה הֵן יָפִין וְנוֹתְנִין לַבַּעַל, אֵין לָהּ בַּעַל, נוֹתְנִין לַיּוֹרְשִׁין, הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ גִיוֹרֶת, פָּטוּר. אָמַר רַב פָּפָּא, שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַשִּׁפְחָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. מַאי טַעְמָא, חַמְרָא מְעוּבַּרְתָּא הוּא דְּאַזִּיק, דַּאֲמַר קְרָא (בראשית כב, ה) "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר", עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר. דְּמֵי וְלָדוֹת, שֶׁבַח וְלָדוֹת מִבַּעְיָא לֵיהּ, אֲמַר רַב יְהוּדָה, כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת וְשֶׁבַח וְלָדוֹת, שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הָיְתָה יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלְדָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַאי קָאֲמַר, אֲמַר רָבָא, הָכֵי קָאֲמַר, וְכִי מְשֻׁבַּחַת קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד יוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁתֵּלֵד, וַהֲלֹא אִשָּׁה מְשֻׁבַּחַת לְאַחַר שֶׁתֵּלֵד יוֹתֵר מִקֹּדֶם שֶׁתֵּלֵד מִשּׁוּם דְּאִיפְרַק לָהּ מִלֵּידָה, אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת וְנוֹתְנִין לַבַּעַל. תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי וְכוּ'. רַבָּה אֲמַר הָכֵי קָתְנֵי, וְכִי אִשָּׁה, לְמִי שֶׁיּוֹלִיד מְשֻׁבַּחַת וְאֵין לְעַצְמָה בְּשֶׁבַח וְלָדוֹת כְּלוּם, אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת וְנוֹתְנִין לַבַּעַל, וְשֶׁבַח וְלָדוֹת חוֹלְקִין. תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כוּ'. קַשְׁיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֲדְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּמְבַכֶּרֶת כָּאן שֶׁאֵינָהּ מְבַכֶּרֶת. וְרַבָּנָן אַמְרֵי שֶׁבַח וְלָדוֹת נַמֵּי לַבַּעַל, דְּתַנְיָא, מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא הָרָה, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ שֶׁבַח הַהֵרָיוֹן לַבַּעַל. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הַאי הָרָה מִבַּעְיָא לֵיהּ לִכְדְּתָנֵי, לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנָּה כְּנֶגֶד בֵּית הָהֵרָיוֹן. אֲמַר רַב פָּפָּא, לָא תֵימָא כְּנֶגֶד בֵּית הֵרָיוֹן מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל הֵיכָא דְּסָלִיק בָּהּ שִׁיחֲמָא לַוָּלָד, לַאֲפוּקֵי יָד וָרָגֶל.

ח׳וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, מִעוּט וְלָדוֹת שְׁנַיִם. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר, הָרָה, מִכָּל מָקוֹם. וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן, בָּאִשָּׁה. עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, בַּוְּלָדוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן לֹא בָּאִשָּׁה וְלֹא בַּוְּלָדוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן, אִם אֲמַרְתְּ כֵּן אַף הוּא צָרִיךְ לִתֵּן שְׂכַר חַיָּה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן בָּאִשָּׁה, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, בַּוְּלָדוֹת. עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִיתָה, נֶאֱמַר כָּאן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עָנוֹשׁ", מַה לְּהַלָּן מָמוֹן אַף כָּאן מָמוֹן.

ט׳כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד שֶׁחַבָּלַת הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, וּדְמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל, וְכָל הַמְּחֻיָּב מִיתָה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.

י׳דָּבָר אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה. דָּבָר אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל שֶׁיִּרְצֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן בִּפְלִלִים, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא עַל פִּי הַדַּיָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן בִּפְלִלִים, אֵלוּ דַּיָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים, וְאוֹמֵר (שמואל א ב, כה) "אִם יֶחְטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְּלוֹ אֱלֹהִים".